מבקר המדינה חוקר את המינויים בלשכתו של נתניהו
למעריב נודע כי אנשיו של השופט בדימוס לינדשטראוס החלו לפני כשבועיים לחקור את כל משרות האמון שמינו רה"מ בנימין נתניהו ורעייתו שרה. מדובר ב-38 משרות, בהן עמדות מפתח כגון, ראש הסגל, היועץ המדיני, ראש המל"ל, מזכיר הממשלה ומנכ"ל משרד רה"מ. במשרד המבקר אישרו את הדברים, אך סירבו להוסיף
אנשי המבקר כבר תשאלו כמעט את כל נושאי משרות האמון, 38 במספר, את חלקם אף יותר מפעם אחת.
את הבדיקה עצמה מנהל לינדנשטראוס כבר למעלה מחודשיים. מדובר במשרות שאותן אמור לאייש ראש הממשלה עצמו.
שתיים מהמשרות הן במעון ראש הממשלה, ושאר נושאי התפקידים מועסקים בלשכת ראש הממשלה. המשרה הבולטת שבהן היא משרתו של ראש הסגל, נתן אשל. רשימה זו כוללת גם את שאר בכירי הלשכה, כמו יועץ התקשורת ובכירים רבים נוספים.
במשרד מבקר המדינה אישרו את קיומה של הביקורת, אך סירבו להוסיף פרטים, כדי לא לפגוע בהליך איסוף החומרים והביקורת עצמה.

בין נושאי המשרות שבדקו אנשי משרד המבקר ניתן למנות כמה דמויות מפתח. הראשון הוא נתן אשל, ראש הסגל, אחד המינויים שמבקרי נתניהו מחשיבים לשערורייתיים ביותר בלשכת ראש הממשלה בכל הזמנים.
לא אחת טענו לגבי אשל כי מדובר באדם נטול כל ניסיון ממשי או כישורים נדרשים שעומד בראש הלשכה החשובה, הרגישה והקשה ביותר לניהול במדינה.
שיא הקריירה של אשל היה סמנכ"ל
פעמים רבות התפרסם כי נתניהו מחפש מחליפים לאשל, אולם בכל פעם שהדבר צף בתקשורת, בוטלה ההחלפה הצפויה.

דמות מפתח נוספת היא רון דרמר, היועץ המדיני, אחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו בלשכה. דרמר, יליד ארצות הברית, נחשב לאיש מוכשר עם סיפור חיים מיוחד, אך ללא ניסיון מדיני קודם.
מבקריו של נתניהו טוענים כי יועץ מדיני לראש ממשלה אמור להיות אדם שהתנסה בעבודה דיפלומטית, במשא ומתן, שמכיר היטב את מסדרונות הבית הלבן בוושינגטון, דאונינג 10 בלונדון וארמון האליזה בפריז.
לדרמר יש הרבה מאוד רצון טוב, כך טוענים, אך ניסיון אין לו, וחוסר הניסיון הזה בלט בכמה עימותים שכבר היו לו בבית הלבן.

במשרד המבקר בודקים גם את מינויו של עוזי ארד, ראש המועצה לביטחון לאומי, הנחשב מקורב ותיק ונאמן של נתניהו. הוא נחשב אדם מוכשר מאד: פרופסור, לשעבר ראש אגף במוסד וכן איש רב פעלים ומרץ.
הבעיה עם ארד, טוענים מבקרי נתניהו, היא יחסי העבודה שלו והעובדה כי אינו מסוגל לנהל אנשים או לחיות בכפיפתם בלי להתפוצץ פעמיים ביום.
הטענה כלפיו היא שבוויכוח הנוכחי על יישום חוק המועצה לביטחון לאומי הוא הצד הצודק, אך גיבוי אמיתי מראש הממשלה הוא טרם קיבל.

מינוי נוסף הוא של מזכיר הממשלה, צבי האוזר, שנחשב לעורך דין רהוט, מאותו מודל שהביא בזמנו לתפקיד את גדעון סער ולפניו את ישראל מימון ודני נוה.
האוזר מקובל על רוב אנשי הלשכה, ואין חולק על כישוריו. אולם טוענים לגביו כי הוא לוקה בתחום הפוליטי, שבו לא צבר עדיין מספיק ניסיון.

דמות מפתח נוספת היא ניר חפץ, ראש אגף ההסברה. חפץ הובא כרכש יוקרתי מידיעות אחרונות כדי להחליף את יוסי לוי, ששירת את נתניהו ביעילות ובנאמנות בתקופת הקמפיין ולפניה. בלשכת ראש הממשלה עבר חפץ תקופה מפרכת, טירונות ארוכה, שאותותיה ניכרים היטב על פניו. הוא שואף להימלט לתפקיד ייצוג דיפלומטי מהר ככל האפשר, עדיף בניו יורק.

אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הובא למשרד רק לאחר התלבטויות ופסילתם של מועמדים אחרים. אומרים עליו כי הוא בעל כישורים מוכחים. בתחילת דרכו סבל מלחצים ויחסים לא טובים עם בית ראש הממשלה, מה שהעיב מאוד על עתידו. כעת, טוענים, "התביית, אולף ונהנה מאמונו של נתניהו".

דני קייט, יועץ לפניות הציבור: קיבוצניק. מונה לתפקיד מיד לאחר ניצחונו של נתניהו בבחירות. קייט היה האיש שמנע את פרסום הספר שהיה אמור להיכתב על ידי בעלה הראשון של שרה נתניהו, דורון נויבורגר, ב-1996.
תמי האוספטר, אחראית למיתוג: חברתה של שרה נתניהו, שהתמנתה לאחר הבחירות לתפקיד האחראית למיתוג בלשכת ראש הממשלה. שירתה יחד עם נתניהו כדיילת אוויר במשך שנים, ונחשבת ידידה קרובה מאוד שלה.