כהנא חי וקיים בכנסת, הכפייה הדתית גם
אום אל-פחם שוב בוערת: מצד אחד האגף הימני קיצוני של הכנסת, ומנגד ח"כים ערבים. וגם: חוק האברכים – עבר או לא עבר? הנבחרים
השבוע הנוכחי עמד בסימן "חוק האברכים", או במילים אחרות כוונת הממשלה לשפוך ים של כסף על אלפי אברכים שכאילו לומדים אך לא עובדים ומתפרנסים מכספי משלם המסים. התגובה הנזעמת של חלקים נרחבים בציבור, של הסטודנטים שיצאו לרחובות ושל מפלגות האופוזיציה שכינסו כנס חירום בכנסת כפתה על נתניהו לדחות לפי שעה את יישום החוק.
נתניהו אימץ פתרון מפא"יניקי טיפוסי, והורה על הקמת "ועדה" שתבחן את הנושא. איפה אפרים קישון כשצריך אותו? יש פה חומר אדיר למערכונים ולסאטירה נוקבת. על הסלוגן של השבוע חתום ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), המסתמן כיורש של טומי לפיד במאבק נגד השתמטות החרדים מהצבא וממעגל העבודה.
במהלך כנס החירום רב המשתתפים למען שוויון ונשיאה משותפת בנטל שערך בכנסת קרא פלסנר לביבי לאמץ את הסיסמה שבה הגדיר בשעתו
כשקוראים את ספר התקציב עב הכרס צריך לקרוא גם את האותיות הקטנות. סער פינטו, מנהל סיעת קדימה, וח"כ פלסנר הצליחו להביך השבוע את הממשלה כששעות ספורות לפני ההצבעה על אישור חוק התקציב בקריאה ראשונה גילו בפרק הדן בתקציב משרד החינוך כי למעשה אותם 110 מיליון שקלים שהחרדים ביקשו כגמלת תמיכה לאברכים הוכנסו כבר לתוך ספר התקציב.
מערך ההסברה המשומן של קדימה, בראשות הדובר שמוליק דהן, נכנס מיד לפעולה. חברי הכנסת של קדימה התייצבו בזה אחר זה ופרסמו הודעות גינוי לממשלה: "נתניהו שובר שיא חדש של ציניות, חוצפה וזלזול כלפי הציבור בישראל. ביום א' מודיע שמקים ועדה, וביום ב' דוחף את כספי האברכים לתקציב. מדובר בסטנדרט מביש של אחיזת עיניים ושפל בזוי של נורמות שלטוניות", טענה מפלגת האופוזיציה הראשית, שהאשימה את נתניהו בדו-פרצופיות ובניסיון להונות את הציבור.
עד שהאוצר ולשכת ראש הממשלה התעשתו, הנזק התדמיתי כבר נגרם. הכותרות הציגו את נתניהו כמי ש"אומר ככה ועושה ככה, יעני ישראבלוף", בלשון הגששים. באיחור רב יצאה מלשכת ראש הממשלה ומהאוצר הבהרה שלפיה לא רק הקואליציה, אלא גם האופוזיציה, צריכה לדעת לקרוא את האותיות הקטנות, שכן לצד הסעיף התקציבי המדובר מופיעה "הערת אזהרה", שבה נאמר: "לעניין תשלום גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים פסק בג"ץ כי הסעיף התקציבי פוגע פגיעה שאינה מידתית בזכות לשוויון. על כן, בהצעות התקציב לשנים 2011–2012 הסכום המיועד לגמלת הבטחת הכנסה יוקצה לאחר בחינת הנושא בהתייחס לפסיקה זו".
בכל מקרה, בקרב ההסברתי הזה קדימה ניצחה. העובדה שהכדור לא עבר את הקו כבר לא מעניינת אף אחד.
היה מדהים לראות השבוע כיצד פעיל הימין הקיצוני, איתמר בן גביר, שהוא גם העוזר הפרלמנטרי של ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), הצליח לסובב מדינה שלמה סביב אצבעו הקטנה. אם פעם השמאל היה יודע לנצל עד תם את חופש הביטוי, בן גביר עושה להם היום אוניברסיטה. הוא הצליח לכפות על המשטרה קיומה של הפגנה מתריסה באום אל-פחם, מעוז התנועה האסלאמית הקיצונית.
היה צריך לשפשף את העיניים כדי לראות את בן גביר, את ח"כ בן ארי וקומץ אנשי ימין מחוללים ומפזזים ומתגאים בסיסמאות של הרב כהנא כשהם מאובטחים על ידי אלף שוטרים, כשממולם עיר שלמה גועשת וסוערת נגד הפרובוקציה המתחוללת לנגד עיניה.
כהנא חי וקיים בחסות בית המשפט והמשטרה. לחברי הכנסת חנין זועבי ועפו אגברייה לא נותר אלא להביע את זעמם ולזעוק את שוועתם באוזני העולם הערבי כולו באמצעות שידור חי באל-ג'זירה, ששידרה תמונות שהזכירו יום קרב באינתיפאדה.
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שפך השבוע אור על תאוות הנסיעות של חברי הכנסת. בדיון בוועדת הכנסת שעסק בנוהלי הנסיעות לחו"ל הוא גילה כי מדי שנה מוגשות כאלף בקשות של חברי כנסת לנסוע לחו"ל. כ-300 מתוכן מונחות על שולחנו של ריבלין עצמו. מדובר בהזמנות מפרלמנטים עמיתים, מאגודות ידידות ומאיגודים פרלמנטריים בינלאומיים.
כ-75% מהבקשות מאושרות, ובאותם מקרים חברי הכנסת יוצאים לחו"ל על חשבון הכנסת. שאר 700 הבקשות מגיעות לשולחנה של ועדת האתיקה של הכנסת. מדובר במקרים בהם מוזמן חבר הכנסת לחו"ל על חשבון גורם מארח כמו הבונדס, הסוכנות היהודית, קהילות יהודיות ונוצריות, ממשלות זרות, קרנות זרות ועוד. בדרך כלל 99% מהבקשות זוכות לאישור של ועדת האתיקה.
אגב, בתום הדיון סוכם על שיתוף פעולה בין הכנסת לבין משרד החוץ, לצורך הכנת חברי הכנסת לשליחויותיהם מעבר לים, כדי שלא יעשו בושות.
בעקבות הדלפת מאות אלפי מסמכים לאתר ויקיליקס, המלמדים לכאורה על פשעי מלחמה, עינויים ומעשי רצח שנעשו בעיראק תחת עינם הפקוחה של האמריקאים, העלה השבוע ח"כ בן ארי במליאה הצעה לסדר בנושא "פשעי המלחמה של ארצות הברית", שעוררה את זעמו וקצפו של סגן שר החוץ, דני איילון (ישראל ביתנו).
"ברוך השם ובחסדי השם, ובחכמתם של אנשי צה"ל ובהנהגתם של קדימה בימים שהם ניהלו פה את מלחמת 'עופרת יצוקה' – בחוכמה עשו שהיכו אותם שוק על ירך, במוסריות איפה שהיה צריך להיות, ואיפה שהיה חשש לחיילי צה"ל – חיילים שלנו, חייהם קודמים. והם (ארצות הברית) מעמידים אותנו על כיסא הנאשמים בדוח גולדסטון, ולצערי הרב יש פה כל מיני כאלה שמנסים להתיפייף.
"לא, רבותי, העניין הזה חייב להיגמר. אנחנו לא מתערבים לכם בניהול המלחמות שלכם, אתם לא מתערבים לנו. אבל ברגע שאתם מתערבים לנו, על זה נאמר, שאתה אומר: טול קיסם מבין שיניך, אני אומר לך לא טול קורה מבין עיניך, טול את היער הזה של המסמכים. מדובר כאן בכמות עצומה של מסמכים על עינויים, על רצח של אנשים במחסומים, ועל מה הם מתלוננים עלינו, על עוד כמה מחסומים כדי להציל חיים?".
סגן שר החוץ מאוד לא אהב את הדברים הללו. כשעלה לדוכן, אמר: "תרשו לי להסיר לרגע את הכובע הדיפלומטי ולהגיד שני דברים: אוי לעיניים שכך רואות – הצעה לסדר היום בנושא פשעי המלחמה של ארצות ברית. גברתי היושבת ראש, פשעי המלחמה – לא של החמאס, לא של הרשות הפלסטינית, לא של החיזבאללה, לא של אל-קאעידה – של ארצות הברית!
"חבר הכנסת בן ארי, אני באמת מתפלא עליך", גער איילון בח"כ בן ארי. "אני לא יודע אם עשית זאת לצורך התרסה, התגרות או סתם הומור שחור. אני לא יכול להתייחס לזה אחרת. אני אומר בכל הרצינות, שבירושלים, בבית המחוקקים הישראלי, אנחנו נציג דבר כזה?".
ארצות הברית, טען איילון, היא לא רק הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם, היא גם המדינה המוסרית ביותר בעולם. לארצות הברית יש את מערכת הביקורת העצמית מהטובות בעולם, הסביר, והיא עומדת בראש המערכה נגד הטרור הבינלאומי. "להציע הצעה לסדר כזו – זה פשוט נורא. פשוט נורא. אני רוצה להגיד שזה גם לא נכון".
לזכותו של ח"כ בן ארי יאמר כי קיבל מיד את הגערה, ותוך כדי הדיון החליט לשנות את שמה של ההצעה לסדר ל"הדיווחים על פשעי המלחמה של ארצות הברית". יושבת ראש הישיבה, ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), הורתה מיד לשנות את שם ההצעה בפרוטוקול הכנסת. כל אותה עת ישבה ביציע ועקבה מקרוב אחר חילופי הדברים משלחת של פוליטיקאים מארצות הברית, בראשות סנטור דמוקרטי מאורגון.
כמה חברי כנסת יכולים להעיד על עצמם כי בלכתם ברחוב מזהים אותה? מרביתם, בעיקר יושבי הספסלים האחוריים, הם בחזקת אלמונים בעיני הציבור. יש כאלה שמיד מזהים אותם, כמו אחמד טיבי. השבוע הוא יצא אל מחוץ למשכן הכנסת. קבוצת גדולה של תלמידי בית ספר יהודי ממרכז הארץ התגודדה בחוץ. כשהבחינו בח"כ טיבי, הסתערו לעברו בשאגות שמחה וקראו: "אחמד תחתום לי, אחמד תחתום לי!", תוך שהם שולפים מחברות ועטים. ח"כ טיבי נענה ברצון, ולא הסתיר את הנאתו לנוכח המחזה.
לא רק שמספרם של חובשי הכיפות בצה"ל הולך וגדל, אלא שהצבא גם הולך ומתחרד. השבוע הושלכו למחבוש מספר צוערים חרדים שיצאו ללא רשות מטקס זיכרון ליצחק רבין שנערך בבסיס ההדרכה שלהם רק משום שעל הבמה הופיעה חיילת זמרת.
הוא פנה לסגן שר הביטחון, מתן וילנאי, ואמר כי אכן אין מקום להפרת פקודות בצה"ל, אבל הוסיף: "איזהו חכם הרואה את הנולד? יש חיילים שבאים מהשקפת עולם, מפסיקה, שהדבר נוגד את מצפונם. יש אחרים שאולי מוצאים לעצמם הסבר או צידוק. אני חושב שצריכה להיות הנחיה של רגישות, שלא נגיע למצב, חלילה, שאדם ייקלע לדילמה בין להקשיב למפקדו או לשמוע לאלוקיו".
יש להניח שהתשובה של וילנאי מאוד לא הניחה את דעתו של הרב אמסלם: "אצלי הם היו בחוץ. לא רק מחבוש, אלא הם לא היו יכולים להיות קצינים בצבא. השאלה שהייתי מצפה שישאלו כאן היא מדוע הם עדיין ממשיכים בקורס הקצינים. זאת השאלה שצריך היה לשאול".
בכנסת ה-17 סערו הרוחות בשעה שהמנכ"ל דאז הורה שלא לצרף נשים למקהלת הכנסת בשעה שזו שרה את "התקווה" באולם המליאה. הסיבה: כדי לא להרגיז את הח"כים החרדים. ח"כ מרינה סולודקין, חברת המקהלה, ארגנה מחאה של חברות המקהלה, שיצאו חוצץ נגד התופעה. מסתבר שגם יושב ראש הכנסת הנוכחי, ראובן ריבלין, סבור שלא רצוי שקול אשה, חלילה וחס, יישמע באולם המליאה ויגרום לחברי הכנסת החרדים לברוח החוצה תוך שהם מכסים את אוזניהם.
וכך אמר השבוע ריבלין במליאת הכנסת, בדיון על הצוערים הדתיים שהושלכו למחבוש: "בפתיחת מושב הכנסת, למשל, כאשר 120 חברי הכנסת מצווים להישבע, אני דואג שאת 'התקווה' ישיר בסופו של יום דווקא גבר – לא מבחינת שוביניזם, אלא כדי לאפשר לכל חברי הכנסת הבאים הנה על מנת להצהיר אמונים למדינה להשתתף בעניין זה. לעומת זאת, כאשר אנחנו מקיימים טקס באולם שאגאל, ירצו חברי הכנסת – יבואו, לא ירצו – לא יבואו, אבל אנחנו לא מבחינים בצורך הזה".
כל הרגישויות האלה של החרדים ושל המתחרד"לים למיניהם, שלא יכולים לעבוד, לשרת בצבא, לגלוש באינטרנט ולשמוע קול אשה, שחוששים מכל מיני מרעין בישין שהעולם המודרני מעמיד בפניהם, כל אלה מזכירים לי שבשירותי הסדיר, בהיותי מדריך של חיילי נח"ל דתי בבית הספר לשיריון, היה באותה עת בצה"ל מחסור, לא עלינו, בנייר טואלט.
בלית ברירה נאלצו החיילים להסתפק בעיתוני בוקר, כמו "דבר" ו"הארץ", שסיפקנו להם. אלא שהחיילים הדתיים קבלו ואמרו כי אין הם יכולים להשתמש בעיתונים למשימה הנכבדה, משום שהם כתובים בלשון הקודש. למחרת סיפקנו להם "ג'רוזלם פוסט" והכל בא על מקומו בשלום.
סגן שר הביטחון מתן וילנאי בדיון במליאת הכנסת לציון 24 שנים לנפילתו של רון ארד בשבי: "רון ארד היה סטודנט כשיצא לגיחה בלבנון ממנה לא שב. אני לא מכיר הרבה בחורי ישיבות שעשו גיחות כאלה".
היועץ המשפטי של השב"כ תומך בהצעת החוק המבקשת לשלול אזרחות ממי שהורשע בעבירות של ריגול וטרור: "עקרונות ההצעה לסמכות שלילת האזרחות כוללים מרכיב של הרתעה בכל הקשור למקרים קיצוניים של פגיעה בביטחון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם