הכותל המערבי, סניף אודסה שבאוקראינה
מאות צעירים בכנסים מיוחדים. אלפי מתפללים בבתי הכנסת בחגים. רבבות סטודנטים בארגונים חברתיים. וגם: ערבי שירה בציבור, רשת תמיכה ועזרה לקשישים וליתומים, מחנות קיץ להורים ולילדים. יואב צור יצא למסע בעקבות הקהילות היהודיות המתעוררות באוקראינה וחזר נפעם: 70 שנה אחרי הטבח בבאבי יאר, היהדות זוקפת את ראשה בגאווה
הם הגיעו מכל רחבי אוקראינה אל מלון ויקטוריה בעיר אודסה, שלושה כוכבים ביום טוב, עם חדרים צנועים ואוכל כמו בבסיסים הצבאיים של פעם. למעלה מ-600 צעירים יהודים באו במיוחד כדי להשתתף בכנס "לימוד" שנערך במקום, שלושה ימים של הרצאות ופלפולים בנוסח היהודי המוכר, כזה שנשתמר מתקופת האבות ועד ימינו. מדברים שם הרבה על יהדות ועל ישראל, אבל לא מדובר בכנס דתי, אלא בהיקשים של זיקה.
זה היה הכנס המסכם של שנת 2010, אחרי הכנסים הקודמים של השנה, שנערכו בירושלים, בלבוב שבמערב אוקראינה (עיר הולדתו של ש"י עגנון), במוסקבה ובניו יורק. נושא העל שליווה את "לימוד" בשנה הנוכחית הוא תרומתם הייחודית של חתני פרס נובל - יהודים ממוצא מזרח-אירופי וישראלים - לתרבות העולם. הבשורה הטובה שיצאה מהכנס הזה היא שיהדות ברית המועצות לשעבר מתעוררת. הבשורה הטובה עוד יותר היא שההתעוררות היא בקרב הצעירים.
הרוח החיה מאחורי הכנסים האלו הוא חיים צ'סלר (61), איש עם התלהבות סוחפת, שהיה ראש מחלקת העלייה בסוכנות ולפני כן נשא מספר תפקידים בכירים בתחום העלייה לארץ מברית המועצות ומצפון אמריקה. הוא גם שימש כגזבר הסוכנות בין 1999 ל-2002.
"המוטו של 'לימוד' הוא שהמשתתפים הם שקובעים את התכנים. הכל מגיע מלמטה. בניגוד למוסדות אחרים, כאן האנשים עצמם יקבעו מי יגיע, על מה ידברו ואילו סשנים יהיו", אומר צ'סלר. חשוב לציין כי כולם משתתפים ב'לימוד'. הסוכנות , הג'וינט ואפילו שתי הקהילות הדתיות, הליטאים ובית חב"ד, מוזמנות ליטול חלק - אלא שבינתיים
"לימוד שואב את עוצמתו מקהל יעד סקרן ואינטלקטואלי ומצוות מתנדבים הנחוש לגייס את הציבור היהודי לפעילות שאין כמותה בכל רחבי ברית המועצות לשעבר", מסביר צ'סלר. "אני רואה בפעילות זו המשך טבעי של פעילותי למען יהודים בצמתים השונים של חיי העשייה שלי ב-30 השנים האחרונות. אני נהנה לראות את הבניפ והבנות של היהודים שנותרו מאחור יוצרים קשר עם 'לימוד'. אין עוד גוף שעושה זאת ומצליח לחדור לנפשם של הצעירים היהודים ומאפשר להם להרגיש באופן אמיתי את התחושה שההצלחה היא שלהם".
"'לימוד' החל בכלל באנגליה בתחילת שנות השמונים ואומץ על ידי צ'סלר לפני כחמש שנים, עם דגש על יהודי ברית המועצות לשעבר. "זה מתאים במיוחד לאופי של הצעירים ילידי ברית המועצות', אומר צ'סלר. "אני שמח שכיום 'לימוד' נתמך גם על ידי הממסד ועל ידי הקהילה היהודית המקומית בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו. כמו כן, מלווה אותו ועדת היגוי בינלאומית".
ההרצאות ב'לימוד' אודסה ניתנו במשך שלושה ימים, משמונה בבוקר עד שתיים אחר חצות. חמש עד שבע הרצאות במקומות שונים, בעת ובעונה אחת. בין ההרצאות: "אוקראינים בזמן השואה - משתפי פעולה או מצילי יהודים", שנשא ניצול השואה אהרן וייס; "הומור יהודי אודסאי"; "סקס כשר", שנשא הרב אלכסנדר דוכובניי; "משבר הזהות של משה רבנו"; "פסיכולוגיית ההצלחה העסקית"; "הרצאה פסיכולוגית בנושא "כיצד להישאר שפוי בעולם בלתי שפוי"; גם שגרירת ישראל באוקראינה, זינה קאלאיקלייטמן, נשאה הרצאה וד"ר יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט, הרצה על המדיניות המאקרוכלכלית של ישראל.
הכינוס יצא לפועל בעזרת למעלה מ-50 מתנדבים שעשו הכל: החל בגרירת ציוד, דרך סיוע באיתור כתובות באודסה, בניית התוכנית, גיוס משתתפים וכלה באירגון ושיווק הכנס. המשתתפים שילמו דמי השתתפות והמרצים והאמנים הרבים הופיעו בהתנדבות. רומן קוגן, מנהל התפעול המקצועי של הכנס, הוא מהבודדים שעובדים בשכר: הוא מארגן, דואג להסעות משדה התעופה (יחד עם יאן בירברייר, המפיק הכישרוני), מתרגם בהרצאות ואף מצלם אותן.
אולסיה קרפנקו, מתרגמת מבריקה מרוסית לאנגלית ולהפך, היא מרצה צעירה באוניברסיטה של דנייפרופטרובסק. "נשביתי בקסם של 'לימוד' כשהכינוס נערך ביאלטה ומאז אני כאן", היא אומרת.
טוניר טורינה מקייב הגיעה לכאן ונכחה בכל שיעור, הופעה ואירוע שנערך. כבר בפתיחת דבריה היא מציינת שהיא "גויה" (בעברית, י"צ), ששמעה על הכינוס והחליטה להגיע. דיאן ווהל מארצות הברית, אחת התורמות הנלהבות של הכינוס, מספרת שאביה הוא יהודי מפולין ואמה אינה יהודייה, אבל במשפחה סיפרו לה על הכינוס ולכן בחרה להגיע והיא "נהנית מכל רגע". סווטלנה , צעירה יהודייה מאודסה, חזרה לא מזמן מישראל והיא מציגה במלון תערוכת צילומים מארץ הקודש.
במפגש עם המשלחת הישראלית שהוזמנה ל'לימוד'". התעניינו הצעירים בעיקר בכישלון ההסברה של ישראל בזירה העולמית. מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, השיב כי ההטיה התקשורתית העולמית נגד ישראל היא האנטישמיות החדשה, והדבר הסעיר את התקשורת המקומית. "שכנים ורוצחים", סרטו של מנחם הדר מערוץ 1, שעסק בשואת יהודי אוקראינה, זכה להתעניינות גדולה.
בינתיים מודה צ'סלר לספונסר הראשי של הפרויקט, איש העסקים מתיו ברונפמן, שתמך בו יחד עם בנק דיסקונט, וגם לסנדרה קאהן מניו יורק, לשעבר נשיאת ארגוני הנשים היהודיות בצפון אמריקה, ולפרופ' מיכאל צ'לנוב ממוסקבה, יו"ר ומייסד הוועד היהודי בברית המועצות.
"את ברונפמן פגשתי לפני חמש שנים בכנס של הקונגרס היהודי העולמי בספרד. השורשים שלו מקישינב, מולדובה, אז הצעתי לו לאמץ את 'לימוד'. הוא אמר לי: 'אני לא מכיר אותך, אך אתן לך תרומה צנועה כסטארט-אפ. מקסימום, זה לא יצליח. במידה שזה יצליח, אני עם הפרויקט לאורך כל הדרך'. ואכן , הנס קרה, ומתיו משתדל להיות עמנו בכנסים ברחבי העולם. הוא מאוהב בקשר שלו עם הצעירים דוברי הרוסית בעולם, כי זו נתינה אמיתית לקהילה ובניית מנהיגות צעירה למגזר החשוב הזה".
ברונפמן עצמו נשמע נלהב לא פחות: "'לימוד' הוא האירוע המרגש ביותר בחיים היהודיים כיום. התאהבתי באופי הפלורליסטי של 'לימוד' ובכך שהוא בנוי על עבודת מתנדבים. כל מי שנוכח ב'לימוד' מקבל את ההזדמנות לחקור את חוויית המסע היהודית האישית שלו. אחרי שני דורות של קומוניזם זה מעורר השראה לראות מאות על גבי מאות של חבר'ה צעירים יהודים מגלים מחדש את הקשר למורשת המשותפת שלנו. הוקסמתי לראות כיצד ארגונים יהודיים רבים עובדים יחד ובשיתוף פעולה כדי לתמוך בתוכנית. העובדה שהדור הבא הוא שמארגן, מוביל ומנהיג את תוכניות 'לימוד' בעצמו היא גדולתו של הפרויקט. החוויה של 'לימוד' משנה חיים".
צ'סלר, מהו "לימוד בעיניך?"
"בניית דור מנהיגים חדש וצעיר לאוכלוסיית דוברי הרוסית בעולם היהודי".
מדוע אתה מגביל את "לימוד" רק ליהודי ברית המועצות לשעבר?
"זה המנדט שקיבלנו מ'לימוד' באנגליה וזה מספק אותנו לחלוטין. התחלנו במוסקבה במאי 2006 וכיום אנחנו פועלים בשש ארצות: רוסיה, אוקראינה, בלרוס, מולדובה, ארצות הברית וישראל, וייתכן שבעתיד גם באירופה. יש לנו מספיק אתגרים והלוואי שנעמוד בכולם".
יש תוכניות לכנסי לימוד לשנה הקרובה?
"במרס נהיה בסנט פטרבורג, באפריל במוסקבה וכמו כן בישראל, ארצות הברית, אוקראינה ובחרבין שבסין. הזרוע עוד נטויה".
לפני השואה חיו באוקראינה כ-2.4 מיליון יהודים, הקהילה היהודית השנייה בגודלה במזרח אירופה, אחרי פולין. כמעט מחצית מיהודי המדינה נרצחו במהלך השואה על אדמת אוקראינה. באלפי כפרים ניתן להבחין עד היום בגיא הריגה שבו נטבחו או נקברו חיים קהילות יהודיות שלמות. בבאבי יאר הסמוכה לקייב נטבחו כמאה אלף יהודים בסוף ספטמבר 1941.
עד מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית באודסה מנתה כמאה אלף איש, כמעט 40 אחוז מאוכלוסיית העיר. פחות מחודש אחרי באבי יאר, ב-22 עד ה-24 באוקטובר , הגיע "הטבח באודסה", בו נרצחו למעלה מ-30 אלף יהודים, חלקם נקברו חיים בסביבת העיר. עוד כמאה אלף יהודים נרצחו בין נהרות הדניסטר והבוג במהלך הכיבוש הרומני-גרמני של האזור. כיום פזורות ברחבי אוקראינה כמאה קהילות יהודיות. בין הידועות: אודסה, חרקוב, סדיגורא, דונייצק, דנייפרופטרובסק, מז'יבוז' (עירו של הבעש"ט) ואומן, עירו של הרבי נחמן מברסלב, שאמנם גרים בה 50 יהודים בלבד, אבל עשרות אלפים פוקדים אותה מדי שנה.
על פי נתונים שהוצגו לאחרונה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, פחות מ-20 אחוז מכלל יהודי רוסיה ואוקראינה חשופים לתוכניות בנושאי יהדות או חינוך. מספר היהודים בארצות אלה פוחת כל שנה בגלל התבוללות והגירה שלילית. גלי העלייה לישראל מחבר המדינות לשעבר, בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, תרמו רבות לחיי הכלכלה והתרבות בישראל, אבל ריסקו את הקהילות היהודיות ברחבי ברית המועצות לשעבר.
בלי כל קשר, אוקראינה היא אחת המדינות החלשות בגוש הסובייטי לשעבר, עם תוחלת חיים נמוכה מאוד (65), רמת רפואה ירודה ועוני בכל פינה. הדבר פורר עוד יותר את הקהילות היהודיות, כמו גם הפופולריות הגואה של נישואי תערובת. כעת חלה התעוררות, ו"לימוד" הוא רק ניצוץ קטן ממנה. למעלה ממאה בתי כנסת שופצו וחודשו על ידי הקהילות היהודיות באוקראינה.
גם בארגון הג'וינט הבינו שעוד לפני שמדברים על העלאת היהודים לארץ, יש לדאוג לקיומם בכבוד ברחבי העולם. יעיד על כך הניצוץ בעיניהן של סוניה וזינה, אחיות בנות 92 ו-100, כשביקרנו בדירתן הצנועה בקייב. ארגון "חסד", הפועל בערי אוקראינה, דואג שהן תזדקנה בכבוד. באוקראינה אין כמעט תשלומי פנסיה לקשישים, ואנשי "חסד" מספקים תמיכה, ביקורים, סיוע במזון ותרופות וקשר יהודי. יש גם פעילויות פנאי ותרבות: תפירה, ריקודים, אקטואליה ושירה.
הג'וינט מקיים מחנות קיץ משותפים להורים ולילדיהם ולא פוסח גם על הסטודנטים: באמצעות ארגון "הלל", שאל בתיו הפזורים בכל רחבי המדינה מגיעים אלפי סטודנטים הזוכים לחוגי העשרה שונים בנושאי יהדות מתקדמת. בבית הלל בקייב, למשל, רשומים למעלה מ-20 אלף סטודנטים יהודים מכל רחבי העיר. "בראש השנה האחרון", מספרת המנהלת אולגה בורד, "היו כאן יותר מ-500 סטודנטים שחגגו את החג". גם כאן מדובר ביהדות לייט. בקבלת השבת מקדשים על קרטון מיץ תפוזים ואת ברכת המזון אומרות דווקא הנשים. אחר כך קוראים פסוקים מהתנ"ך ואז מגיע תור משחקי החברה, כמו בתנועות הנוער.
אולגה מספרת על התעניינות רבה בפעילות. הסטודנטים עוזבים את המשפחות ומגיעים מרחוק כדי לחוש מחדש את הגאווה והאחדות היהודית. אמיל, מורה לעברית, חולם לעלות לארץ, אבל יש לו בעיה: רק הסבא שלו יהודי. ריטה, בחורה העומדת בסמוך אליו, מספרת כמה היא נהנית להגיע לאירועים הללו, ומישהו מאחור מציע שאולי תתחתן עם אמיל ויחד הם יעלו לארץ.
לא רק בקייב יש תחייה. גם אודסה בתמונה, ולא רק בגלל "לימוד", המשתתפים בכנס בעיר נולדו בסמוך ל"מפץ הגדול" - גל העלייה של שנות התשעים. הם הילדים שהוריהם נותרו בברית המועצות לשעבר וחלקם נטש לחלוטין את היהדות. כיום הם מהווים את חוט השדרה האינטלקטואלי, הדור הבא של יהודי ברית המועצות לשעבר.
ודווקא כאן, מול ה"חלון לים השחור", מרכז היציאה לארץ ישראל במאות ה-19 ותחילת ה-20, הם חוזרים אל היהדות. אם זה לא מספיק, לא מעט דמויות חשובות בעולם היהודי חיו ופעלו באודסה: מאיר דיזנגוף, זאב ז'בוטינסקי, אחד העם, שלום עליכם, חיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחוסבקי, מנדלי מוכר ספרים, שמעון דובנוב, יהודה לייב פינסקר, מנחם אוסישקין, יצחק באבל ואחרים. צ'סלר כבר משתעשע ברעיון להנציח בדגמים מוקטנים את הבתים שבהם התגוררו האישים הללו, בטרם ייהרסו או יתפוררו.
הקהילה היהודית בעיר, המונה כ-50 אלף בני אדם, מתעוררת בגדול. המרכז הקהילתי "מגדל ממוקם בבניין הקג"ב לשעבר. המדריכה מספרת שהם מצאו במקום שאריות של מיקרופונים ומצלמות בקירות. גם כאן יש חוגים מסוגים שונים, והיהודים מצביעים ברגליים. תערוכת הציורים של טטיאנה בלוקננקו מוצגת בחיפה ובאודסה, במרכז הקהילתי "מגדל".
התערוכה, "בין אודסה לחיפה", אוצרת את עבודותיהם של עולי חבר המדינות ותוצג בקרוב גם ב"בית גרנד של הג'וינט שתרם סטיב גרנד.
- ליחצו כאן כדי לקרוא על "הנס של סטיב גרנד"
במקום עושים הכל כדי לקרב את היהודים ברדכי נועם בחזרה אל הדת. יש כאן הכל: גן ילדים יפהפה, חוגי יוגה למבוגרים ומפגשי שירה לקשישים. החוגים כאן הם בתשלום "למען הרגשת השותפות", כפי שמסבירה שירה גניש, סגנית מנהל אגף תפעול נציגויות שטח של הג'וינט, שמגיעה איתנו לאולם הגדול ב'בית גרנד', שם מתקיים טקס הסיום של "לימוד".
יממה לפני סיום הביקור אנחנו פוגשים בחדר האוכל של המלון את יעקב מניוביץ, ניצול שואה מאודסה שתרם את האנדרטה לזכר יהודי העיר שנרצחו בשואה שהוצבה במקום בו הובלו עשרות אלפי היהודים ברכבת לדרכם האחרונה. לפני האנדרטה יש שביל ובו עשרות עיגולי בטון, ובתוכם עצים שמסמלים את חסידי אומות העולם שהצילו יהודים.
מניוביץ מתלונן על "יד ושם" ועל מדינת ישראל, שלא עשו מספיק לדעתו כדי לציין את האכזריות של הרומנים שרצחו יהודים בשואה. מדי שנה, ב-16 באוקטובר , הוא מגיע למקום ומקיים את טקס הזיכרון. השנה, כדי לא לחלל את השבת, הטקס הוקדם ביום. מניוביץ מגיע במעיל עטור מדליות ל'בית גרנד', ובטקס הסיום של "לימוד הוא משמיע לסטודנטים את סיפור השואה שלו.
גם הקהילה היהודית בעיר תוססת. יש כאן נציגות לאנשי חב"ד - הרב אברהם וולף והרב שניאור ויגלר (שמייעץ בשנות הפנאי לאנשי הפועל תל אביב בכדורגל, י"צ) וגם נציגות בולטת לאנשי הפלג הליטאי. לשתי הקהילות בתי כנסת עם מסורת רבת שנים ולכל אחת מהן אוניברסיטה בה מלמדים גם מקצועות כללים לצד דגש מיוחד ללימודי יהדות. לכל אחת מהקהילות גם מסעדה משלה: "חברון" של הליטאים ו"רוזמרין" של אנשי חב"ד.
