נכה שחנה באדום-לבן העדיף עונש מאסר

יצחק טנר החליט להילחם על צדקתו בביהמ"ש נגד הקנס שקיבל מעיריית ב"ש. השופט הותיר לו שתי ברירות, והוא בחר את הכלא על פני קנס

שמעון איפרגן | 13/8/2010 10:05

יצחק טנר, בן 63 ממצפה רמון, הוא אב לילדים וסב לנכדים ותמיד נחשב לאזרח ישר והגון. מעולם לא הסתבך בפלילים, עד שהחליט שבעבור רדיפה אחר הצדק הוא מוכן גם לשבת בכלא. לפני כשלוש שנים החנה טנר את מכוניתו באחד הרחובות בבאר שבע בחניית אדום לבן. על פי החוק, מותר לנכה להחנות את מכוניתו באדום-לבן, כל עוד הוא אינו מפריע לתנועה. לדברי טנר, הוא חנה עם מכוניתו במקום שלא הפריעה לזרימת התנועה, ואף תיעד את החניה במצלמתו.

יצחק טנר, אתמול. גלגלי הצדק חנו באדום-לבן צילום: יהודה לחיאני

לרוע מזלו, פקח של עיריית באר שבע שעבר במקום במסגרת תפקידו סבר אחרת ורשם לטנר דוח על סכום של 250 שקל בגין חניה באדום-לבן, בנימוק שמכוניתו הפריעה לתנועה.

טנר לא הרים ידיים, סירב לשלם את הקנס וביקש להישפט. הלשכה המשפטית בעיריית באר שבע הגישה נגדו כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר, בגין חנייה במקום אסור.

טנר ניהל מאבק עיקש בבית המשפט כדי להוכיח שלא החנה את מכוניתו בצורה שתפריע לתנועה.

"לא עמדתי על הכביש הראשי, היה מקום חניה בשפע, לא הפרעתי לאיש", סיפר לשופט. "אני לא עבריין, לא פושע, לא עשיתי כל רע למישהו בסך הכל חניתי במקום שלא הפריע לתנועה. אני מבקש לזכות אותי מכל אשמה".

"הסוהרים היו מאד נחמדים ואדיבים, לא הקשו עליי את החיים"

אך התובע מטעם העירייה סבר אחרת. לטענתו, טנר החנה את מכוניתו בצורה כזו שגרמה להפרעה ממשית לתנועת המכוניות ברחוב וגרם לנהגים לחפש נתיבים אחרים לנסוע בהם, ולכן יש להרשיעו ולשלש לו את סכום הקנס על כך שהטריח את העירייה להגיע לבית המשפט.

השופט איתי ברסלר גונן החליט להרשיע את טנר, וקבע כי הוא ישלם את סכום הדוח: 250 שקל או יומיים מאסר, אם ברצונו לא לשלם.

טנר הודיע לשופט כי אינו יכול לשלם את הקנס, עקב מצוקה כלכלית וביקש

להכניסו לכלא. "אין לי כסף", אמר. "אני מבקש להתחיל מיד בריצוי העונש. אני אמרתי את האמת, לא שיקרתי", אמר טנר.

בלית בררה הורה השופט להכניס את טנר ליומיים בכלא, ושלח אותו לרצות את עונשו בכלא רמון, כשהוא כבול באזיקים בידיו וברגליו. "נכון זאת הייתה חוויה קשה ולא נעימה", סיפר. "מעולם לא ישבתי בכלא. הסוהרים היו מאד נחמדים ואדיבים, לא הקשו עליי את החיים. אבל בגלל עקרון הצדק שלי והמצב הכלכלי שלי החלטתי ללכת עד הסוף".