אחרי הביפ: "קומדי סנטרל" צריך להתמקד בקאלט
ערוץ קומדי סנטרל, שיעלה בקרוב, צריך לעזוב את הסאטירה. בשביל זה יש את "ארץ נהדרת"

משפחת סימפסון יח''צ
אז למה צריכים ערוץ שכולו בדיחות? כי יש כאלה שזה כל עולמם. נוער, צעירים, סטלנים למיניהם וחיות לילה. קוראים לזה קהל יעד. ביפ היה אמור להיות ערוץ הדגל שלהם והיו תקופות שהוא כמעט עמד במשימה, אבל עתה - משהקיץ הקץ על מחתרת הדאחקות הציונית מבית קשת בשל נסיבות עגומות שאינן בשליטתנו - אפשר ואף רצוי לבוא בדרישות אל ממשיכו, ערוץ קומדי סנטרל. לא נסתפק בערוץ דאחקות סוג ב'. העם יכול לצרוך את הבידור שלו בכל ערוץ וגם באינטרנט, תנו לנו סיבה לרצות אתכם.
ב-1.1.11 (אתמול), הפציע ערוץ הקומדי סנטרל על המסכים. מכיוון שאוהד אשכנזי, ירון ניסנקי ודורון צור הם אנשים שטביעת אצבעותיהם כבר מופיעות על לא מעט רגעים מוצלחים ומצחיקים שנראו על המסך בשנים האחרונות, הדרישה הראשונה שלנו היא שייתנו להם יד חופשית ותקציבי פיתוח. "מ.ק 22" היא דוגמה נפלאה לתוכן מהסוג שהוכיח את עצמו בערוץ הקודם, וחוץ מזה היא נוצרה בהשראת תוכנית הדגל של "קומדי סנטרל" האמריקאית, "סאות'פארק". לא בטוח שוורסיה חדשה תסחוף את הקהל (ע"ע "סלבס" האיומה), אבל, היי, שווה לנסות.
אז כן, הקהל היום נוטה לשמרנות. פשוט תבדקו את הרייטינג של "סיינפלד", "חברים" ו"משפחת סימפסון", קשישות קומיות חינניות בשידור חוזר. בוטות? נועזות? הצחקתם. חיוכים רחבים לכל המשפחה ותו לא. ככה זה, אנחנו רוצים "מאד טי.וי", אבל תמיד מוצאים את עצמנו חוזרים לפרצופים של קטורזה ב"מועדון לילה". אבל, כאמור, קהל היעד של ערוצים קומיים כביפ ז"ל וכקומדי סנטרל יבדל"א הוא קהל צעיר ופתוח מחשבתית, ואפשר לעשות איתו שיגועים, ללכת למקומות המופרעים. היום הכל כבר נגיש עבור הקהל הזה, הגבולות נפרצו מזמן ומה שלא תמצאו בערוץ הנישה תוכלו למצוא באלף מקומות אחרים. בתוך המציאות הזו צריך ערוץ הצחוק החדש לעבוד קשה כדי להיות מצחיק, מקורי ומרענן.
אם אתם שואלים אותנו, המפתח להצלחה הוא להתמקד בקאלט, בטראש, בקומיקאים צעירים, בסדרות מקוריות, באנימציה תוצרת בית וברכש מוצלח. תוותרו על סאטירה - זה מגרש של גדולים; תוותרו על המוקומנטרי – זה לא מחזיק מים; ואל תוותרו לרגע על החופש לעזוב את המשרדים הממוזגים, לנסוע הביתה, להזמין פיצה, להדליק איזה סוג של סיגריה שעושה לכם את זה ולכתוב. פשוט לכתוב. איכשהו זה תמיד עובד.