בבית הספר של הליטאים תענוג לבקר. בכל כיתה התלמידים נעמדים באורח אוטומטי לכבוד מי שעומד בדלת. לשתי הקהילות גם בתי יתומים: הם מקבצים אליהם ילדים ממשפחות הרוסות מכל רחבי אוקראינה. יש רק תנאי אחד: שיהיו צאצאים לאם יהודיה. בבתי היתומים דואגים לכל מחסורם של הילדים, בני שנתיים ומעלה. הלב נצבט כששומעים אותם שרים בעברית וכשהם נצמדים אל המבקרים כדי לקבל מעט חום, שכל כך חסר להם. הם יישארו כאן עד שיגדלו. חוקי האימוץ המחמירים מקשים מאוד על מציאת מסגרת אחרת, אבל המסגרת הקיימת חמה ותומכת, ואף תדאג להם ללימודים - כולל אקדמיים.
את המבחן שלה עברה הקהילה היהודית בחגים, ואז התברר עד כמה היא שוקקת. "בראש השנה היו אצלנו 1,500 מתפללים ", מתגאה הרב וולף. "סגרו כאן את הרחוב מרוב האנשים שבאו".
מיכאל גולודבסקי, ראש משלחת הסוכנות באודסה, מארח אותנו בביתו לקראת סוף הביקור. גם הוא מתרשם מאוד מההתעוררות היהודית באוקראינה בכלל ובאודסה בפרט. "'לימוד' הוא פרויקט שמחזק את הזהות היהודית ומאפשר פעילות של הסוכנות היהודית וארגונים יהודיים נוספים", הוא אומר. גולדובסקי הגיע לאוקראינה לשליחות שנייה. הוא גם זמר, ודיסק שלו שר את שירי ויסוצקי בעברית מתנגן ברקע. "תענוג לראות את ההתעניינות הזו ביהדות ובישראל", הוא אומר. "אני משוכנע שההתקרבות הזו תביא גם לכך שמספר העולים לארץ יעלה מדי שנה".
מהו, בקצרה, "לימוד' בעינייך?
"'לימוד' הוא הבטחה. כל עוד יתקיימו כנסי "לימוד" - אנחנו בטוחים; בטוחים שיהיה מקום למפגש בין דורות ובין דעות, בין תפיסות וגישות שונות של חיים יהודים. שיהיה מקום ללימוד משותף ובעיקר - לחגיגה של קהילתיות יהודית, על כל צורותיה, של גילוי משמעויות חדשות-ישנות של זהויות יהודיות, ושל חיבור אישי ואמיתי לישראל, חיי התרבות האמנות שלה, חיי חברה וכלכלה, והיכרות אישית עם הדמויות המרכזיות הפועלות ומעצבות את סדר יומה".
מה היית רוצה שצעירים בארץ יידעו על "לימוד"
"שזו הזדמנות גדולה גם עבורם להיות שותפים לדיאלוג עם יהדות התפוצות, ולגלות שיהדות היא לא רק סדין אדום שנשלף ערב בחירות או שם נרדף לפוליטיזציה של הדת, שכולנו בישראל הפכנו שבויים שלה. יהדות זה גם הם וגם שלהם. זו דת מרתקת של הומור, תרבות ואמנות, ספרות ויצירה, היסטוריה ומיתולוגיה ומה לא. זו גם הזדמנות לגלות קהילה מסקרנת ומפתיעה שכבר 20 שנה פורחת בישראל ולא רבים זכו להכירה מקרוב ולעומק. אז אני מקווה שבכנס 'לימוד' הבא שנערוך בישראל נראה הרבה צעירים שעדיין לא מדברים רוסית".
סייע בהכנת הכתבה: נתן רועי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם