עולה למסלול: הקמפיין של דן חלוץ יצא לדרך
4 שנים לאחר שהתפטר עקב מלחמת לבנון ה-2, הרמטכ"ל לשעבר רוצה לחזור לחיי הציבור. בינתיים הוא תוקף את ההנהגה ונפגש עם לבני

אז לאן הוא רץ, חלוץ, באיזו מסגרת? קדימה? ליכוד? עבודה? אולי בכלל הוא חושק במפלגתו החדשה של לפיד עצמו, אם תקום? העובדה שחלוץ לא השיב על השאלה הזו מטרידה: קדימה והליכוד אינן תמימות דעים. ציפי לבני כראש ממשלה לא תנהג כבנימין נתניהו, וברק נראה כמו יונה צחורה ליד יעלון. לכן, התשובה היא אחת: חלוץ רץ לכיסא שר הביטחון. הפלטפורמה הפוליטית והאידיאולוגית כנראה לא חשובה.
כפי שזה נראה עכשיו, רק בקדימה יש לחלוץ (62) סיכוי להתברג במקום ריאלי ברשימה לכנסת. העבודה גוססת, ובליכוד לא ישכחו לו שהיה רמטכ"ל ההתנתקות. "שלא ינסה להתקרב אלינו", איים אמש שר בכיר בליכוד, "חברי המפלגה זוכרים לו את קיץ 2005, הם יאכלו אותו בלי מלח". לבני, לעומת זאת, שנפגשה עם חלוץ לא אחת, השתכנעה שחרף היותו גנרל בדימוס הוא ראוי להיות פוליטיקאי.
אבל זה לא מספיק: הציבור שבע גנרלים בפוליטיקה. חלפו הימים שבהם דרגות הילכו קסם על אזרחי ישראל. מאז יצחק רבין לא היה רב אלוף בצה"ל שהפך לפוליטיקאי מוערך. לכן, במערכת הפוליטית מעריכים כי חלוץ צפוי להתפקד לקדימה עד סוף הקיץ. הוא כנראה מבין כי יהיה עליו לעבוד קשה כדי לנקות את שמו ולשקם את תדמיתו הפגועה, ששיאה בהתפטרות מתפקיד הרמטכ"ל בינואר 2007. חלוץ מקווה אולי שתיבת הפנדורה שלו, שתיפתח בסערה כשיפתח רשמית במרוץ, תיסגר עד הבחירות - והדרך לכנסת תיסלל בעבורו.
בימים בהם הצמרת המדינית מגלגלת אחריות מאחד לשני ו"מסמך גלנט", מזויף או אמיתי, מטיל כתם כבד על המטכ"ל, משרד הביטחון והדרג המדיני - הציבור לא ימהר
"אני לא הייתי צריך שיסבירו לי מהי אחריות", הזכיר שלשום. "אחריות לא לוקחים ולא מוסרים, אחריות היא חלק בלתי נפרד ממה שקרוי 'תפקיד'. אבל מאחר שכולם חושבים שאחריות שווה אשמה, הם מנסים לגלגל אותה".
נקודת הזכות הזו של חלוץ מתערערת נוכח הפרסום בהארץ ביום שישי האחרון. למה מיועדים 400 אלף השקלים שגייסת, שאל אותו לפיד. "התחלתי להיערך נכון, ושלא כפי שמקובל, הודעתי מראש למבקר. . . קיבלתי את אישורו ואני פועל על ציר מסלול", השיב.
כשר אולי. אבל תרומה בסדר גודל כזה, לכל פוליטיקאי מתחיל או ותיק, היא לכל הפחות צורמת. והייתה גם התייחסות ל"מסמך גלנט". חלוץ הכריז שהוא "מזועזע מהמסמך". "אני מכיר מלחמות בוץ של גנרלים", הודה, "אבל אבל אם יש ממש מאחורי המסמך, אני חושב שיש פה חציית קו שלא היינו רוצים לראות".
חציית קו? אם נכון הפרסום של רביב דרוקר בערוץ 10 בשבוע שעבר, הרי שחלוץ רחוק מלהיות תמים. לפי דרוקר, כשהיה חלוץ סגן רמטכ"ל הוא נעזר בשירותיו של היחצן של המדינה, רני רהב, שסייע לו בקמפיין חשאי לתפקיד הרמטכ"ל. רהב יזם מפגש בין הסגן חלוץ ועורך מעריב דאז, אמנון דנקנר, בביתו בסביון. רהב, מנוסה וחכם מספיק, הבין שלא כדאי לו להיות נוכח באותה פגישה חשאית. הוא יצא מהבית, לא לפני שהשאיר לשניים שולחן ערוך לארוחת צהריים.
האם חלוץ שונה מגנרלים אחרים שנסקו בשמי הפוליטיקה והתרסקו? נטל ההוכחה עליו. דבר אחד אפשר לומר כבר עכשיו - ההתחלה שלו חורקת. הסכום העצום שגייס מתורם אחד וחוסר יכולתו לומר בבהירות לאיזו מפלגה הוא רואה עצמו שייך, לא מוסיפים לו מניות בציבור. וגם במניות, כפי שכבר נוכחנו לדעת, מבין הפוליטיקאי הטרי לא מעט.