אודי אדם: "לא רוצה להיות פתטי כמו חלוץ"
אלוף פיקוד הצפון במלחמת לבנון השנייה מצטרף ליוזמה לקידום שירות לאומי-אזרחי. בעבר הוא מעדיף לא לעסוק: "אני לא מביט אחורה בזעם"
- דן חלוץ נכנס לפוליטיקה: "יודע שלא אלקק דבש"
הנושא של גיוס והתמעטות המתגייסים מדיר שינה מעיניך?
"לא הייתי מגדיר את זה כך. תמיד התעניינתי במעורבות בקהילה, בקידום נוער ובאכפתיות אזרחית. בקמ"ג יש לנו מעורבות אזרחית וחברתית, עובדים שלנו מלמדים בירוחם ואנו עושים גם פעילויות נוספות. כשפנו אליי להצטרף ליוזמה הנוכחית, נעניתי ברצון. אני חושב שזה חשוב. כל מי שיכול לתרום לעניין הזה, מוזמן לתרום. בקמ"ג יש לנו בנות שירות לאומי ואני מתכוון לחזק את זה. כולם צריכים להטות שכם, זו המשימה החשובה באמת".
כמחצית ממחזורי הגיוס כבר לא רלוונטיים מבחינת צה"ל. אתה חושב שזהו סופו של "צבא העם"?
"אני לא מהמייללים. צריך לעשות, לא לדבר. כל בן אדם שנותן משהו ויכול לתרום משהו - ירגיש טוב, והחברה הישראלית תרוויח. אני חושב שבסוף, זה מה שיעשה את ההבדל. אני לא עושה את זה בזעם, אלא בכיף. אני מכיר מצוין את המספרים ואת המגויסים, עסקתי בזה בצה"ל וזה לא מפתיע אותי. זו מגמה שקיימת כל הזמן. מדי פעם זה עולה לכותרות ומתעורר. זה באמת יושב לי בראש, אבל זה לא המניע העיקרי לפעילות שלי עכשיו.
"אנחנו עושים את זה בקמ"ג ונעשה עוד יותר - לקלוט בנות שירות לאומי, להגדיל את היוזמות והמפעלים שקולטים את אלה שלא מתגייסים. זו משימה לאומית וזו גם מטרת היוזמה החדשה והפורום: להרחיב את המעגל לכמה שיותר אנשים שיכולים לעשות שירות לאומי בלי קשר למין, דת או לאום".
ואיך עושים את זה?
"מגיעים ליותר קהלי יעד ופותחים יותר מקומות שיכולים לקלוט את האנשים האלה. זה אופרטיבי. המספרים הולכים וגדלים, גם אצל בנות וגם אצל בנים, זה ממש קורה בשטח. אנחנו רק בתחילת הדרך וצריך להמשיך".
אבל זה כמו טיפה בים הגדול של המשתמטים.
"אז אם כל אחד ייקח טיפה, תהיה לנו בסוף כמות גדולה. זה יצטבר. אני קורא לכל מי שבעמדת השפעה, כל מי שחולש על ארגון או מפעל כמוני, לבוא להשתתף. למרות שאני, כאזרח וכאיש פרטי, בא בהתנדבות מלאה".
תגיד , למה אתה לא מדבר? כל המעורבים במלחמת לבנון השנייה כתבו ספרים, סגרו חשבונות, פרקו מטענים, פרסמו גרסאות. חלק גם הלכו לפוליטיקה, רק אתה שותק.
"בחרתי לשתוק. אין לי כוונה לדבר. זה מיותר, סתם בזבוז זמן. לא רוצה לפתוח שום דבר או לעסוק בשחזורים".
אתה לא חש צורך להביא את גרסתך לציבור?
"לא. אני חי טוב עם עצמי, לא מביט אחורה בזעם, אין לי כוונה לדבר על מה שהיה".
אחרים דיברו, כתבו ספרים.
"אז דיברו. אנשים דפוקים, מה אני יכול לעשות. תראה, קראתי לפחות קטעים נבחרים מהספרים. עכשיו קראתי את הספר של חלוץ. מה אני אגיד לך, זה פתטי. למה שאני אהיה פתטי? זה מיותר ואין לי כוונה להיות פתטי".
אתה לא רוצה שההיסטוריה תשפוט את האירועים גם מהזווית שלך? יש לזה חשיבות.
"ברמה ההיסטורית, ישנם אצלי כל החומרים, כל מה שקרה. אני זוכר הכל, ואם יום אחד מישהו ירצה, הוא יוכל לקבל. חומרים מדהימים. אני נפגש עם אנשים, חבר'ה שלא ראיתי שלוש או ארבע שנים. לפעמים אני רואה שחלק מהם תקועים בעבר, בתקופה ההיא. וזה לא טוב ולא מועיל.
"הם חיים רק את זה,
אקו"ם