לפלוט ולרשום: חברות מדווחות על פליטות
אינטל, דלתא, בזן, בנק הפועלים ובנק לאומי כבר מדווחות על פליטות גזי החממה שלהן. מנגנון הרישום בישראל תופס תאוצה
◄גם בישראל: רישום פליטות גזי חממה
מדינת ישראל, למרות היותה בינתיים מדינה שלא נדרשת להפחתות, מקבלת על עצמה בימים אלה מחויבויות להפחתה. המחויבויות נובעות מנאומו של הנשיא פרס מעל הבמה בוועידת קופנהגן ב-2009, מצירופה של ישראל לארגון ה- OECD, וכן מההסכמים הצפויים כחלק מהחלטות שיאמצו המדינות החתומות על אמנת המסגרת בדבר שינויי האקלים. הסכמים אלה אמורים להיכנס לתוקף ב-2013 עם תפוגת הסכם קיוטו (תקופה המכונה 'פוסט-קיוטו').
לאור זאת, נדרשת המדינה להתייחס לנושא פליטות גזי החממה באופן כללי, כמו גם לאפשרות שמדינת ישראל תחויב לאפיין בצורה יותר מפורטת את הפחתת הפליטות שתידרש במגזרי המשק השונים. כדי לגבש מדיניות יעילה להפחתת גזי חממה זקוקה המדינה למידע נרחב מכל המגזרים במשק, בדבר מצאי פליטות גזי החממה המאפיינים את פעילותם, כנקודת מוצא לתכנית פעולה עתידית. מערך הדיווח והרישום, שנרחיב עליו בהמשך, אמור לאפשר למדינה לאסוף נתונים אלה באופן וולונטרי (מרצון) ולגבש תובנות לגבי אפשרויות ההפחתה בחתך שהנו bottom-up (קרי, סכימת הפעולות הבודדות שמתבצעות ברמת המפעל או הארגון והמצטרפות לכדי פעולה לאומית כוללת).
בעשור האחרון גברה הפעילות העולמית בנושא דיווח מצאי פליטות גזי חממה על-ידי חברות וארגונים. מערכי דיווח ורישום דומים פותחו במספר ארצות בעולם, והם מותאמים לצרכים ולמאפיינים המקומיים. מערכי הדיווח והרישום הקיימים בעולם כוללים גם מערכים מחייבים וגם מערכים מרצון. המאפיין המרכזי במערכים מרצון הוא שההחלטה אם לדווח או לא היא אכן בידי הארגון, אך אם מחליט ארגון להצטרף למערך הדיווח והרישום הרי שהוא לוקח על עצמו מחויבות לדווח בהתאם לתקנון ההפעלה, ולחשב פליטות בהתאם להנחיות שנקבעו מראש.
תהליך עיצוב הנהלים והשיטות של מערך הדיווח והרישום בישראל תוכנן על-ידי צוות מוסד שמואל נאמן בטכניון בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וצוות עבודה רחב של בעלי עניין. אנו מוצאים כי השילוב של בעלי עניין (המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, התאחדות התעשיינים, חברות התחבורה הציבוריות, אגד ודן, חברת נשר, אדם טבע ודין, פורום ה-15, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צה"ל, משרד התשתיות הלאומיות, המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה ומשרד החקלאות) כבר בשלבי החשיבה הראשונים, הוכח כתהליך חיוני, אשר הביא ליצירת מערך רישום ודיווח "מגויר כהלכה", המתאים למשק הישראלי. המערך מקובל על כל הצדדים, ויוכל לשמש את מדינת ישראל כפלטפורמה לאומית לדיווח מאומת ומאוזן העומד בסטנדרטים בין-לאומיים, והמותאם לצרכים השונים של הגופים המדווחים ושל המדינה.
תקנון מערך הדיווח והרישום מקנה נקודת מוצא לחברות עצמן לאפיון ולכימות של פליטות גזי חממה, ולדיווח המאפשר יצירת בסיס ברור ומוסכם לחישוב הפחתת הפליטות בעתיד.
התקנון במתכונת ניסיונית ("פיילוט") נכנס לתוקפו ביולי השנה, והחברות המצטרפות ידווחו במחצית הראשונה של 2011 על
נכון לאוגוסט 2010 נרשמו החברות הבאות והתחייבו להגיש דיווח: אגד, אגרקסקו בע"מ, אינטל אלקטרוניקה, אסיף אסטרטגיות, בזן - בתי זיקוק לנפט בע"מ, בנק הפועלים, בנק לאומי, ארגון דלתא גליל, יוזמות למען הסביבה בע"מ, נומוניקס ישראל בע"מ, נשר מפעלי מלט ישראלים בע"מ ופסגות בית השקעות בע"מ.
במתכונתו הנוכחית, המנגנון מאפשר לממשלה להעמיק את תובנותיה בדבר המקורות לפליטת גזי חממה והיכולת להפחיתן שיסייעו לפיתוח אמצעי מדיניות. עבור הגופים המדווחים, זהו כלי למידה שעוזר לכמת את פליטות גזי החממה, ולהפנים את הנהלים להתייעלות ולמזעור הפליטות. מאחר שחלק הארי של הפליטות במפעלים ובארגונים נובע מצריכת אנרגיה, מערך הרישום הוא כלי ניהולי חשוב (בחזקת "מה שנמדד- מנוהל"), המציג לארגון כלים להתייעלות באנרגיה ולהפחתת עלויות. כתוצאה מכך, המנגנון מהווה עבור הציבור כלי לחשיפת מידע רלוונטי ולהעמקת התובנה למחויבות ולפעולה אישית.
הכותבת אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן, טכניון, חיפה. סייעו בהכנת המאמר: טל גולדרט, מרים לב-און ופרי לב-און
המאמר יפורסם ב"אקולוגיה וסביבה", כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה. גיליון 3 אוקטובר (2010) יופץ השבוע למנויים בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם