הממשלה אישרה המלצות הוועדה: 400 ילדים יגורשו
השרים אישרו את מסקנות הוועדה שבחנה את מעמדם של ילדי העובדים הזרים ברוב של 13 מול עשרה. ל-800 ילדים העומדים בתנאים שנקבעו יינתן מעמד חוקי. נתניהו: "החלטה מאוזנת, לא ליצור תמריץ שמאות אלפי מהגרים לא חוקיים ישטפו את הארץ"

"החלטה זו מושפעת משני שיקולים עיקריים", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר קבלת ההחלטה. "השיקול של אנושיות והשיקול השני הוא של ציונות".
הוא הסביר כי "אנחנו מחפשים דרך לקלוט ולאמץ אל ליבנו, ילדים שגדלו והתחנכו כאן כישראלים. מנגד, איננו רוצים ליצור תמריץ שמאות אלפי מהגרי עבודה בלתי חוקיים ישטפו את הארץ".
כמו כן, אישרה הממשלה את הארכת התקופה בה נדרשים הורי הילדים להסדיר את מעמדם מול הרשויות ב-21 יום נוספים על 21 הימים שנקבעו לשם כך בהמלצות הוועדה. עוד נקבע כי במקרים גבוליים ייוועץ שר הפנים בנציגי הוועדה הבין משרדית, שתשמש כוועדת ערר על החלטות משרד הפנים.
כאמור, בעד ההחלטה הצביעו 13 שרים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים סילבן שלום, אביגדור ליברמן, יצחק אהרונוביץ, בני בגין, אבישי ברוורמן, אריאל הרשקוביץ, משה כחלון, ישראל כץ, סופה לנדבר, סטס מסז'ניקוב ויעקב נאמן. עשרת השרים שהצביעו נגד הם דן מרידור, אריאל אטיאס, בנימין בן אליעזר, מיכאל איתן, יעקב בן מרגי, משולם נהרי, גדעון סער, יוסי פלד, שלום שמחון ואלי ישי. השרים גלעד ארדן, יצחק הרצוג ועוזי לנדאו נמנעו.
השרים היו אמורים להחליט בשבוע שעבר האם לקבל את המלצות הוועדה הבין משרדית שבחנה את הסוגייה אך ההצבעה בנושא נדחתה בגלל קוצר זמן, זאת לאחר שהסוגייה עלתה לדיון בישיבה כנושא אחרון.
על פי המלצות הוועדה, כ-800 ילדים שעומדים בקריטריונים שהציבה הוועדה יוכלו להישאר בישראל ולקבל מעמד של אזרחים. מדובר בילדים שעולים לכיתות א'-יב' בשנת הלימודים הקרובה, כאלה שהוריהם נכנסו לישראל באופן חוקי, ששהו בישראל לפחות בחמש
400 ילדים שגילם פחות מחמש, או שהוריהם נכנסו לישראל בניגוד לחוק, או שעבדו בקונסוליות ושגרירויות ונשארו לאחר מכן בישראל, לא עומדים בקריטריונים המומלצים, וייאלצו לעזוב את הארץ בתוך חודש מהיום - פרסום ההחלטה.
מעמותת "רופאים לזכויות אדם", החברה בקואליציה של ארגונים הנאבקת למען ילדי מהגרי העבודה בישראל, נמסר בתגובה כי "מבלי לגרוע מחשיבות הענקת מעמד התושב למאות ילדים, הרי שחרב הגירוש, אשר עדיין מרחפת מעל מאות ילדים אחרים, היא בגדר גזירה איומה אשר אנו מסרבים לקבל".
עוד נמסר כי "נמשיך לפעול כדי להבטיח שכלל הילדים יקבלו מעמד בישראל, כמו גם להבטיח כי מדינת ישראל תגבש מדיניות הגירה סדורה ואנושית, המכבדת זכויות אדם. הסדרים חד פעמיים כגון זה אינם תחליף לצורך לגבש מדיניות כזו".
בתגובה להחלטת הממשלה אמר ח"כ יעקב כץ (כצל'ה), יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת כי "יח"צני המבקשים להפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה לא יצליחו באמצעות 'ספין הילדים' להסתיר את המציאות שבכל שנה נכנסים 15 אלף מסתננים לא חוקיים חדשים".
לדבריו, "קמפיין הילדים לא יחפה על כך ששבעה אחוזים מאזרחי תל אביב וכל אזרח שישי באילת הינם מסתננים אפריקנים. על ראש הממשלה למנות שר שיפעל לפי תכנית כוללת למניעת הסתננות".
מנגד, ח"כ אילן גילאון (מרצ) הביע אכזבה מההחלטה מהסיבה שלא כל הילדים יזכו לקבל מעמד קבע. "ראוי לה לממשלה שהמתחיל במצווה שילך עד הסוף ויקלוט את כל הילדים בארץ", אמר.
הוא הוסיף: "לא היה צריך להפריד בין הילדים, שכן משנמצא מקום ל-800 ילדים ניתן היה למצוא מקום לכלל 1,200 הילדים". לדבריו, ההחלטה מטילה אסון גם על הילדים שכן יעמדו בקריטריונים, אולם פרק הזמן הקצר שיינתן למשפחתם בכדי להסדיר את מעמדם בסבך הביורוקרטיה, יביא לגירושם.