אדמה משוגעת: מסע בין יצהר להר ברכה
מי שהרס בית בחוות רונן ועצר את הרב שפירא ידע שהעסק יתלקח. כשגורל ההקפאה יוכרע, הלהבות עלולות להיות גבוהות יותר
"כוחות הרשע, מאות אנשי משטרה, פשטו על 20 הבתים בגבעה", מספר אביה, יואל נוימן, תושב ההתנחלות הסמוכה יצהר. "ליד כל בית עמדה קבוצה של חמישה אנשי יס"מ כדי למנוע מאנשים לצאת החוצה. הם אמרו לנילי שהם מקציבים לה רבע שעה לקחת את הדברים החשובים ולצאת מהבית. היא הייתה בהלם וסירבה לשתף פעולה. השוטרות נכנסו פנימה וזרקו אותה החוצה בכוח".
"בסביבות שש וחצי הגיע בן ציון מהתפילה", ממשיך נוימן. "הוא בא עם עוד כמה אנשים מבית הכנסת. גם הוא לא הסכים לשתף פעולה. התחילו מכות. הרביצו לו, ולא נתנו לו לגשת. באותם רגעים עלה מחפרון על דיר עזים שהקים עמית אורן, החבר שלו. החבר'ה הצליחו לעכב אותו קצת. בשבע וחצי עלו הטרקטורים גם על הבית. הם צעקו, לא יכלו לראות את זה".
"בן ציון התנגד, אזקו אותו, הרביצו לו ולקחו אותו למעצר. אחרי חצי שעה הבית הפך לחורבות. בערב נילי נסעה לבית משפט השלום בראשון לציון, שם האריכו את המעצר של בן ציון בשלושה ימים על תקיפת שוטר. עד עכשיו נילי לא מסוגלת להוציא הגה".
בן ציון אפרסמון עובד בבנייה. החותן נוימן מודה שהפרנסה טובה. בגלל ההקפאה יש תנופת בנייה עצומה בהתנחלויות. אנשים רצים להשלים בתים שהניחו להם את היסודות לפני ההחלטה על ההקפאה. כולם מחכים ל-26 בספטמבר, תום מועד ההקפאה, אז הם ירימו גם בתים חדשים בלי הכרה. לאפרסמון אצה הדרך.
הוא הקים את הבית שלו בקצה הגבעה בחוות רונן לפני חצי שנה בתוך תקופת ההקפאה. כולם ידעו שהוא תוקע אצבע בעין של המינהל האזרחי, שלא תמיד רוצה לראות את כל מה שנעשה בשטח. כולם ידעו שהפשיטה קרובה. המודעות בכניסה להתנחלות דיווחו מראש על הסכנה וביקשו מהחבר'ה להיות מוכנים.
גם כוחות הביטחון,
מדובר בספר "תורת המלך", שמתיר בעיקרון הריגת גוי אם הוא מסכן את ישראל. יואל נוימן והמתנחלים בסביבה טוענים כי העבודה של "בני העוולה" (כך קורא נוימן לחיילים ולשוטרים) הייתה מתואמת. הם באו ליצהר כדי לרתק שם את הנוער, כדי שלא ייצאו ויפריעו לצבא להרוס את הבית של אפרסמון.
הרב שפירא מחזיק את ישיבת "עוד יוסף חי" המפורסמת ואת בית המדרש "דורשי יחודך" ביצהר. פעם הישיבה הייתה צמודה לקבר יוסף בשכם. היום אפשר להתרפק על הקבר רק מהר גריזים, או בביקורים מאובטחים היטב, מתואמים עם אנשי הרשות הפלסטינית. הרב עצמו נחשב לאיש חברותי וחכם, גם אם יש כמה שלא מסכימים עם דעותיו החריגות.
קרוב ל-27 אלף איש גרים בהתנחלויות בשומרון. כולם, כולל כולם, מסכימים שם על דבר אחד: שר הביטחון אהוד ברק הוא המפקד העליון של כוחות הרשע, הוא האיש שמצית בכוונת מכוון את השטח, וזה קורה תמיד בימים שבהם הוא יוצא למסעותיו בארצות הברית. הדיווחים בטלוויזיה ובעיתונות החוץ על הבתים ההרוסים הם כרטיס ביקור מצוין של שר הביטחון.
כך הוא מוכיח להילרי קלינטון שהוא אכן הורס מאחזים לא חוקיים. כך הוא גם מלמד את שותפיו המסויגים בשמאל למה הוא יושב בממשלה. ברק ודובריו מתייחסים לכל הטענות בביטול, אבל בהתנחלויות מתעקשים לספר שגם בזמן הביקור הקודם שלו בוושינגטון, בתחילת מאי, הרס המינהל האזרחי שישה מבנים לא חוקיים בשבי שומרון.
ברק או לא ברק, מי שהרס את הבית בחוות רונן ועצר את הרב שפירא ידע שהאזור יתלקח במהירות הראויה. בין ההתנחלויות יצהר, הר ברכה וגבעת רונן מונח הכפר בורין. ההיסטוריה של בני הכפר הזה עם המתנחלים קשה ואלימה. לפעמים לא צריך סיבות מיוחדות כדי לעמת את השבאב עם נוער הגבעות. מיד אחרי שהצבא הסתלק ירדו המתנחלים לכפר בורין, לגבות את תג המחיר.
הפלסטינים חיכו להם כנראה מצוידים היטב, ורגמו אותם באבנים. ארבעה מתנחלים נפצעו. אחד מהם, יהושע אנטמן, פונה לבית החולים בילינסון במצב בינוני. שני פלסטינים נפצעו גם הם. צמיגי המכונית של מפקד גדוד 932 של הנח"ל נוקבו על הדרך.
השטח התחיל לבעור. בחום היום הציתו פלסטינים את השדות למרגלות גבעת רונן, בתקווה שהאש תכלה את הבתים שהצבא עוד לא הרס. המתנחלים החלו להצית אש במטעי הפלסטינים בכל האזור. השרים אביגדור ליברמן, עוזי לנדאו וסופה לנדבר, שעלו בשעת צהריים להתנחלות הר ברכה, יכלו לראות מבעד לחלון האוטובוס סרט מלחמה בשידור חי.
להבות אדירות שרפו כל חלקה טובה בהר והעשן שהיתמר כיסה את השמים. עצי זית וגידולי שדה הוכחדו. כבאיות לא הצליחו להתמודד עם עומס הלהבות. מתנחלים ניסו בשעת צרה לחפור תעלה ארוכה שתחצוץ בין האש לשדות הירק שלהם. זה לא בדיוק הלך.
המחזה היה משונה, איך לומר. משונה ואבסורדי. הפלסטינים והמתנחלים התרוצצו, כל אחד בשדה שלו, וניסו לכבות את האש. מי שגמר ראשון הלך לקטע הבא, מותיר את השכן מאחוריו להתמודד עם הצרות שלו. אילו שיתפו פעולה, היו מאחדים כוחות כיבוי ומדבירים את האש יחדיו. אילו לא הציתו את הגפרור, לא היו עמלים כל כך קשה. אבל אהוד ברק, כאמור, הוא שהצית את האש. לפחות לדעת המתנחלים.
אחרי המהומה ישבתי עם נוער הגבעות על הריסות הבית של אפרסמון. כמה מהם הם תלמידי הישיבה של הרב שפירא ביצהר. חבר'ה צעירים, כיפות גדולות, פאות ארוכות, מכנסי דגמ"ח, סנדלים מבד. הם רוצים לפרוק הכל, אבל איבדו מזמן את האמון בכל העולם, בעיקר בתקשורת.
המראה מסביב מדכא עד מאוד. רהיטי בית, מזרנים, קרשים, דוד שמש, מרצפות שבורות ונברשות מנותצות סובבים את החבורה. העיתונאים נראים להם מסוכנים כמעט כמו הפלסטינים שאיתם הלכו מכות קודם לכן.
"אני יודע מה תכתבו אחרי כל פיגוע אצלנו", משוכנע אחד מהם. "יש לכם הרי כותרת קבועה:'החשש - נקמה'. אתם לא מתייחסים למי שנפגע, לאנשים שנרצחו מטרור, למשפחה, לילדים. רק לנקמה". בהתחלה השיחה קולחת, אחר כך מסתייגת, בסוף אלימה ברמה המילולית.
הצעירים מספרים שההתנתקות שברה אותם, אבל האירועים בעמונה בפברואר 2006 חיסלו אותם סופית, לפחות ברמת ההזדהות עם המדינה. בימים אלה מציינים בכל מקום את "הגירוש מגוש קטיף" ומדברים על ההקפאה. ההתנחלויות בשטח גם מכוסות בכרזות שמפחידות את הציבור: "ביבי רומס את ההתיישבות", ו"הפעם מתעוררים בזמן".
בינתיים, אומרים המתנחלים, מי שמתעורר הוא הצבא שהורס את הבית של אפרסמון. התלונה שלהם נראית קצת לא פרופורציונלית. מי שמסתובב ביצהר רואה שתי שכונות גדולות חדשות, עם בתים דוקומתיים יפים, שהולכות ונשלמות בימים אלה ממש.
מה שהכי מרגיז את נוער הגבעות הוא הדיווח על תוצאות המלחמה שניהלו בצהריים מול הערבים מבורין. כאשר אני מציג את תוצאות הקרב, ארבעה פצועים מול שניים לטובת בורין, הנוער קופץ מהמזרן. "הם היו הרבה יותר מאיתנו", הם מתרעמים. בשלב זה גם נגמר פרק הידידות בינינו. צעיר אחד, שחרחר וממושקף, מאיים שאם לא אעזוב את המקום מיד "אתה תגמור פה על הג'אנטים, כמו הרבה לפניך".
נער אחר, מנומס יותר, ביקש שאעזוב כי הם צריכים לנהל ישיבה אופרטיבית. באותו ערב חסמו המתנחלים 11 צמתים באזור. בשבי שומרון השליך כוח מג"ב רימון הלם לעבר המפגינים. ומה עם בן ציון אפרסמון? ביום רביעי הסכימה המשטרה לשחרר אותו למעצר בית, אחרי שבילה שלושה ימים בכלא הדרים. כיוון שכבר אין לו בית, הוא ישהה עם אשתו אצל הוריה ביצהר. אפרסמון, מצדו, שיגר למח"ש סרטי וידיאו שצילמו חבריו. לדבריו, הוא שהותקף בידי השוטרים.
שני שרים חשובים ביקרו בשטח בעין הסערה. שר החוץ ליברמן בא להבטיח לאנשים שההקפאה נגמרת. שר הרווחה יצחק הרצוג בא להודיע להם שההקפאה רק מתחילה. ליברמן עשה בשומרון סיבוב ניצחון מרשים על הגב של ראש הממשלה, אחרי שהצליח לקבל ממנו תקציבים, וגם שלח לאו"ם שגריר בניגוד לדעתו של נתניהו, אם כי בדרך הוא התקפל בנושא הגיור.
בתוקף הנסיבות הרצוג הוא הסיפור המעניין. אם ליברמן בעד המתנחלים, הרצוג נגדם, אבל מחויב להעניק להם יחס ושירותים כמו לכל אזרח. ליברמן הסתובב בשומרון סר וזעף, בעיקר על אבו מאזן והפלסטינים שרוצים להטיל חרם על המוצרים בהתנחלויות.
הוא אפילו עשה סיור במפעלים בברקן ולחץ את ידי הפועלים הפלסטינים הנבוכים, שלא מוצאים את מקומם בין הממשלה הפלסטינית והצורך להתפרנס. ליברמן גם הבטיח לראשי המועצה עשרה קרוואנים חדשים לטובת אולפן לעולים חדשים, שגם יגורו בהתנחלויות. הרצוג הגיב בציניות. "הוא ייתן לכם את הקרוואנים כמו שנתן לעולים את הגיור", אמר לראשי המתנחלים.
במהלך הסיור עם ליברמן שכרה המועצה את שירותיו של בועז העצני כמדריך. העצני, איש הליכוד, סיפר כי אריאל שרון הזמין בשעתו את דוח טליה ששון כדי לברוח מתיק השוחד שאיים עליו. לא פחות. לנאום בר אילן קרא העצני "טריק של נתניהו", ואת עדת השומרונים המכובדת הוא כינה "קוריוז". מעניין מה הוא חושב על הרצוג.
בדצמבר האחרון ביטל הרצוג פגישה עם ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, אחרי שזה קרע בהפגנתיות את צו ההקפאה. בינתיים מסיקה התנצל והרצוג מגיע למועצה, בין היתר כדי לפגוש את נוער הגבעות. השניים נוסעים יחד להתנחלות איתמר, שם מחזיק מתנחל בשם אברי רן חווה אורגנית מפורסמת, שקולטת נערים דתיים מנותקים מכל הארץ.
המפגש בין הרצוג והנערים היה יכול להיגמר במפח נפש, אילולא הפנים המאירות של השר הידידותי והשפה הרכה. הנערים אפילו התוודו בפניו, בלי בושה, כי הם רועדים מפחד כאשר הצבא מגיע לגבעות. אז המשבר הפנימי בתוכם רק מחריף.
בניגוד למה שחושבים, נוער הגבעות ברובו הוא אידיאולוגי, ולא נתון בבעיות חברתיות מיוחדות או אחרות. כך לפחות דיווחה להרצוג חיה שכנר, מנהלת אגף הרווחה במועצה. הרצוג התרשם שהנערים שהולכים לפרוע חוק ולהתעמת עם הפלסטינים הם בעצם אובדי דרך, ואי הוודאות המדינית רק מסבכת אותם יותר.
"כולם בלחץ גדול מאוד", מאבחן הרצוג. "הם יודעים שהולכות להיות הכרעות. המבוגרים בונים יותר על הפלסטינים, שיבעטו בכל הסדר. הנוער אוהב את הצבא. הם לא באמת רוצים להתעמת עם החיילים כל הזמן. הם רוצים חיבוק. רוצים תמיכה שלנו, אבל מבחינתם הם עוד לא מצאו סיבה טובה להתחבר. רק להתנתק".
העימות הכולל בין ליברמן, מסיקה וראשי המתנחלים, הרצוג ונוער הגבעות - מרתק. ליברמן והמתנחלים תובעים להפסיק את ההקפאה, כיוון שרק ההתיישבות מונעת לדעתם טרור. הרצוג לא מבין איך שר החוץ של מדינת ישראל חי עם המתנחלים בתוך בועה, לא יודע מה קורה בעולם, וחושב שאנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים.
מסיקה מציע לפתע לפנות התנחלויות, אבל בתנאי שהיישובים הערביים בארץ יעברו גם הם למדינה הפלסטינית. הרצוג אומר שזה לא ילך. הוא מאמין שראש ממשלה מהמרכז, אולי הוא עצמו, יכול לפנות את ההתנחלויות לטובת מדינה פלסטינית. מי יודע?
ורק משפחת אפרסמון לא מאמינה בשום דבר. ביום רביעי הגיע בן ציון ליצהר, תשוש אחרי הרס הבית והמעצר. הוא סירב לדבר. החותן נוימן דיבר במקומו, וכה אמר: "נתניהו הוא נמושה. הוא ייכנע, אני בטוח. ההקפאה תימשך".
"אני רואה אותו בפנים חמורות סבר, ב-25 בספטמבר, מוצאי שבת, חול המועד סוכות, מודיע במסיבת עיתונאים שהחליט לצרף את קדימה לקואליציה, ואנחנו הולכים למשא ומתן מדיני ומקפיאים הכל. אין לי גם ציפיות מאישיות חיוורת וחסרת חוט שדרה כמו בני בגין. מתי הוא הפגין כושר עמידה?".
" ליברמן? הוא איש של חשבונות. לך תדע מה הוא יעשה אז. מה שיתאים לו", מסכם נוימן, מליט את ראשו בין ידיו ושוקע במחשבות עמוקות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם