על העיני ועל הראסי: השבוע של האהבלים
זה היה השבוע בו ירדה תרבות הדיון מדרגה נוספת, נתניהו דרש הצהרת נאמנות גם מחברי הכנסת וידלין נפרד מאמ"ן. הנבחרים
ועדת הכנסת אישרה השבוע שורה של חילופי גברי של יושבי הראש של כמה מוועדות הבית. במסגרת החילופין אמור היה ח"כ דניאל בן סימון מהעבודה לקבל את ראשות ועדת הקליטה במקומה של ליה שמטוב מישראל ביתנו. אלא שיו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, הטיל על כך וטו.
הוא הסביר כי בן סימון מצביע באופן קבוע נגד הקואליציה ולכן דרש ממנו לחתום על התחייבות שלא ימשיך בסורו ויתמוך בכל החלטות הקואליציה. בן סימון סרב ולכן תפקיד יו"ר ועדת הקליטה נמסר בינתיים לח"כ דני דנון מהליכוד.
בן סימון הנזעם הזהיר כי התרגיל של אלקין יגרום למשבר קואליציוני ולפרישת העבודה מהממשלה, אבל הוא לא ידע שמאחורי גבו נתנה הנהלת סיעתו את הסכמתה למהלך – צעד שהציג את האיום שלו באור מגוחך.
"תחת להיאבק על מה שמגיע לה על פי ההסכם הקואליציוני, התנהגה סיעת העבודה כמי שתש כוחה להיאבק על כל נושא. לא מדיני, לא חברתי-כלכלי, ואף לא בעניין שנוגע
"ציפיתי שראשי הסיעה ייאבקו מול התכתיב הסובייטי של יו"ר הקואליציה, לפיו עליי לחתום על הצהרת נאמנות לקואליציה בטרם אקבל את התפקיד. לצערי התנהגו רוב חברי הסיעה כחדלי אישים ועברו לסדר היום על עוד ביזיון שמצייר אותם כפי שהציבור רואה אותם – כאנשים שאיבדו את שארית כבודם". לאחר הדברים האלה יש להניח שבן סימון היה מאמץ את הטרמינולוגיה של עיני לגבי ברק ולגבי המפלגה כולה.
היחסים בין יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו יודעים עליות ומורדות. בעיקר מורדות. את המתח ביניהם אפשר לחתוך בסכין, למרות שריבלין מכחיש זאת, והוא מייחס את המתיחות דווקא למקורבי נתניהו ולא לראש הממשלה עצמו. אז השבוע, במהלך הדיון המיוחד שכפו 40 חברי אופוזיציה על ראש הממשלה, ראינו לנגד עינינו איך לביבי יש פתיל קצר בכל הקשור לריבלין.
נאומו של נתניהו נקטע פעם אחר פעם על ידי חברי כנסת מהאופוזיציה ששיסעו את דבריו. יו"ר הכנסת, שניהל את הישיבה, ניסה להשליט סדר, וכהרגלו העיר למפריעים תוך שהוא מנמק את הערותיו במשפטים ארוכים ומתפלמסים.
כך למשל העיר לחברי הכנסת אורית זוארץ ויואל חסון מקדימה באומרו: "חברת הכנסת זוארץ, אני לא יכול להרשות ליואל חסון לומר משהו בכל פעם שאת אומרת משהו גם. זה לא יכול להיות. אני מסכים לקריאות ביניים מושכלות. אבל ברגע שאת אומרת קריאת ביניים, מייד חברייך...."
כאן איבד ראש הממשלה הנואם את סבלנותו ואמר לריבלין: "למה זה תמיד מלווה בהסברים? למה לא תגיד פשוט מה צריך לעשות ונמשיך הלאה?". ריבלין לא נשאר חייב והשיב בפנים סמוקות: "זה בסדר אדוני, מכל מלמדי השכלתי. אני אשמח לשמוע איך לנהל את הכנסת".
בתקופת כהונתו של אריק שרון כראש ממשלה הפקידו בידיו כשמונים חברי כנסת מכתב המופנה לנשיא ארצות הברית דאז ובו בקשה לחון את פולארד. שרון "שכח" את המכתב וזה לא נמסר מעולם לנמענו. השבוע, לנוכח ההתבטאויות יוצאות הדופן של מי שהיה סגן שר ההגנה בתקופת הרשעתו של פולארד, הטוען כי פולארד קיבל עונש קשה מדי ביחס לפשעו, יזם יו"ר שדולת פולארד בכנסת, ח"כ אורי אריאל, מכתב לנשיא ברק אובמה.
על המכתב חתומים ראשי כל הסיעות היהודיות בכנסת, המייצגים יחדיו 109 חברי כנסת. אריאל הפתיע את נתניהו, ניגש אליו ליד שולחן הממשלה באולם המליאה ולעיני המצלמות הפקיד בידיו את המכתב.
במצב כזה, לנתניהו יהיה קשה "לשכוח" את המכתב או להסביר מדוע לא העביר אותו לאובמה. במוצאי שבת ייצא ראש הממשלה לביקור בארצות הברית, שם ייוועד בין היתר עם סגן הנשיא ג'ו ביידן. 109 חברי כנסת מקווים שהוא ינצל את הביקור וימסור לביידן את המכתב המיועד לנשיא.
זה השבוע השני ברציפות שקדימה מצליחה להביך את לשכת ראש הממשלה ואת האוצר. בשבוע שעבר חשפה קדימה את הניסיון להשחיל אל תוך חוק ההסדרים את "חוק האברכים", ניסיון שחולל סערה והוציא אלפי סטודנטים אל הרחוב.
השבוע חשפו סהר פינטו, היועץ המשפטי של סיעת קדימה ומנהלה, וממלא מקום יו"ר הסיעה ח"כ יוחנן פלסנר, סעיף קטן המסתתר בחוק ההסדרים שבו מבקשת הממשלה להטיל מס על מלגות שמקבלים סטודנטים ממקורות חוץ-אוניברסיטאים.
ושוב פעם פעלה מכונת ההסברה של קדימה בראשות הדובר שמוליק דהן כמנגנון משומן היטב. הגילוי יצא לתקשורת בדיוק בשעה שאלפי סטודנטים הפגינו מול מעון ראש הממשלה בירושלים במחאה על חוק האברכים והגבירה את זעמם ותסכולם.
בלשכת ראש הממשלה לא ידעו איך להתמודד עם החשיפה ויצאו משם תגובות סותרות. באחת מהן נאמר כי נתניהו יבחן אם בכלל יש מקום להטיל מס על המלגות. אמירה כזאת הופכת את שאר התירוצים וההסברים לחסרי משמעות. למחרת רשות המיסים פרסמה תגובה שממנה ניתן היה להבין כי מדובר בכלל בטעות, דבר שרק הגביר את המבוכה בסביבת ראש הממשלה ואת החגיגות בקדימה.
המקרה הזה שוב הוכיח לנו עד כמה היצירה הזאת הנקראת חוק ההסדרים היא רעה חולה.
ומעניין לעניין באותו עניין. יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, התגאה בכך שהצליח להוציא מתוך חוק ההסדרים כארבעים אחוז מהחוקים שנכללו בו ובינם לבין התקציב לא היה דבר וחצי דבר. אבל מה הועילו הריבלנים בתקנתם? דקה אחת אחרי הפיצול הביאו למליאת הכנסת בקריאה ראשונה את תכנית ויסקונסין החדשה, במקום זאת שחברי ועדת העבודה והרווחה זרקו מכל המדרגות, ואשרו אותה כהרף עין, בלי דיון אמיתי.
מקרה דומה חזר על עצמו השבוע. סמוך לשעה שמונה בערב, כשהמליאה כמעט ריקה, הועלתה להצבעה הצעת חוק שעניינה הענקת סמכויות שוטר למאבטחים ולפקחים עירוניים, במסגרת מה שמכונה בממשלה "המאבק באלימות הגוברת". מדובר בהצעת חוק מרחיקת לכת שהופכת את המאבטחים והפקחים למיליציות עירוניות. ההצעה היתה חלק מחבילת החוקים של חוק ההסדרים שאותם הצליח ריבלין "לפצל".
על פי ההצעה מאבטח בכניסה למועדון, מסעדה, קולנוע, חניון וכדומה יוכל להפעיל "כח סביר", יוכל לעכב אותך, לקחת לך את תעודת הזהות, להוביל אותך למשטרה ועוד כהנה וכהנה סמכויות. בהכירנו את אוכלוסיית המאבטחים והפקחים העירוניים הרעיון הזה אמור להדיר שינה מעינינו.
מה שהפריע לי בכל הסיפור הזה הוא העובדה שבאולם המליאה נכחו 14 חברי כנסת בלבד, כולם מהקואליציה והחוק הבעייתי הזה אושר בקריאה ראשונה ללא מתנגדים, בלי שאיש מחברי האופוזיציה נכח באולם. את הצעת החוק הציג בפני הנוכים השר התורן, בני בגין, ולא שר המשפטים יעקב נאמן. לאחר הסבר קצר הורמו הידיים והופ, החוק אושר. זה רציני? ואיפה חברי הכנסת של קדימה? ואיפה כל המתנגדים להפרטת המשטרה?
תסיסה בקרב העוזרים הפלרמנטרים בעקבות העסקתם של שמונה דוברים חדשים בועדות הכנסת בתנאים מפלגיים. השבוע הופץ בקרב העוזרים הפרלמנטרים מכתב המופנה לפרופסור ראובן גרונאו, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, בו הם דורשים להשוות את תנאי שכרם לאלה של דוברי הועדות.
במכתבם כותבים העוזרים כי "בעקבות השדרוג במערך הדוברות אשר עובר על הכנסת בעת האחרונה, הוחלט על יצירת מערך דוברים לוועדות הכנסת. אחריותם של דוברים אלו מתמקדת בדברור תקשורתי של עבודת הוועדות השונות בכוונה לשפר תדמיתה של הכנסת בקרב הציבור. כפועל יוצא, שולבו בעת האחרונה הדוברים במערך העבודה השוטפת של הוועדות. מבירור שערכנו עולה כי תנאי העסקתם הינם כדלקמן: 5 ימי עבודה, 44 שעות עבודה שבועיות בסה"כ, רכב צמוד ומשכורת הנעה בין 11,000 – 15,000 ברוטו.
העוזרים כותבים כי "אין עוררין על חשיבותם ותרומתם של הדוברים הללו לשיפור תדמיתה של הכנסת בקרב הציבור הרחב. עם זאת, נשגב מבינתנו מדוע אלו נהנים מתנאי שכר משופרים בעוד אנו, העוזרים הפרלמנטאריים, העובדים לילות כבקרים ללא שעות מוגדרות ולעיתים אף בסופ"ש, לא נהנים מתנאי העסקה זהים ונאלצים להשתכר במשכורת הפחותה בכ – 30% ממשכורתם של דוברי וועדות שאך מונו לתפקידם. אין צורך להכביר במילים עד כמה העוזרים הפרלמנטאריים הינם נכס צאן ברזל לעבודה השוטפת של חברי הכנסת".
לדברי העוזרים לא יעלה על הדעת כי בית המחוקקים יאפשר אפליה כה בוטה בקרב עובדים הממלאים תפקידים דומים בכנסת. "למותר לציין כי איננו מבקשים תוספות אשר יעשירו את חשבון הבנק שלנו כי אם העלאה ראויה ושוויונית למשכורתינו", הם כותבים. בקיצור, שמח בשכונה.
הקרב המתוקשר בין ח"כ כרמל שאמה לבין ח"כ אופיר אקוניס על ראשות ועדת הכלכלה הסתיים בשלב זה בניצחון ברור לשאמה. נסיונותיו של נתניהו לאפשר למקורבו אקוניס להמשיך ולכהן בתפקיד החשוב של יושב ראש ועדת הכלכלה, זו שכידוע דנה בנושאים רגישים כמו העלאת תמלוגי הגז, עלה על שרטון.
שאמה סרב בתוקף להענות להצעות שקיבל מנתניהו לותר על התפקיד לטובת סגן שר התקשורת או סגן שר המשפטים ואחראי על בניית הגדר בדרום ודבק בדרישתו שנתניהו יכבד את הסיכום שהושג לפני כשנה בסיעת הליכוד, לפיה שאמה יחליף את אקוניס בראשות הועדה. בישיבה מתוחה של סיעת הליכוד שהתקיימה השבוע התקפל נתניהו חלקית לפחות כשהביא לסיעה הצעה לפיה הרוטציה בין אקוניס לשאמה תכנס לתוקפה בעוד 45 יום.
שאמה ראה בזה ניצחון והבטיח כי סוגיית העלאת המס על תמלוגי הגז, שהוא תומך בה, תדון בועדה לאחר שהוא יכנס לתפקיד. כל מעשה המרקחה העקום הזה יכול בסופו של דבר להפוך לבלתי רלבנטי אם בית המשפט יקבע ב- 9 בנובמבר כי יש להטיל קלון על ח"כ צחי הנגבי, מה שעלול לגרום לפרישתו מהכנסת.
במקרה כזה ישנם קולות בקדימה, ביחוד של ח"כ מאיר שטרית, הקוראים לוותר על ראשות ועדת החוץ והביטחון לטובת ראשות ועדת הכלכלה, שמראש היתה אמורה להיות בידי קדימה. הנגבי, אגב, נקע את רגלו במהלך משחק כדורעף עם אנשי משמר הכנסת והיא עתה מגובסת.
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת נפרדה השבוע מראש אמ"ן היוצא, אלוף עמוס ידלין. היושב ראש צחי הנגבי הזכיר למי שלא ידע כי סבו של ידלין, ח"כ דוד הכהן ז"ל, היה בעצמו יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ותמונתו מתנוססת שם על הקיר עד עצם היום הזה לצד כל ראשי הועדות בעבר.
הנגבי העניק לידלין שי, קופסה מעץ זית ועליה עיטור כסף של ירושלים. כשהגיש את הקופסה הסתלבט על ידלין ואמר: "זו קופסה שהכין אותה מאיר דגן", ראש המוסד, שבינו לבין ידלין היו לא מעט מתיחויות. ידלין מוזכר כמי שעשוי ביום מן הימים להחליף את דגן בתפקיד.
לאחר הטקסים נתן ידלין הערכת מצב מודיעינית שצריכה להדאיג כל אזרח בישראל, ובוודאי את קברניטי המדינה. הוא הציג תסריטים לפיהם המלחמה הבאה, אם וכאשר תתרגש עלינו, תהיה עקובה מדם והרסנית יותר מקודמותיה. הוא סיפר על רכש אדיר שעושה סוריה ברוסיה, כשהיא רוכשת בעיקר מערכות נ.מ. מתקדמות, "מערכות מדויקות שרואות רחוק ופועלות באופן אוטומטי", שיקשו מאוד על חיל האויר לפעול בזירה.
מה שהיה חסר לי בסקירה שלו זה המלצה שלו לדרג המדיני, מה לעשות אם תמונת האיומים על ישראל? האם לפתוח במשא ומתן לשלום עם סוריה כדי לנטרל את האיום הזה? סקירה כזאת ללא המלצות בצידה נראית בעיני כסוג של כסת"ח בבחינת "אמרנו לכם".
דו"ח פנימי של הממונה על אגף משאבי אנוש בכנסת, מירה פויירשטיין, שפורסם השבוע, חשף כמה עבירות שטופלו בתוך המשכן, על פי המסורת הידועה שאת הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית.
הדו"ח הצביע על מקרה שבו עובדת במשכן "נטלה ללא רשות" כסף מחדרה של אחת מחברותיה לעבודה. העונש שקיבלה היה נזיפה. בכנסת הסבירו כי מדובר רק בסכום של עשרים שקל שהיא נטלה ללא רשות מהארנק של חברתה. ואנחנו חשבנו שדין פרוטה כדין מאה.
חוץ מזה לימד אותנו הדו"ח על תקרית אלימה שהתרחשה במשכן ומקורה בקטטה בין שני ילדי עובדים שהשתתפו בקייטנה שנפתחה בכנסת במהלך החופש הגדול. הילדים התקוטטו, עד מהרה הגיעו הוזעק למקום אביו של אחד הילדים שהחטיף לילד האחר. גם מקרה זה הסתיים בנזיפה.
אי אפשר לומר על העובדים שהם לא לוקחים דוגמא מנבחרי האומה שלא אחת עושים בארנק הציבורי כבתוך שלהם וזכור לנו המקרה המפורסם שבו אביגדור ליברמן רדף אחרי ילד שהכה את בנו בישוב נוקדים ולימד אותו לקח שעם משפחת ליברמן לא מתעסקים. אז בקיצור מה לנו כי נלין על עובדי הכנסת.
* שרה דורון, חברת כנסת מהליכוד ושרה בממשלות בגין ושמיר הלכה השבוע לעולמה בגיל 88. יהי זכרה ברוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם