המדינה: לא נמגן את אשקלון, לא שונה מערים אחרות
בתשובה לעתירה אותה הגישו עיריית אשקלון וועד ההורים העירוני בדרישה למגן את מוסדות החינוך בעיר מרקטות, מסבירה המדינה שאין מקום למיגון נוסף. "בהיעדר יכולת להבחין בין האיום הנשקף לאשקלון לזה הנשקף ליישובים נוספים באיזור, הרחבת המדיניות לגבי אשקלון תחייב מיגון של כלל מוסדות החינוך ביישובים אלו"

פגיעות גראד באשקלון בזמן מבצע עופרת יצוקה צילום ארכיון: אדי ישראל
אמיר הוסיפה: "על כך מעיד גם מכתבו של סגן אלוף ד"ר אורי כהן, המזכיר הצבאי של סגן שר הביטחון, מיום 22 בספטמבר 2009, שבו נאמר מפורשות כי ההחלטה על הצבת מספר אלמנטים למיגון ניתנה לפנים משורת הדין, וכי לא צפוי תגבור נוסף של אמצעי המיגון".
סגנית הפרקליט הדגישה כי הממשלה קיבלה את ההחלטות בנוגע למיגון, בהתאם להערכות ולהמלצות גורמי המקצוע הרלוונטיים לעניין ובהם פיקוד העורף. "על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט הנכבד לא יתערב במדיניות", טענה.
"החלטה כזאת כרוכה בהשלכות כלכליות עצומות"
אמיר ציינה כי במהלך מבצע עופרת יצוקה הכריזה הממשלה על מצב מיוחד בעורף, בטווח של 40 ק"מ מגדר המערכת. לדבריה, רקטות נפלו גם בבאר שבע ובערים נוספות, המצויות בטווח זה.
"בהיעדר יכולת להבחין מבחינה עניינית בין האיום הנשקף לאשקלון לבין האיום הנשקף לערים ויישובים נוספים בטווח 40 ק"מ מגדר המערכת, הרחבת המדיניות לגבי אשקלון זו תחייב את הממשלה למגן את כלל מוסדות החינוך, בערים באר שבע, אשדוד, קריית גת, רהט, נתיבות, אופקים, קרית מלאכי, יבנה, גדרה ועוד יישובים רבים", אמרה אמיר.
סגנית הפרקליט הזהירה כי התערבות כזאת אף עלולה לחייב את המדינה למגן בעתיד איזורים נרחבים
נוספים שמערכת הביטחון מעריכה שעשויים להוות איזורי סיכון, בהם חיפה, עכו והקריות.
"החלטה כזאת לא רק מהווה התערבות במדיניות הביטחון של הממשלה, אלא אף כרוכה בהשלכות כלכליות עצומות, העולות כדי מאות מיליוני שקלים ואף יותר מכך, שיידרשו לצורך מיגון כל מוסדות החינוך בטווח זה ואולי אף מוסדות נוספים", אמרה עו"ד אמיר.
המדינה טוענת גם כי הממשלה פועלת לקידום פרויקט כיפת ברזל, הכולל מערכת מתנייעת ליירוט רקטות קצרות טווח, הפועלת בכל תנאי מזג אוויר ומסוגלת להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית. לאחרונה השלימה מערכת הביטחון סדרת ניסויים במערכת, והיא מוגדרת מבצעית.