מאות אלפי מסמכים: טויחו פשעי מלחמה בעיראק
אם כל ההדלפות: לא פחות מ-391,832 מסמכים מסווגים נחשפו באתר ההדלפות ויקיליקס, השופכים אור על התנהלות מפוקפקת במלחמה בעיראק: טיוח מקרים של התעללות באסירים, אונס ואף רצח, כמו גם את מניין האזרחים שנהרגו – 109 אלף. בוושינגטון הגיבו בזעם: "ויקיליקס ממשיך לסכן את חיי החיילים בעיראק"
מסמכי עיראק נחשפים: שלושה מחשובי העיתונים בעולם - ניו יורק טיימס האמריקאי, גרדיאן הבריטי ודר שפיגל הגרמני, חושפים שורה של פשעי מלחמה שביצע לכאורה הצבא האמריקאי בעיראק, בהתבסס על לא פחות מ-391,832 מסמכים מסווגים מהשנים 2009-2004 שהגיעו לידי אתר ההדלפות ויקיליקס. המסמכים, שחלקם דלפו גם לערוץ 4 הבריטי, לרשת החדשות אל-ג'זירה וליומון הצרפתי לה-מונד, חושפים טיוח עקבי של פשעי מלחמה בעיראק.
- החשיפה הקודמת: המידע המסווג הטיל רבב בלחימה באפגניסטן
המסמכים חושפים, בין היתר, מקרים של התעללות באסירים, כמו גם מקרים של ירי לעבר אזרחים, אונס ואפילו רצח מצדם של האמריקאים וכן מצדם של כוחות הביטחון העיראקיים. במקרים רבים ארצות הברית הסתפקה בכך שהעיראקים הודיעו כי פתחו בחקירה, למרות שפעמים רבות היה ברור לה כי לא נעשה דבר.
כמו כן, מהמסכים עולה כי בניגוד לטענתה של ארצות הברית, לפיה לא קיים אומדן רשמי
טיימס, גרדיאן ודר שפיגל מסרו כי הם ניתחו לעומק את המסמכים, בשיתוף ובהצלבה האחד עם השני, כמו גם עם כלי תקשורת אחרים בעולם, בדומה לחשיפה הקודמת של ויקיליקס, שעסקה במלחמה באפגניסטן.
בעיתונים אלה הבהירו כי נקטו בכל האמצעים הדרושים כדי לוודא כי בפרסום הדברים אין סיכון לחיי אדם, בהם שינוי שמותיהם של אנשים שעשויים להוות מטרה לנקמה או אי ציון מקום מסוים, מחשש שיהווה מטרה לנקמה.
בפנטגון הגיבו בזעם על פרסום המסמכים, והבהירו כי הם מחפשים דרכים לנקוט בצעדים משפטיים נגד ויקיליקס.
מורל הוסיף כי המסמכים מציגים דיווחים ראשוניים וניתוחים גולמיים שביצעו היחידות בשטח. "הם ביסודם תיעוד מיידי של אירועים, טרגיים ורגילים גם יחד, שאינם מספרים את הסיפור כולו", אמר. "מלבד זאת, התקופה שמסמכים אלה מכסים כבר תועדו היטב בכלי התקשורת, בספרים ובסרטים".
למרות תגובתו התקיפה של הפנטגון, בשלושת העיתונים החליטו לפרסם את המסמכים, בשל חשיבותם הציבורית, שכן הם חושפים ממד נוסף של המלחמה בעיראק. בדר שפיגל מסנגרים על ההחלטה וטוענים כי דווקא דיווח מיידי וענייני מהכוחות בשטח יכול לתת נקודת מבט ברורה יותר אודות המלחמה.
כמו כן, בעיתון הגרמני ציינו כי המסמכים שחשף ויקיליקס אינם בעלי סיווג ביטחוני גבוה. "הסיווג הגבוה ביותר הוא 'סודי', אפילו לא 'סודי ביותר'", ציין העיתון.
בגלל הסיווג הנמוך, האירועים המרעישים יותר מהמלחמה, כמו שערוריית העינויים בכלא אבו-גרייב, כלל אינם מופיעים במסמכים הללו. כמו כן, הדיווחים במסמכים הם סובייקטיבים מנקודת מבט חד-צדדית אמריקאית, בלתי ניתנים לאימות ובמקרים רבים נכתבו בשדה הקרב - מה שמשאיר פתח גדול יותר לטעויות.
"עם זאת, למסמכים יש את ההשפעה המצטברת לציור של תמונה מדויקת באשר למלחמה לא מאוזנת, כאשר צד אחד בה הוא מעצמה המצוידת בנשק מתקדם, אשר לעתים קרובות עומד חסר אונים בשדה הקרב אל מול יחידות לוחמים קטנות, המתאפיינות בזריזות ובפראיות", אמרו בדר שפיגל. "החומר מראה עד כמה המצב של חשש מתמשך שיתק את המעצמה היחידה בעולם: האם המטען הבא עומד להתפוצץ? האם הוא מעבר לפינה? בצד הכביש? או קשור לגופו של חמוש?".
המסמכים מתעדים כי במהלך שש השנים בהם נכתבו, נהרגו שישה אסירים כתוצאה מהתעללות של סוהרים עיראקים שהיו אמונים על מתקני כליאה אמריקאים. רוב מקרי המוות אירעו בשנים האחרונות.
לאורך כל השנים, כך עולה מהמסמכים, נראה ששיטות עינוי כמו מכות, צריבת העור עד כדי כוויה והלקאה היו דבר שבשגרה מצדם של כוחות הביטחון העיראקיים. באחד המקרים האמריקאים חשדו כי קציני צבא עיראק חתכו את אצבעותיו של עצור וצרבו את עורו באמצעות חומצה. שני מקרים נוספים מתארים את הוצאתם להורג של עצורים כפותים.
בעוד האמריקאים חקרו רק מעט מן המקרים, ברוב המקרים, כך עולה מהמסמכים, האמריקאים לא עשו דבר - החיילים דיווחו למפקדיהם, המפקדים ביקשו מהעיראקים לחקור. העיראקים, ברוב המקרים, לא עשו דבר.
באחד המקרים סירב מפקד משטרה עיראקי להגיש כתבי אישום, "כל עוד ההתעללות לא השאירה סימנים על גופו של האסיר". מפקד משטרה אחר אמר כי מדובר בשיטה לביצוע חקירות.
ניו יורק טיימס הביע דאגה מהתנהלות המשטרה והצבא בעיראק, בעיקר מפני שהם גורמים מרכזיים בתוכניתו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, להוציא את חייליו מעיראק.
המסמכים מאזכרים בנקודות שונות התעללות מצדם של חיילים אמריקאים, אולם רק חלק מהדיווחים מאומתים. ההתעללויות הרציניות ביותר היו במהלך מעצרים, שבדרך כלל נעשו באלימות אל מול אזרחים מתנגדים. במקרים שכאלה הצבא האמריקאי היה פותח בחקירה.
באחד המקרים, שמזכיר את השערורייה באבו-גרייב, חייל ננזף על כך שכתב באמצעות מדגש (מרקר) דברים מלגלגים על מצחו של אסיר, מפני שהוא בכה.
למרות שאחרי שערוריית אבו-גרייב, המסמכים מלמדים כי האמריקאים היו מאיימים על אסירים כי החיילים העיראקים יענו אותם, במטרה להוציא מהם מידע. באחד הדיווחים איים חייל אמריקאי על עצור כי אם לא יספק לו מידע הוא ישלח אותו לחטיבת הזאבים הידועה לשמצה באכזריותה והאלימות שהיא מפעילה.
כמה מהדוגמאות הגרועות ביותר של התעללות מצד העיראקים שייכות לשנים האחרונות. באוגוסט 2009, למשל, יחידת קומנדו משטרתית עיראקית דיווחה על עצור שהתאבד במהלך שהייתו בבית המעצר, אולם נתיחה שלאחר המוות שבוצעה בנוכחות קצין אמריקאי גילתה כי על גופו של ההרוג היו חבורות וכוויות כמו גם פציעות נראות לעין בראש, זרוע, גו, רגליים וצוואר. הדוח ציין בנושא זה רק כי המשטרה פתחה בחקירה.
בהמשך, בחודש דצמבר, 12 חיילים עיראקים, בהם קצין מודיעין, נתפסו בעדשה של מצלמת וידאו בעיר תל עפר כשהם יורים למוות באסיר שידיו קשורות. המסמך בנושא מציין כי מדובר בדיווח ראשוני, ולא ברור אם קיים מסמך המשך.
חיילים אמריקאים, כך עולה מהמסמכים, התערבו לעתים קרובות כאשר נחשפו למקרי ההתעללות של העיראקים. כל למשל, במהלך ביקור בתחנת משטרה בעיר רמאדי, נכנס חייל אמריקאי לאחד מתאי המעצר לאחר ששמע צרחות, וגילה שני עצורים שסבלו מהתייבשות חמורה עם חבורות על גופם. החייל דאג להוציא מיד את השניים מחסות עיראקית.
באוגוסט 2006 שמע סמל אמריקאי קולות של הצלפה בתחנת המשטרה ברמאדי, וכאשר נכנס גילה קצין עיראקי משתמש בכבל חשמלי כדי להצליף ברגליו של העצור. האמריקאי עצר אותו, אולם מאוחר יותר מצא את אותו מפקד מצליף בגבו של עצור אחר.
אחד מהעצורים שהוכו אמר בשנת 2005: "כאשר המארינס סופסוף לקחו אותי, הם התייחסו אלי יפה מאד, והייתי אסיר תודה לאלוהים שראיתי אותם".
בנוסף, המסמכים מעלים כי המקום לעצורים היה מוגבל, והאמריקאים היו דוחסים אותם לבתי כלא ארעיים, מה שהגביר את הסיכויים להתעללות. בנובמבר 2005 מצאו חיילים אמריקאים 95 עצורים כשעל עיניהם כיסוי, על גופם פצעים ובעצמותיהם שברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם