בחזרה לצינוק: נטשה קמפוש משחזרת
הצעירה האוסטרית, שנחטפה בגיל 10 ואשר הוחזקה בשבי במשך שמונה שנים, חושפת באוטוביוגרפיה פרטים על החוויה האכזרית במרתף

קמפוש, כיום בת 22, נחטפה בגיל 10 בעת שהייתה בדרכה לבית הספר. החוטף, וולפגנג פריקלופיל, החזיק את קמפוש בתא קטן מתחת לביתו במשך שמונה שנים, עד אשר באוגוסט 2006 הצליחה הנערה הצעירה להימלט ופריקולופיל התאבד בקפיצה מתחת לרכבת.
העיתון הבריטי דיילי מייל פרסם היום קטעים מהספר האוטוביוגרפי "3,096 ימים", שייצא לאור ביום רביעי הקרוב. קמפוש, שכיום מגישה תוכנית בטלוויזיה האוסטרית, חושפת לראשונה את הפרטים המלאים על החוויה שתמשיך לרדוף אותה כל חייה. "אני מרגישה עכשיו חזקה מספיק כדי לספק את הסיפור המלא על חטיפתי", אמרה.
קמפוש מספרת כי פריקלופיל תפס אותה במותניים ומשך אותה לתוך רכב המשלוחים הלבן שלו. "האם צעקתי? אני לא חושבת. ועדיין הכל בתוכי היה צעקה אחת בודדת", היא כותבת. "זה עלה מעלה ועצר בתחתית הגרון שלי. האם נלחמתי חזרה? כנראה שכן, כי למחרת הייתה לי עין שחורה. אני זוכרת את ההרגשה של חוסר אונים משתק".
בשנים הבאות הוחזקה קמפוש בצינוק שהיה "סגור באופן הרמטי". החוטף, שאותו כינה "אדוני" או "מאסטרו", נהג להכות אותה קרוב ל-200 פעמים בשבוע, קשר אותה בשלשלאות כשהם ישנו ביחד במיטתו ואילץ את הנערה לגלח את שערה ולעבוד כשהיא חצי עירומה בעבודות הבית.
"הוא שנא כשהכאב גרם לי לבכות. אז הוא היה תופס אותי בגרון, מושך אותי לכיור, דוחף את ראשי מתחת למים ולוחץ את קנה הנשימה עד שכמעט איבדתי הכרה", היא מספרת. "אני גם זוכרת היטב את
הפחד הקשה ביותר, כותבת הצעירה, הייתה אובדן הקשר האנושי. "עדיין הייתי ילדה, והייתי צריכה מגע מנחם. לכן, אחרי כמה חודשים מתחת לאדמה, ביקשתי מהחוטף שלי לחבק אותי", היא מתארת. "זה היה קשה. נכנסתי לפאניקה קלאוסטרופובית כשהוא החזיק אותי חזק מדי. אחרי כמה ניסיונות, הצלחנו למצוא דרך, לא קרוב מדי, לא צמוד מדי ועדיין הדוק מדי כדי שאוכל לדמיין מדע של אהבה".
הלילה הראשון שבו פריקלופיל אילץ אותה להיכנס למיטתו היה כאשר היא הגיעה לגיל 14. "שכבתי נוקשה ומפוחדת במיטה שלו בעת שהוא שכב לידי וקשר את פרקי ידי עם אזיקי פלסטיק. הוא לא הרשה לי להשמיע קול. כשהרגשתי את נשימתו בגבי, ניסיתי לנוע מעט. גבי, שהיה כחול ושחור ממכות, כאב כל כך שלא הצלחתי לשכב עליו והאזיקים חתכו את עורי".

בספר חושפת הצעירה האוסטרית כי היא ניסתה להתאבד כמה פעמים. "ידעתי שלא אוכל להעביר את כל חיי בדרך הזו. הייתה רק דרך אחת: לקחת את חיי. בגיל 14, ניסיתי כמה פעמים לחנוק את עצמי עם פריטי לבוש. בגיל 15, ניסיתי לחתוך את הוורידים עם מחט תפירה גדולה. הפעם, הנחתי נייר וגלילי נייר על הכיריים. הצינוק התמלא עשן ולאט לאט נסחפתי, הרחק מהחיים שלא היו יותר שלי".
בסופו של דבר הצליחה קמפוש לסיים את הסיוט, כאשר באוגוסט 2006 היא הסיחה את דעתו של פריקלופיל עם רעש של שואב אבק בעת שדיבר בטלפון, ואז רצה לבית שכן והזעיקה את המשטרה. שבוע לאחר מכן, בעת שנמלט מהשוטרים, התאבד פריקלופיל. קמפוש הודתה כי היא התאבלה על מותו כי הוא היה "חלק מהחיים שלי".