איתן: "גלנט רמס את החוק ברגל גסה"
השר מיכאל איתן מסרב להניח לפרשת הקרקעות ומאשים את הרמטכ"ל הבא כי במשך שנים פעל בחוסר תום לב ובייש את מעמדו
מדובר בעתירה שהגישו בעבר כמה משכניו של האלוף במושב עמיקם. חברים במושב טענו אז כי בעוד לאיש מהם אין יכולת לקבל השלמת קרקע מהמינהל, הצליח גלנט לקבל בדרך לא דרך שטחים נרחבים, תוספת לנחלתו. פרקליטות המדינה, שביקשה להגן על מינהל מקרקעי ישראל, התעקשה בתגובה שלא מדובר בעניין חריג, ושגלנט לא קיבל שום יחס מיוחד.
גם משפחות נוספות, סיפרה לבית המשפט, קיבלו כך קרקעות. המידע הזה, חשף אז "מעריב," היה שקרי, אבל הוא לא היה היחיד. המדינה מסרה אז עוד לבג"ץ כי הקרקע המדוברת, זו שהועברה לידי האלוף, נמצאת בתוך שטח המשבצת של מושב עמיקם, ולכן לא הייתה בעיה להעביר אותה לאלוף. גם בהקשר הזה חזרנו והוכחנו כאן כי השטח הזה מצוי מחוץ לשטח המושב, ולכן המושב כלל אינו יכול להקצות אותו לגלנט או למישהו אחר מחבריו.
פעם אחר פעם פניתי בהקשר הזה למינהל וביקשתי לדעת כיצד התיר לעצמו להטעות את בית המשפט. חברים במושב עמיקם, שדרשו מהמינהל לחקור את הפרשה, נענו במכתבים מתחמקים. לפני כמה חודשים, בשיחה שניהלתי עם מנהל מחוז חיפה של המינהל, ערן ראובני, הבהיר לי ראובני כי מבחינתו בג"ץ לא הוטעה. מה שמסרנו לבג"ץ היה אמיתי, טען.
לאחר שאישרה הממשלה את מינוי גלנט לתפקיד הרמטכ"ל הבא, עתרה התנועה הירוקה לבג"ץ, כשהיא מסתמכת על תחקירי "מעריב", כפי שפורסמו כאן בשנתיים האחרונות. התנועה דרשה לעצור את המינוי ולבחון שוב את החומרים בעניין התנהלותו של גלנט.

לאחרונה הגישה המדינה את תגובתה לעתירה הזו. בשורה סתמית ובלתי בולטת, קברה המדינה גם הודאה קטנה, כמעט בלתי נראית, בכל מה שנגע לפרטים העובדתיים המוטעים שמסרה לבג"ץ.
לראשונה מודה המדינה במסמך הזה כי העבירה לבג"ץ מידע מטעה. "נפלה טעות," הסבירה נציגת הפרקליטות, ולמעשה אישרה את כל מה שכתבנו כאן כל העת.
ה"טעות" הזו, חשוב להדגיש, הייתה משמעותית. שופטי בג"ץ שדנו בעתירה הקודמת נגד גלנט קבעו, בין השאר, לאחר שקראו את תשובת המדינה לפיה עוד משפחות קיבלו קרקע כמו גלנט, כי מדובר ב"טענות כוללניות ובלתי מבוססות, שנטענו בלי שהונחה תשתית קונקרטית לטענת הסטייה מהשורה
המדינה, כזכור, לא הייתה היחידה שהטעתה את בית המשפט. גם גלנט עצמו תרם את חלקו, כשמסר לבג"ץ תשובה שהקרקע הוקצתה לו על ידי מושב עמיקם, שקיבל אותה מהמינהל.
לאחרונה, לאחר שהפרכנו כאן גם את הטענה הזו של גלנט, פנה השר מיכאל איתן אל האגודה החקלאית בעמיקם וביקש לבדוק אם זו אכן הקצתה את הקרקע לגלנט, כפי שסיפר גלנט לבית המשפט. "האגודה לא המליצה או פעלה בדרך אחרת כלשהי לצירוף השטח הנ"ל למשפחת גלנט," השיב מזכיר האגודה לשר במכתב.
לפני מעט יותר מחודשיים, לאחר שהחליט למנות את גלנט לרמטכ"ל, פנה שר הביטחון אהוד ברק אל הוועדה המייעצת לעניין מינוי בכירים בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל כדי שזו תבדוק את המינוי. תפקיד הוועדה, שהוקמה לפני ארבע שנים, הוא לבדוק את המועמד בהיבטים של טוהר המידות.

נוכח הפרשיות שנחשפו בעניינו של גלנט, נראה היה כי לוועדה מזומנת עבודה רבה. אלא שבעיקר בשל הלחץ עליה לאשר את המינוי במהירות, חרף העובדה שלגבי אשכנזי נותרה עוד חצי שנה בתפקיד, אצה לחבריה הדרך. כך, לדוגמה, נאלץ היועץ המשפטי לממשלה, שנתבקש למסור את חוות דעתו בסוגיה, לאסוף בתוך שישה ימים בלבד חומר מגורמים שונים, לקרוא אותו, לנתח אותו ולכתוב את חוות הדעת.
הוועדה, שביקשה להכריע, מיהרה לשמוע את האלוף גלנט עוד בטרם קיבלה את החומר מהיועץ. דרך העבודה הזו הובילה אותה להכניס באופן מביך למסמך שהנפיקה כמה אמירות ששמעה מגלנט, ואשר אין להן שום עיגון בעובדות.
השר איתן, במכתב שהעביר בהמשך ליועץ וינשטיין, האשים את טירקל וחבריו כי החליטו מראש לאשר את מינוי גלנט, והזמינו את תגובת היועץ המשפטי לממשלה "כדי לצאת ידי חובה". "התייחסות הוועדה למסמך היועץ," כתב איתן, "גובלת בזלזול וברדידות".
בישיבת הממשלה, שנדרשה לאשר את המינוי, היה השר איתן היחיד שהפר את השקט. איתן תקף את גלנט במילים קשות, והציע לחבריו לדחות את ההצבעה כדי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה המייעצת לבדוק עד תום פרטים, שהם עצמם טענו שלא הספיקו לבדוק. עמיתיו של איתן העדיפו לסגור את הסיפור במהירות.
עם שוך הסערה הראשונית, החל איתן ללמוד את הנושא לעומק. הוא נבר במסמכים, עבר על מפות, שרטוטים ותכתובות וביקר בשטח. רגע לפני שהשיבה המדינה לבג"ץ של התנועה הירוקה , בניסיון להגן על המינוי, שיגר השר איתן מכתב ליועץ המשפטי לממשלה וינשטיין וביקש ממנו לעבור שוב על החומר.
המסמך של איתן חריג בחריפותו. באשר לדרכי התנהלותו של האלוף גלנט הוא אינו בורר מילים. החומר, כתב, מלמד "כי במשך שנים פעל האלוף גלנט באופן שיטתי ומתוכנן להשתלט באופן בלתי חוקי על קרקעות בהיקף של עשרות דונמים, תוך קידוש אמצעים בלתי חוקיים ורמיסת החוק ברגל גסה, פגע ברכוש המדינה ובתקינות פעולתם של מוסדות המדינה, הפר את זכויות שכניו ועשה לכאורה שימוש פסול במשאבי הצבא ובתפקידו להגשמת מטרותיו הפרטיות."
איתן מתייחס לדרך שבה הטעה גלנט את בית המשפט, לפלישה של האלוף ל-28 דונם אדמת מדינה ולעובדה שבמשך כמה שנים סירב לפנות את השטח - "הכל באמתלאות ובתירוצים שמביישים את מעמדו."
איתן מתייחס בהרחבה גם לשימוש שעשה האלוף גלנט בצה"ל, כשביקש לאשר לו דרך כניסה לביתו על חשבון שטחים ציבוריים, באמצעות מכתב שהציג סגן אלוף אריק אלעזר, ראש היחידה המטכ"לית לאבטחת בכירים, לפיה יש צורך בכביש הזה כ"דרך מילוט" ביטחונית של האלוף מביתו.
"מוזר היה לקרוא בקשות חתומות על ידי סגן אלוף אלעזר, בהן כלולה דרישה מהוועדה המקומית לסלול דרך בלתי חוקית ועוד על חשבון תקציבה," כותב איתן ומביע תמיהה כיצד במשך שנים לא עלתה הדרישה לדרך מילוט וכיצד צצה לפתע, בדיוק כשגלנט נקלע לעימות בנושא עם שכניו".
"גם כיום," כתב השר איתן, "לאחר שנסגרה 'דרך המילוט' שנכבשה, חי האלוף בבטחה במושב עמיקם, כשם שהרמטכ"לים לשעבר אהוד ברק ושאול מופז חיו בבתיהם ביישוב כוכב יאיר, במשך שנים, ללא דרך מילוט." ממסמכי ועדת טירקל שהוגשו כעת לבית המשפט עולה כי גלנט, כשנשאל על הפרשה בוועדת המינויים, סיפר כי "מדובר בסכסוך שכנים מקומי, שהסתיים בהסכם פשרה בבית המשפט."
"העובדות מראות בבירור כי אין מדובר בסכסוך שכנים שהסתיים, וכי בניגוד להסכם שהושג בבית המשפט ואשר קיבל תוקף של פסק דין, לא פעל האלוף גלנט להחזרת המצב לקדמותו. הצגת העובדות המסולפת של האלוף גלנט בפני הוועדה נגועה בחוסר תום לב," כתב איתן.
איתן תוקף במכתבו באופן בוטה את התנהלות ועדת טירקל, שאפשרה לציבור להגיש הסתייגויות במשך שבעה ימים בלבד, לא טרחה לפרסם את הדבר ברבים והיחידים שהספיקו להסתייג מהמינוי, אנשי "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל," כלל לא זומנו להציג את החומר שבידיהם. "מדובר באחד ממקרי המבחן המשמעותיים ביותר בהתמודדות שלטון החוק בתופעות של שחיתות ציבורית," כתב איתן לוינשטיין.
איתן העלה סוגיה קרקעית נוספת, שממנה התעלמה ועדת טירקל לחלוטין, הקשורה לניסיון לנכס 350 מ"ר נוספים לשטח הנחלה של גלנט. גלנט, כפי שפרסמנו בעבר, תכנן את הבית שבנה על הנחלה שלו כך שחזיתו פונה לכיוון שטח ציבורי, ככל הנראה מתוך תקווה שיוכל בעתיד לסדר לעצמו כניסה ודרך גישה על השטח הזה.
בשלב מסוים הגיש גלנט לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקשה לתוספת בנייה של 60 מ"ר. לבקשה הזו צירף שרטוט של שטח הנחלה, אלא שבו שורטטה הנחלה כשהיא גדולה ב350- מ"ר מזו שמופיעה ברישומים ובתוכניות. כשהוועדה המקומית אישרה בחתימתה את תוספת הבנייה, היא אישרה בכך בחתימתה, ככל הנראה מבלי משים, את השרטוט כולו, וכך תפחה הנחלה של גלנט ב350- מ"ר נוספים, בלי שבקשה לכך הונחה בפני גורם כלשהו.

על השטח הזה בנה גלנט חניה רחבת היקף ומגודרת לרכביו, וחיבר אותה לכביש גישה בלתי חוקי נוסף שפרץ בין בתי שכניו. במסמך שחובר בלשכת היועץ המשפטי לממשלה כונה המהלך הזה "טעות בסימון גבולות המגרש".
השר איתן מראה במכתבו, מהלך אחר מהלך, כיצד לדעתו תכנן גלנט את ההשתלטות הזו מראש. "לנוכח מכלול הנסיבות לא ניתן לסבור באופן רציני כי אכן מדובר בטעות", כתב. "שתיקתה של הוועדה המייעצת (ועדת טירקל, ק"ל) נוכח ממצאים וחשדות אלו אינה סבירה ואפילו מקוממת", כתב.
הוועדה המחוזית, חשוב לציין כאן, דרשה מיד כשנתגלה הדבר, להחזיר את קווי הנחלה לשרטוט המקורי ולהותיר את השטח מחוץ לנחלתו של גלנט. "האלוף גלנט ביקש לתת לגיטימציה לסיפוח בלתי חוקי של שטח ציבורי של 350 מ"ר לנחלתו, תוך שהוא מסתמך על שרטוט כוזב," כתב איתן ליועץ.
גלנט, אגב, חרף כל הממצאים נגדו וחרף העובדה שהשתלטותו על קרקעות ציבור ופלישתו לשטחי מדינה, עלו אף בחוות הדעת המיוחדת שחוברה בלשכת היועץ המשפטי, ממשיך לא להבין מה רוצים ממנו ומה לא בסדר בהתנהלותו. "בפעולותיו של מרשי לא נפל כל פגם," כתב פרקליטו, דורי קלגסבלד, לוועדת טירקל.