הקרב על טורקיה: היום יתקיים משאל העם
50 מיליון טורקים יצביעו על 26 רפורמות חוקתיות שיאפשרו לארדואן יותר חופש פעולה. המתנגדים: ניסיון לחסל את המדינה החילונית
ארדואן בכנס לקראת משאל העם. צילום: אי-פי
החוקה בטורקיה נחקקה ב-1982 בעקבות ההפיכה הצבאית שאירעה שם שנתיים קודם לכן. בהתאם לכך, היא העניקה סמכויות נרחבות לצבא, על חשבון זכויות האדם והחירות של הממשלה לחוקק חוקים וליישם אותם.
בהפיכה ובשנים שלאחר מכן נשלחו רבים ממתנגדי המשטר לכלא בהליך לא דמוקרטי. לצבא ניתנה האפשרות להוריד ולהעלות ממשלות בקלות יתרה, אם הן ערערו על סמכותו. כך הוצאה, למעשה, המפלגה האיסלאמית מחוץ לחוק כמה פעמים, עד שחזרה בגלגולה הנוכחי, כ"מפלגת הצדק והפיתוח" של ארדואן ועבדוללה גול, הנשיא.
מינויו של גול לנשיא היה למעשה צעד משמעותי ראשון לקראת פירוק ההגמוניה החילונית/צבאית בטורקיה, משום שהנשיא הוא החותם על חוקים ומאשר אותם, אבל בדרכה של מפלגת השלטון נותרו עוד כמה מהמורות, והעיקרית שבהן היא בית המשפט לענייני חוקה. בניגוד לגלגולים הקודמים, ארדואן ואנשיו השכילו לרתום אליהם גם יסודות דמוקרטיים וחילוניים והפכו למפלגה מרכזית ולגיטימית.
"שארית ההתנגדות למפלגת הצדק והפיתוח תחוסל"
לאחר שביצר את שלטונו החל ארדואן לפגוע בסטטוס קוו, כשהוא מכניס למוסדות המרכזיים - ובראשם הצבא, מערכת המשפט והחינוך - גורמים איסלמיסטיים. בית הדין לחוקה הוא כיום המוסד היחיד בטורקיה שיכול לבלום את יוזמות החקיקה של ארדואן ומפלגתו.
ניצחון במשאל העם יאפשר לארדואן לבסס את שלטון מפלגתו ולהמשיך במהפכה האסלאמית הזוחלת שהוא מחולל. פרשנים רואים במשאל העם גם מדד לפופולריות של המפלגה, שעתיד לנבא את תוצאות הבחירות
שצפויות להיערך במדינה באביב הקרוב.
מתנגדיו החילונים של ארדואן, תומכי הפרדת הדת מהמדינה שאותה קבע מייסד טורקיה המודרנית מוסטפה כמאל אתאטורק, טוענים שמפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן אינה דמוקרטית, ומנצלת את הרפורמות כדי לקדם את האג'נדה האסלאמית של הגרעין המייסד שלה - ולחסל את המדינה החילונית. "כל מילה ברפורמות מנוסחת כך ששארית ההתנגדות למפלגת הצדק והפיתוח תחוסל", אמר הגנרל בדימוס, הלדון סולמזטורק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם