ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

לבנת: אם השחקנים מערבים פוליטיקה גם אנו נערב

לאחר דיון מיוחד קראה ועדת החינוך לשנות את תנאי תקצוב התיאטראות באופן שיבטיח הופעה בכל מקום, בהתאם להצעת שרת התרבות. "השימוש בחרם במוסד ציבורי פסול מיסודו". ענת גוב: "יכול שחקן לומר למנהל שהוא לא מופיע בערב שבת וזה מכובד. בשבילי לעבור את הקו הירוק זה כמו חילול שבת"

ועדת החינוך והתרבות של הכנסת התכנסה היום (ה') לדיון פגרה מיוחד כדי לדון במכתבם של עשרות אנשי התיאטרון שהצהירו כי יסרבו להופיע בהיכל התרבות החדש המוקם באריאל משום שמדובר בהתנחלות. בסיכומו של הדיון הסוער אישרו חברי הוועדה הודעה המגנה את יוזמת האמנים וקוראת לשרת התרבות לימור לבנת לשנות את אופן תקצוב מוסדות התרבות, כפי שהציעה לבנת.

- הצעת חוק: מסרבים להופיע בשטחים? אין תקציב
- אנשי התיאטרון לא לבד: 130 מרצים הביעו תמיכה
- עוז, גרוסמן וא.ב. יהושע התייצבו לצד האמנים

"ועדת החינוך מוקיעה ומגנה בחריפות את מכתב אנשי התאטרון על סרובם להופיע באריאל שבשומרון בגלל נימוקים פוליטיים. הוועדה קובעת כי השימוש בחרם על ידי עובדים במוסד ציבורי הנתמך על ידי תקציב המדינה, גם אם מדובר באמנים, הוא פסול מיסודו ומערער את כל סדרי החברה האזרחית ביכולת לקבל חברה אזרחית מתוקנת", נכתב בהחלטת הסיכום.

"הוועדה קוראת לשרה לתקן את מבחני התמיכה כך שייקחו את חובת התיאטראות להופיע בשיוויוניות בפני כל אזרחי ישראל, לרבות יהודה שומרון והבקעה. הוועדה מברכת את מנהלי התיאטראות הציבוריים שהודיעו ברבים כי הם דוחים את הודעת החרם וכי התיאטראות יופיעו באריאל", לשון ההחלטה. שבעה חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ואחד בלבד התנגד – ח"כ דב חנין (חד"ש).

את הדיון הסוער פתחה השרה לבנת, שטענה כי החלטתם של היוצרים לערב שיקולים פוליטיים בעבודתם תעודד את הממשלה לערב שיקולים פוליטיים בבחירת התכנים שאותם היא מממנת. "מה זה, יש פה איזה עול של משטר שצריך להיאבק בו?", שאלה לבנת בפתח הדיון. "העובדה שאתם מכניסים שיקולים פוליטיים עלולה לגרום לכך שאנו נכניס שיקולים פוליטיים בתכנים. אתם יורים לעצמכם ברגל וכורתים את הענף שעליו אתם יושבים", אמרה.

"ביקשתי מהיועצת המשפטית של משרדי לבחון את מבחני התמיכה שעל פיהם מתוקצבים התיאטראות כדי לוודא שאכן התקציב יהיה שיוויוני – לא כדי לפגוע, חלילה, אלא כדי לוודא שההקצאה תהיה שיוויונית עבור כלל אזרחי ישראל. יש צורך לעשות תיקון מסוים", הוסיפה לבנת. "הכוונה היא להוסיף סעיף שאומר כי פעילות המוסד פתוחה בפני הקהל הרחב, ללא הבדל דת, גזע, מין, השתייכות פוליטית או מיקום", הסבירה.

לדברי לבנת, שינוי ממין זה בתמיכה תלוי באישור המועצה לתרבות ומשרד המשפטים. לטענתה, ראוי היה שהאמנים יביעו את דעותיהם באמצעות הפגנות, ולא באמצעות "חרם", כהגדרתה. "אסור להחרים בשום פנים ואופן", אמרה.

"אתם לא מחרימים את העיר אלא את הקהל. אתם רוצים להפגין, תפגינו. יש רבים מכם שיש להם דעות פוליטיות ברורות, וזה בסדר. זה הכי טבעי. אפשר לבוא לאריאל להפגין לפני ואחרי, לכתוב מאמרים אבל לא להחרים. אנו מתקוממים על

אמנים מחו"ל שמחרימים את ישראל, אז פה בתוכנו להחרים?".

לטענת לבנת, טענותיהם של האמנים שלפיהן ההתנחלויות הוקמו בניגוד לחוק הבינלאומי חסרות כל שחר. "שמעתי שיהושע סובול אמר שאריאל מנוגדת לחוק הבינלאומי. הוא הפך לפרשן של החוק הבינלאומי. הוא יודע מה בניגוד לחוק. אריאל הוקמה כחוק, ולתושביה מגיעים גם שירותי תרבות", אמרה. "אני נסערת, אבל לא רק אני. הקבוצה הזאת חצתה את כל הקוים האדומים. לאן נגיע?", הוסיפה.

