עשור לאינתיפאדה: ניצחנו שני קרבות בג'נין
רס"ן במיל' ד"ר דוד צנגן היה הרופא של חטיבה 5 שאיבדה 13 לוחמים במבצע חומת מגן. אבל לדעתו, הקרב האמיתי היה קרב מוסרי על ההסברה
אין לי ספק שהפגנת הנחישות, כוח הרצון שלנו לחיות כאן, האמונה הברורה שלנו בצדקת דרכנו,יחד עם רמה מוסרית גבוהה היו מסר לא רק ללוחמים, אלא לכל עם ישראל, לעם היהודי כולו ולעם הפלסטיני. אבל "חומת מגן" הייתה לא רק נקודת מפנה מבחינת הלחימה בשדה הקרב. היה שינוי גם ברצון שלנו להתגונן ולהילחם בשדה ההסברה.
ה"טבח" בג'נין לא תפס. לעומתו, השקר וההסתה הפלסטיניים לגבי הקרב בג'נין בפרט, וכטכניקת דה-לגיטימציה ככלל, נעשו מוכרים לאנשי תקשורת, לפוליטיקאים, לארגונים בינלאומיים ולדעת הקהל בעולם, הרבה יותר מבעבר.

''לא ירינו בראשי ילדים ולא דרסנו פלסטינים בזחלי הנגמ''שים''. ג'נין במבצע חומת מגן, אפריל 2002
פלאש 90
כל יהודי אוגדונר
הרגשנו שהשקר וההסתה הפלסטיניים הם המשך המלחמה ושאנחנו חייבים להמשיך להילחם גם במערכה הזו. ידענו שלא ירינו בראשיהם של ילדים ושלא דרסנו פלסטינים בזחלי הנגמ"שים. במערכה הזו, בכפר הגלובלי שלנו, גויסו גם יהודי העולם. כל יהודי הפך לחייל בחזית ההסברה. אנשים כמו ג'וני לו מניו יורק או פייר רחוב מפריז היו המח"טים והאוגדונרים במערכה ההסברתית הזו.
ב"חומת מגן" הכרענו את האינתיפאדה
פיזית ומוסרית, בקרב ובהסברה. האמנו ונלחמנו על זכותנו לקיום כאן, תוך הקפדה על שמירת צלם אנוש וכיבוד זכותו של האחר לחיים בכבוד. זה כל מה שעל הפלסטינים לעשות - להאמין בזכותם להגדרה עצמית, אך להכיר בנו כלאום שחי כאן בכבוד.
אם רק נעבור את המשוכה הזו, את בעיית הליבה הזו, אין ספק שנגיע בקלות יחסית לפתרונות יצירתיים בנושא הגבולות וכל הנושאים האחרים שבמחלוקת.
הביא לדפוס: אמיר בוחבוט