משפט הנגבי: התביעה דורשת להטיל קלון
התובע במשפטו של ח"כ צחי הנגבי, שהורשע בעדות שקר, ביקש מבית המשפט להטיל עליו קלון: "מדובר בעבירה חמורה, זה היה שקר מחושב ומתוכנן שחזר על עצמו". בפרקליטות אמרו שבמקרה כזה יסתפקו במאסר על תנאי, אך הבהירו כי בעתיד יערערו על זיכויו של הנגבי מעבירות של מתן שוחד בחירות והפרת אמונים

"עומדים בפני בית המשפט שני עניינים שונים לחלוטין", אמרו בפרקליטות. "עניין הקלון ועניין העונש. המכתבים לא רלוונטים לעניין הקלון. כל הקשור לזכות העשייה הציבורית, אין לו שום רלוונטיות לשאלת הקלון. הקלון והעונש נידונים תחת קורת גג אחת אבל מהותית הם תהליכים נפרדים שנדונים בנפרד".
במהלך הדיון הדגישו נציגי הפרקליטות: "המאשימה סבורה כי מדובר במקרה מובהק של קלון". לדבריהם, "מדובר בעבירה חמורה של עדות שקר בעת היותו שר. שקר מחושב ומתוכנן שחזר על עצמו פרי מחשבה ודבקות לאורך זמן". כמו כן, הבהירו נציגי הפרקליטות כי הם מתכוונים לערער על הכרעת הדין במשפט, בה זוכה הנגבי בשני אישומים שהיו נגדו: מתן שוחד והפרת אמונים.
לאחר שסיימו נציגי התביעה לדבר, השיב להם השופט יואל צור: "אתם טוענים שיש להגן על הציבור. האיש מכהן בתפקידים שונים, אנחנו שומעים כאן מעדויות שהוא עושה זאת ללא רבב".
יו"ר הכנסת לשעבר, אברהם בורג, ששלח לפני מספר ימים מכתב תמיכה בהנגבי, הגיע לבית המשפט על מנת להעיד לטובתו. "היחסים ביני לבין הנגבי לא קיימים", אמר. "אנחנו כמעט 30 שנה פועלים בזירה הציבורית והיחסים היו קשים ומרים, אך הוא מעולם הוא לא רימה אותי".
בורג אמר כי הנגבי
הנגבי הורשע בעדות שקר לאחר שהכחיש בוועדת הבחירות קשר למודעה שפרסם בשנת 2002, בה התגאה שהוא "שיאן לאומי" במינוי חברי מרכז. לפי החוק, אם ייקבע בית המשפט שדבק קלון במעשיו של הנגבי, הוא יושעה מכהונתו בכנסת כבר ביום מתן גזר הדין אף ללא המתנה לתוצאות הערעור, אם יוגש.
אם העונש שייגזר על הנגבי בפסק הדין הסופי (לאחר הערעור) יהיה שלושה חודשי מאסר בפועל ומעלה, הוא גם לא יוכל להיבחר לכנסת אלא בחלוף שבע שנים מתום ריצוי העונש. עונש מאסר בתוספת קלון אף ימנע מהנגבי לכהן כשר בממשלה, אלא בחלוף שבע שנים.

מעריב חשף אתמול כי לצידו של הנגבי עמד גם ברק, למרות שהנגבי היה זה שהמציא את הססמא "אהוד ברח". "החלטתי כי על אף העובדה שח"כ הנגבי נמנה עם שורות מפלגת האופוזיציה הראשית", כתב ברק, "יש היגיון ממלכתי ומקצועי בהותרתו בכהונת יו"ר וועדת החוץ וביטחון, בשונה מן המסורת הפרלמנטרית שהייתה רווחת למן הקמת המדינה".