ענת גוב, מחותמות המכתב, פתחה את דבריה במחמאה לתפקודה של לבנת כשרת תרבות. "הרבה שנים אני במקצוע ואני לא זוכרת שרת תרבות כל כך טובה כמוך, שנאבקה בחירוף נפש על התקציב", אמרה גוב. "מאוד חבל לי שנקלעת למהומה הזאת, לא מגיע לך".

על אופיה של מחאת האמנים אמרה גוב: "אין פה סרבנות, אנו לא חיילים. זכותו של אדם לבוא למנהל שלו ולומר לו את דעותיו. חרמות זה לא בטרמינולוגיה שלנו. אין לנו שום חרם על אדם. זו טרמינולוגיה יהודית דתית.

"אין לנו שום דבר נגד תושבי אריאל. מדובר על לעבור את הקו הירוק. יכול שחקן לומר למנהל תיאטרון 'אני לא רוצה להופיע בשישי בערב' כי הוא שומר שבת. הוא לא יפטר אותו, אלא יכבד אותו. האם אתם יכולים להבין שבשבילי זה כמו חילול שבת? בשבילנו זה אותו כאב שגורם לכם חילול שבת".

על האיומים לקצץ בתקציבי התיאטראות הוסיפה גוב: "כמה כסף הלך להתנחלויות? זה כסף שלי. המדינה מסבסדת ישיבות והמון דברים שלא לטעמי, וכספי הולך לשם. אתם לא עושים לנו טובה בתקציב התרבות. כל מדינה בעולם מסבסדת תרבות".

המחזאית עדנה מזי"א ביקשה להסיר מסדר היום את הדיון בהקצאת תקציבים. "הדיון הזה הוא אידיאולוגי, לא תקציבי", אמרה. "תפסיקו לאיים עלינו בכסף. אני מדברת מהלב. יש כאן פצע לאנשים מסוימים, של כיבוש שנמשך עשרות שנים. השמאל נרדם. הימין צוחק עלינו, אולי בצדק. והנה קרא פתאום משהו – היה המכתב הזה, שאני מודה שהנוסח שלו לא טוב ומתלהם. אי אפשר לא לנקוט עמדה. מה כל כך נורא שהתחלתם להתלהם עלינו? אנו אנשים עם עקרונות".

מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן, ניצלה את הבמה כדי להצהיר כי התיאטרון שבניהולה לא ישתף פעולה עם קריאת האמנים. "התיאטרון הלאומי לא מחרים אף אחד, הוא יופיע בכל מקום – כולל אריאל", אמרה. "מכרנו הצגות בלי סייגים, ונעמוד בזה. התפקיד שלנו הוא להתמודד עם הבעיות".

יו"ר ועדת החינוך והתרבות, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), רמז כי ליוזמתם של אנשי התיאטרון עלולה להיות השפעה שלילית על התקציבים שמעבירה המדינה לתיאטראות. "אם שחקנים ובמאים אומרים 'בגלל שיש לי ביקורת על דבר מסוים לא אופיע', למה אני, זבולון אורלב, לא רשאי להשתמש בעמדותי הפוליטיות ובתוקף תפקידי ולהגיד שאני מחרים, ואשנה קריטריונים של תקצוב, למשל? מה שמותר לשחקן סרבן מותר גם לפוליטיקאי", אמר.

"כאזרח ישראלי קשה לי לקבל את ההחרמה הזאת ואת הסרבנות הזאת, כי אם נקבל אותה אנו מפרקים את החברה הישראלית", הוסיף ח"כ אורלב. "אם כל אחד שהוא לא אדם פרטי שהוא עובד במוסד ציבורי שאמור לשרת את כל החברה הישראלית יחליט שהוא מסרב לתת שירות כזה או להיות במקום אחר, עד אנא אנו באים?".

ח"כ אורון ביקש לערער על טענתה של לבנת שלפיה מעמדה של העיר אריאל זהה למעמדם של יישובים שהוקמו מחוץ לשטחים. "יש קו ירוק שמפריד בין מדינת ישראל לשטחים", אמר ח"כ אורון. "אני בתור שר חקלאות לשעבר, לפעמים בקושי לפעמים בכאב בטן, העברתי תקציבים לבקעה ולדרום הר חברון", סיפר.

"אמן בעיני הוא לא עובד לא של מוסד, לבטח לא של המדינה, ויש לו זכות בסיסית לבוא ולומר 'יש לי קווים מוסריים שאותם אני לא מוכן לעבור'", הוסיף ח"כ אורון. "מדובר בנושא שביניהם לבין הנהלותיהם. מה שמותר לשחקנים אסור לפוליטיקאים, ולכן אני כשר חקלאות חתמתי על תקציבים למקומות שהתנגדתי להם, ולכן אני בכנסת אצביע נגד חוקים – אך ברגע שהם מתקבלים אני עומד מאחוריהם".

ח"כ דב חנין (חד"ש) הזהיר מפני השחתת אופיה החופשי של התרבות. "רוצים שאמנים יופיעו כאנוסים", אמר. "אי אפשר לעשות הצגה בלי חירויות, בלי השקעה, בלי מגויסות. לכן כשמדברים על אמנות בלי חירויות ובלי מצפון מדברים על אמנות בלי אמנות. שחקנים הם עובדים, להבדיל מעבדים. עובד לא חייב לעשות כל דבר. עובדים הם גם לא חיילים. ולכן עובדים יש להם זכויות - וגם זכויות מצפון, הפלא ופלא.

"אנו לא רוצים תמיכה שמתבטאת באילוצים לגבי התוכן. אנו לא רוצים להימצא בחברה שבה קומיסר מטעם המדינה קובע מה כן ומה לא בתחום התרבות. אני רואה בדאגה את המתקפה הזאת על התרבות והאמנות. זה חלק מהמתקפה על מרחב התרבות והאקדמיה הישראלית.

אתם תוקפים את כל היצירה הישראלית הביקורתית, הטובה, שאנו צריכים להיות גאים בה. ההתלהבות של שרת התרבות מטוקבקיסטים היא רגע של שפל. לעומת זאת, מכתב האמנים הוא רגע שבראייה היסטורית נוכל לומר לעצמנו שהביא כבוד לתרבות הישראלית וליוצריה. צריך לזכור שאריאל הוקמה בניגוד לחוק הבינלאומי".

השחקן שלמה וישינסקי, אב שכול, הגיע גם הוא לדיון וסיפר מדוע הוא מתנגד למכתבם של האמנים. "בשבילנו הקהל הוא אלוהים, ולכן לא חתמתי. אני לא מחרים קהל", אמר. "אם יגידו לי להופיע מחר בעזה, אני אופיע בעזה. אבל קהל אני לא מחרים. עובדה שאף שחקן לא יוצא לקדמת הבימה ואומר 'מי שבא באוטובוסים מאריאל – החוצה'".

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (ליכוד), הציע להרחיב את הסנקציות התקציביות שעלולה הממשלה להטיל על התיאטראות גם לפרסים הזוכים למימון ממשלתי. "גילוי נאות: אני גר בהתנחלות ואני בין המוחרמים", פתח. "כשמחלקים פרסים מכסף ציבורי, צריך לקחת בחשבון שלא יתכן שיוצר מחרים חלק מהציבור ורוצה לקבל פרס. אני מציע שבקריטריונים של פרסים הדבר יילקח בחשבון".

ח"כ דני דנון (ליכוד) הוסיף: "חשבתי שמדובר במצפון, אבל מדובר בתסכול של אנשים שלא הצליחו לשכנע את העם בדעותיהם והם מחפשים מסלול תסכול לא לגטימי".

בפנייה לענת גוב אמר ח"כ דנון: "אין לי בעיה, גברת גוב, שלא תופיעי באריאל, אך אל תצפי לקבל תקציב מהמדינה אם את מחרימה, כמו רופא באיכילוב שיסרב לטפל בערבי או במחבל. בקליניקה הפרטית שלו, שיעשה מה שהוא רוצה. אתם לא קליניקה פרטית, אלא תיאטרון שנתמך על ידי המדינה. אנו כמדינה אומרים לכם עד פה. הכסף הוא שלנו. לא נקבל פתרון של שחקנים מחליפים לאריאל. הם לא אזרחים סוג ב'".

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד), בפנייה לחותמי המכתב, העיר: "הנזק שאתם גורמים הוא לא פחות מהנזק שהאויבים שלנו גורמים. אם נפסיק להם את החמצן הכספי הם עוד יצעקו כהנא חי".

ח"כ כרמל שאמה (ליכוד) הוסיף: "אנו לא מאיימים. אתם חלמתם להוביל חרם מתייפייף עם השמאל, ואנחנו נדאג שהכסף שאנשי אריאל ומעלה אדומים משלמים ומגיע לתיאטראות פשוט לא יגיע, כי אתם עושים בו שימוש לא נכון. שחקנים יכולים להפגין, לכתוב עצומות, אבל להפוך את הבמה לפוליטית – אסור לתת להם יד. תארו לכם שבית"ר ירושלים היתה מסרבת להופיע בסכנין. המדינה היתה מתהפכת. מחר ועד העובדים של בזק, מד"א או הוט יגיד שהוא לא רוצה לעבוד באריאל. שחקנים שיחרימו צריך להפסיק להם את ההקצבה, ואז תראה שאף אחד לא יחרים שום מקום".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...