הנבחרים: בין ציר הרשע החדש לדורות הבאים
השבוע של עינת וילף ורבין, הפוטש נגד שלי יחימוביץ, הכסאח של מקורבי נתניהו נגד ריבלין והנסיעות של רעייתו. אין רגע דל בכנסת
צריך אומץ לב ציבורי אדיר כדי לעשות את מה שעשתה השבוע ח"כ ד"ר עינת וילף כשחשפה מעל דפי מעריב, יום אחד בלבד לפני האזכרה השנתית לראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, את דעתה על האופן שבו מטפחת מפלגת העבודה את פולחן האבל של מי שנרצח מכדורי מתנקש ונפל על משמרתו.
וילף, וזאת יש להדגיש, לא יצאה נגד רבין, לא נגד מורשתו, לא נגד זכרו אלא נגד השימוש השגוי שבו עושה לדעתה מפלגתה בזיכרון: "רבין שלא בטובתו הפך לסמל של פספוס. המפלגה שלי מזהה אותו עם כל מה שהוא היה יכול להיות ולא היה. במקום להזדהות עם רוח של עשייה בנוסח בן גוריון, אנו מזדהים עם עתיד שלא התממש".
וילף מעידה על עצמה שהיא מאמינה בסימבוליקה, בסמלים, והביטוי לאופן שבו לדעתה מפלגתה משמרת את זכרו של רבין בא לידי ביטוי בשתי תמונות התלויות על קיר הסיעה. ציור ענקי של רבין מאחורי
להחליף את תמונת רבין בזו של בן גוריון ולסמל בכך את דבוקתה של המפלגה בדרך של עשייה, בנייה, התחדשות ולא התרפקות על מה שיכלה להיות, או כלשונה "התרפקות על תמונת האיש שמסל בעיני רבים פספוס והחמצה, של משהו שנלקח מאתנו באכזריות ובאלימות".
היא הסבירה כי מפלגה לא יכולה להיות מחוברת לתקוות שנגוזו, או אם נתרגם זאת אחרת, מפלגה לא יכולה לשבת שבעה במשך 15 שנה.
הפרסום במעריב של יוזמת וילף, שזכה להדים עצומים בתקשורת ובציבור, הכניס את חברי סיעת העבודה לאטרף והם התחרו ביניהם מי יצלוף ויחבוט בה יותר, מי יצעק יותר חזק ויכתיר עצמו כשומר זכרו של רבין, מי יטחון אותה עד דק. חלק מחברי הסיעה שהו בחו"ל אבל זה לא הפריע להם לשחרר תגובות חריפות. הגדיל לעשות ח"כ דני בן סימון (עבודה) שהגדיר את הצעתה של וילף "לא שפויה". אף אחד מחברי הסיעה לא ניסה אפילו להתמודד עם טיעוניה.
השר בוז'י הרצוג, הטוען לראשות המפלגה, קרא לה לחזור בה מקריאתה להזיז את תמונת רבין. התגובות היו אמוציונליות, מהבטן. חס ושלום שמישהו יפגע במרטיר או ירגיז את משפחת רבין. חבריה של וילף האשימו אותה שהיא משחקת לידיהם של מטפחי תיאוריות הקנוספירציה בימין המנסים לגמד את זכרו של ראש הממשלה הנרצח. כמעט והפכו אותה למכחישת שואה.
היו שכינו אותה בלעג "ד"ר וילף", כשהם מזכירים את התקופה שבה תואר אקדמאי נחשב לכינוי גנאי בליכוד. אבל כשאבק ההתלהמות ישקע ונתפוס מרחק מיום הזיכרון לרבין דבריה של וילף יהדהדו מן הסתם במסדרונות "מפלגת האבודה", כפי שטוקבקיסטים נהנים לכנות את מפלגה, ווילף תזכר כמי שפתחה בתוך ביתה שלה את הויכוח על מורשת רבין ועל דרכה של המפלגה.
לתוך כל המהומה הזאת פרץ רני רהב, היחצ"ן וקונסול הכבוד של איי מרשל, המציג עצמו בכל הזדמנות כידיד של משפחת רבין. הוא שלח לכל 120 חברי הכנסת מכתב שבו קרע את וילף לגזרים, סיפר כי התפלץ למקרא דבריה במעריב והאשים אותה ברדיפת רייטינג, תוך שהוא חושף ברמז את מניעיה האמיתיים.
רהב הזכיר במכתב כי לפני כחצי שנה וילף יצאה חוצץ נגד הטייקונים ותופעת הריכוזיות במשק. "אז שתקתי למרות שליבי אמר שאסור לשתוק לך גם על זה. ניסית גם אז בעידן הרייטינג להלך אימה על ציבור שלם, לא בשם דעותייך האמיתיות אלא בשם עידן הרייטינג הנלוז", כתב האיש הזה, שכידוע לכל הוא עצמו נחבא אל הכלים וסולד מרייטינג.
כמי שחשף השבוע את הצעותיה של ח"כ וילף אני יכול להעיד שהדבר האחרון שעניין אותה בסיפור הוא שיקולי רייטינג.
אין ספק שאצל רני רהב וילף מקוטלגת עכשיו בציר הרשע. רהב, ידידם של העשירים והשבעים, השתלח פעם בצורה לא פחות חמורה בח"כ שלי יחימוביץ על שזו העזה למתוח על אשת העסקים שרי אריסון. הוא הפיץ נגדה מכתב שבו נאמר בין היתר: " שלי רעה שלום,
1. כשרעתך מעבירה אותך על דעתך, חצי מדינה צריכה לרדת למקלטים.
2. חשבת פעם כמה קשה לראות אישה רעה כמוך על מרקע הטלוויזיה ? ואני מאלה שיודע שהצדקנות שלך נגמרת כשנוח לך ורק כשנוח לך.
3. אולי פעם אחת ולתמיד, כשהציבור הישראלי יבין את רשעותך הבלתי נדלית, הוא גם יבין את מניעיך - שינאת כל אדם עשיר בישראל.
4. שלי רעה, כל כך קשה לראותך בוקעת ממכשיר הטלוויזיה עם פנים כל כך זועפות ומרירות, אף אחד לא צריך לסבול כי לך רע.
5. שנאתך לעשירי ישראל הופכת אותך לפתטית, דעי לך, כי ללא עשירי ישראל אין מדינת ישראל. נקודה. מיומך לא פירנסת עובד אחד, את רק דואגת להשחיר ולהשמיץ את אלו שעושים זאת.
6. עיניך הצרות מעולם לא עזרו לאיש, אולי פעם אחת נרתמת לעזור למען נשים מוכות, אבל דאגת שכל כלי התקשורת ידעו ויכתבו על זה. מעולם לא נתת אוכל לרעבים.
עכשיו יותר מתמיד, כשאת עובדת בערוץ 2 ומרוויחה כל כך הרבה כסף, הפסיקי להיות סתם אישה רעה ואולי סוף סוף תתחילי גם לתרום ותחלקי את הכסף שלך לרעבים ויתומים וסוף סוף תשמשי דוגמא לאזרחי מדינת ישראל.
7. קשה לי להבין מאיפה הבאת כל כך הרבה שנאה כדי להשמיץ אישה יקרה ואהובה כל כך כמו שרי אריסון".
המכתב ההוא של רני רהב נגד "שלי הרעה" מביא אותי לאייטם הבא. השבוע ניסתה קבוצה של נציגי הימין בועדת האתיקה של הכנסת, חברי הכנסת אריה אלדד וציפי חוטובלי, בסיוע רוח גבית של קדימה לחולל פוטש נגד יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת ולהעיף אותה מתפקידה.
הסיבה – יחימוביץ מתנגדת בתוקף לקיים דיון בעשרות תלונות שהוגשו נגד ח"כ חנין זועבי (בל"ד) בשל השתתפותה במשט הטורקי על סיפון ה"מרמרה". יחימוביץ מסרבת לקיים דיון בנושא כל עוד לא הסתיימה בדיקתו של היועץ המשפטי לממשלה, הבודק את מעורבותה של זועבי במשט וטרם הגיע לכלל החלטה האם יש מקום להעמידה לדין. "לא אתן את ידי להפוך את הועדה לבית דין שדה", הודיעה יחימוביץ נחרצות.
אלדד, חוטובלי ורחל אדטו מקדימה, אף היא חברת ועדת האתיקה, התייצבו אצל יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין והתלוננו על חוטובלי אלא שריבלין נותן ליו"ר ועדת האתיקה גיבוי מלא. במקביל החלו בקדימה לגלגל יוזמת חקיקה לפיה ועדת הכנסת היא שתבחר את יו"ר ועדת האתיקה ואת חברי הועדה, סמכות הנתונה עד כה באופן בלעדי ליושב ראש.
וכך נאמר בדברי ההסבר להצעת החוק: " תפקידה של ועדת האתיקה הינו רגיש במיוחד. החלטותיה אשר מתפרסמות בפומבי, עשויות לפגוע קשות בחברי הכנסת. אשר על כן יש להבטיח כי ועדת האתיקה תפעל בצורה עניינית ובמנותק משיקולים פוליטיים. בהצעת החוק שלהלן מוצעים מספר שינויים שנועדו להבטיח כי ועדת האתיקה תפעל ללא משוא פנים ובצורה אחידה לגבי כלל הקובלנות המוגשות אליה;
סעיף 1 – כיום חוק החסינות קובע כי יו"ר הכנסת ימנה את חברי ועדת האתיקה ואת יושב הראש של הוועדה. הואיל ובמקרים שונים יו"ר הכנסת עצמו הינו צד לקובלנה, וקיימים אף כללים מיוחדים לטיפול בקובלנה שהגיש יו"ר הכנסת, מוצע לקבוע כי מינוי חברי ועדת האתיקה יעשה על ידי ועדת הכנסת ולא על ידי יו"ר הכנסת, וזאת בכדי למנוע את ניגוד העניינים המובנה בו נמצאים חברי ועדת האתיקה אשר מונו ע"י יו"ר הכנסת, שעה שהם מטפלים בקובלנה שיו"ר הכנסת הינו צד לה.
סעיף 2 – כאמור לעיל, לפעולות ועדת האתיקה פוטנציאל פגיעה עצום בחברי הכנסת, ויש לעשות הכל בכדי שפעולותיה לא יהיו מונעות ממניעים פוליטיים ו/או אישיים. על כן יש להבטיח כי לא ירוכז כח רב מדי בידי יו"ר ועדת האתיקה, כוח אשר עשוי להיות מנוצל לצרכים פוליטיים ולא עניינים. אשר על כן מוצע לקבוע הוראה אשר תמנע מצב בו יו"ר הוועדה נוקט פעולות בשם הוועדה, ללא ידיעת חברי ועדת האתיקה וללא קבלת הסכמת רוב החברים.
סעיף 3 – הדיונים בועדת האתיקה הינם חסויים אולם החלטות ועדת האתיקה מתפרסמות בפומבי. בכדי להבטיח שקיפות בדבר טיפול הוגן בכל הקובלנות המוגשות לועדת האתיקה, מוצע לקבוע כי ועדת האתיקה תפרסם אחת לחצי שנה דין וחשבון אשר ירכז את הפרטים הטכניים הנוגעים לקובלנות, ואותם בלבד.
הדו"ח יכלול את הפרטים הבאים: תאריך קבלת הקובלנה, זהות הקובל והנקבל, ומצב הטיפול בקובלנה. בדרך זו יוכלו חברי הכנסת והציבור לדעת כי הטיפול בכל הקובלנות נגד כל חברי הכנסת נעשה באופן הגון ואחיד, והדבר ימנע מצד בו ועדת האתיקה תטפל במהירות בקובלנות מסוימות ומנגד תעכב טיפול בקובלנות אחרות, ללא סיבה עניינית.
סעיפים 4 ו-5 - מוצע לקבוע הוראה לפיה חוק זה יכנס לתוקף החל ממועד פרסומו ברשומות. כמו כן, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה ועדת האתיקה אשר מונתה לפני כניסתו של חוק זה לתוקף תמשיך לכהן במשך חודשיים נוספים מיום פרסומו של חוק זה, ולאחר מכן תפוזר ו-ועדת הכנסת תמנה ועדה חדשה תחתיה.
סמכותה וכוחה של ועדת האתיקה נשען על אמן חברי הכנסת בוועדה. העקרונות המוצעים לעיל יחלישו את היכולת לעשות שימוש פוליטי בועדת האתיקה ויחזירו את אמון חברי הכנסת והציבור בועדת האתיקה".
בלי להניד עפעף הצביעו השבוע 62 חברי כנסת בעד הצעת חוק לביטול המוסד החשוב שלנציבות הדורות הבאים, שהוקם בכנסת ב- 2001 ביוזמת השר המשפטים דאז טומי לפיד ז"ל.
עבור חברי הכנסת ומשרדי הממשלה נציב הדורות הבאים היה כמו קוץ בתחת שכן תפקידו להבטיח שלפס היצור המרתוני של חוקים המתקבלים בכנסת לא יהיו השלכות שליליות על הדורות הבאים. הנציב, השופט בדימוס שלמה שוהם, שפרש מתפקידו ב- 2006, הצליח להתערב בהליכי החקיקה של חוק שמירת החופים, חוק ההסדרים, חוק אויר נקי וחוק רשות המים ורשם לזכותו כמה הישגים חשובים.
אבל עבור חברי הכנסת, החיים מהיום להיום ומכותרת לכותרת, שיקולים ארוכי טווח אף פעם לא עניינו והם העדיפו להעביר את מוסד נציבות הדורות הבאים לעולם הבא.
לפני כשנה חשפתי במעריב כי יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, החליט שלא לעמוד בראש משלחת הכנסת לאירועי יום השואה הבינלאומי שצוינו באתר מחנה אושוויץ בפולין, ולא לצאת עוד לנסיעות לחו"ל כל עוד לא יתאפשר לו לצרף לנסיעות את רעייתו נחמה.
ריבלין זעם על תחקיר בזבוזים שפורסם נגדו בערוץ 2 ובו נטען כי היועצת המשפטית לכנסת דאז, נורית אלשטיין, כתבה חוות דעת ובו טענה כי אין לממן את נסיעות אשת היו"ר. ריבלין טען כי אין חוות דעת כזו ודרש, מתוקף היותו אחד מסמלי השלטון במדינה, לאפשר לו לצרף את נחמה. השבוע התכנסה ועדת הכנסת ואישרה סוף סוף את הבקשה (שהוגשה אגב על ידי קבוצת סגני היו"ר ולא על ידי ריבלין בעצמו).
אלא שמההצבעה נעדרו דווקא חבריו לסיעת הליכוד, מה שהתפרש מייד בכנסת כנקמה על התבטאויות שהשמיע ריבלין והתפרשו כביקורת שלו נגד שרה נתניהו, במסגרת המערכה המתנהלת בין ראש הממשלה לבינו. הנסיעה הראשונה המתוכננת כעת לבני הזוג ריבלין, על חשבון הכנסת, היא לכינוס של ראשי פרלמנטים מאזור הים התיכון במרוקו.
א. ציפיה דרוכה בקדימה ובמערכת הפוליטית להכרעה הקרובה של בית המשפט האם להטיל קלון על ח"כ צחי הנגבי, שהורשע בעדות שקר. ההחלטה להטיל עליו קלון עשויה להביא לסיום הקריירה הפוליטית של הנגבי. כל החלטה אחרת תפתח את הדרך לשובו בגדול אל מרכז המפה הפוליטית ואולי גם לתחילתו של מהלך שיוביל את קדימה אל חיקה החם של ממשלת נתניהו.
להחלטה בעניינו של קדימה עשויה להיות גם השפעה מכרעת לגבי השאלה המסקרנת מי יעמוד בראש ועדת הכלכלה – אופיר אקוניס או כרמל שאמה שכן אם הנגבי יאלץ לפרוש מהכנסת קדימה מתכוונת לוותר על ראשות ועדת החוץ והביטחון ולדרוש לקבל לידיה בחזרה את ראשות ועדת הכלכלה.
ב. ח"כ ד"ר עינת וילף נמצאת בהריון מתקדם והיא אמורה ללדת בעוד כחודשיים. השבוע היא דאגה להודיע לועדת האתיקה ולועדת הכנסת כי בכוונתה לקחת חופשת לידה בת שלושה חודשים אבל היא גילתה כי בקואליציה לא מתכוונים לתת לה קיזוז וכך יתכן שתאלץ סמוך ללידה להגיע להצבעות החשובות על אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים.
ג. שלושים חברי כנסת התכנסו השבוע לדיון חרום נגד מה שהם מכנים "החקיקה האנטי דמוקרטית" שמובילה הקואליציה בהשראת ליברמן. את הכינוס יזם ח"כ שלמה מולה (קדימה) שהתריע מפני "הפשיזם נוסח ליברמן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם