נפגעי הלם קרב: לא מטפלים בנו כמו שצריך
בדיון בכנסת מחו נפגעי הלם על אופן הטיפול בהם, הכולל הפסקת טיפול שרירותית ואבחון ממוחשב. "הם צריכים יחס אנושי - ולא במחשב"
"כרבע מהמתגייסים הם בעלי פוטנציאל להלם קרב" צילום ארכיון: יהודה לחיאני
בדיון השתתפו נציגי צה"ל, משרד הבריאות, אגף השיקום, נציגי הלומי הקרב ומשפחותיהם וצוות מיוחד שהקימה ועדת חוץ וביטחון, שמטרתו לבדוק את אגף השיקום במשרד הביטחון.
אגף השיקום ערך במשך שנתיים מחקר, שמטרתו לבחון את הטיפול בהלומי קרב. נכון להיום, מרבית הגופים העוסקים בנושא אינם מקבלים את תוצאות המחקר. הסיבה, טענו הלומי הקרב: מחברי המחקר לא התייעצו איתם מעולם ולכן המחקר מנותק מהצרכים שלהם.
הלומי הקרב גם התרעמו נוכח התוכנה התוכנה שפיתח אגף השיקום - באמצעותה, לטענתו, ניתן לאבחן את הסובלים מפוסט טראומה באופן מדויק, כולל האפשרות לקבוע איזה טיפול נכון להעניק. "בני אדם צריכים לקבל יחס אנושי ולא טיפול שייקבע על ידי מחשב", אמרו בכעס.
גם המשפחות נפגעו מהלם הקרב של יקירם
ח"כ דב חנין (חד"ש) ציין כי משפחות רבות, ובמיוחד בנות הזוג של הלומי הקרב, סובלות במישרין ממצבו הנפשי של האב. בחלק גדול מהמקרים, אמר, הדבר מוביל אף לגירושים, ולפיכך ישנו צורך בסיוע גם עבור משפחות נפגעי ההלם. לפיכך, חנין קרא להסדיר את הטיפול במעגל המשפחתי הרחב של הלומי הקרב.
ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, גד לובין, התריע בדיון כי כרבע מהמתגייסים לצה"ל הם בעלי פוטנציאל לפוסט-טראומה.
בתגובה אמר יו"ר האיגוד הפסיכיאטרי, פרופ' זאב קפלן, אמר כי המאפיינים
הנפשיים של לוחמים שסובלים מפוסט טראומה דומים מאוד למאפיינים הנפשיים של לוחמים שקיבלו צל"שים. "לא נכון לבצע הבחנה מוקדמת", אמר קפלן. קפלן טען כי יש להגדיר גוף אחד שירכז את הטיפול בהלומי קרב.
ח"כ ישראל חסון (קדימה), שניהל את הדיון, סיכם כי יש למצוא דרך לקצר את הבירוקרטיה באבחון ובטיפול בהלומי קרב. כמו כן, אמר, יש צורך להסדיר את הטיפול הפסיכולוגי כך שלא יופסק. "סוגיות אלו ונושאים אחרים יעלו לדיון, ואם יש צורך, נפעל בנושא באמצעות חקיקה", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם