החיים בכבשן: גדיד תמרים בחום הכבד
אחרי שהטמפרטורות באיזור טיפסו ליותר מ-50 מעלות בצל, יכול כנראה קיבוץ אלמוג בצפון ים המלח לזכות בתואר המקום הכי חם בארץ
רינת פלג בגדיד התמרים באלמוג, אתמול לירן עוזרי
החום הכבד באלמוג אינו מונע מהחקלאים בקיבוץ להתמיד במלאכת גדיד התמרים במלוא המרץ. עונת הגדיד נמשכת כחודשיים, ולרוע מזלם של החקלאים היא נופלת דווקא על שני החודשים החמים ביותר בשנה: אוגוסט וספטמבר. החום הכבד אמנם מעיק מאוד על הגודדים, אולם לא מונע מהם לעבוד במשך 12 שעות מדי יום, שבעה ימים בשבוע.
"זה הקיץ הכי חם שהיה לנו פה", אמר אתמול משה גזי, מרכז מטעי התמרים של קיבוץ אלמוג, "אבל דווקא בגלל החום הזה והחשש שהפרי ייפגע, אנחנו לא יכולים להפסיק לעבוד". גזי סיפר כי כדי לשרוד את החום הכבד הוא ועובדיו שותים כחמישה ליטרים של מים מדי יום, והולכים לישון כל ערב לא יאוחר מהשעה שמונה "כדי לתת לגוף לנוח וכדי להתעורר בחמש בבוקר ליום העבודה של מחר".
"שווה את הכל"
ענף התמרים הוא ענף החקלאות המרכזי של יישובי צפון ים המלח, ומהווה את מקור ההכנסה העיקרי שלהם. מטעי התמרים של קיבוץ אלמוג משתרעים של פני 600 דונם, והקיץ הזה שנחשב לאחד החמים שהיו אי פעם, גורם לתמרים להבשיל במהירות רבה עוד יותר, מה שמאלץ את החקלאים לעבוד שעות ארוכות בחום הכבד.
רינת פלג הגיעה
לעבוד במטעי התמרים של אלמוג לפני כשנתיים, לאחר שהשתחררה מהצבא, והחליטה להישאר בקיבוץ גם לאחר שהסתיימה חצי שנת העבודה המועדפת.
"אני מאוד אוהבת את העבודה", היא אומרת, "במשך כל השנה אתה מטפל בעץ, מטפח אותו ומשקיע, ועכשיו סוף-סוף מגיע הרגע שבו אתה מקבל פרי. בשבילי זה שווה את הכל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם