הכתם של קצב מול הכתם של מזוז

לפסיקת ביהמ"ש בעניינו של קצב תהיה השפעה מכרעת על עתידו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שלוטש עיניים לעבר העליון. פרשנות

נועם שרביט | 30/12/2010 6:30

תגיות: משה קצב,מני מזוז

מי שישקיף מחר מרחוק, אך בקשב רב, על הכרעת הדין של קצב הוא היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז. לכל אורך גלגולי הפרשה, מזוז הוא שקיבל את ההחלטות בה וספג ביקורת ציבורית כמעט על כל צעד שביצע. האופן שבו תסתיים פרשת קצב יקבע כיצד תיצרב הקדנציה של מזוז בתודעה הציבורית – כהצלחה או כישלון.

- הנשק החזק ביותר של קצב: הטיעונים של מזוז

מזוז. היה צריך לפעול כפי שפעל בעניינו של רמון. צילום ארכיון: פלאש 90

אם קצב לא יורשע מחר בעבירות מין חמורות, קשה לראות את מני מזוז חוזר לתפקיד ציבורי, כדוגמת שופט בבית המשפט העליון. מנגד, הפרדוקס הוא שדווקא הרשעה של קצב בעבירות החמורות מערערת יותר את ההחלטה של מזוז ללכת להסדר טיעון מרוכך.

מזוז והפרקליטות שגו בהתנהלותם בפרשה, ובעיקר במחשבה שהאינטרס הציבורי מאפשר לכרות הסדר טיעון עם נשיא מדינה שמעל ראשו מרחפת עננה כה גדולה. זה תיק שמזוז היה חייב להגיש לבית המשפט, גם אם כפות המאזניים נטו רק במעט לטובת הגשת האישום. מזוז היה צריך לנהוג כפי שנהג בפרשת רמון: כאשר יש מילה נגד מילה, נותנים לבית המשפט להכריע.

אבל למזלו של מזוז יש לו אליבי לכל תוצאה של הכרעת הדין. אם קצב יורשע בעבירות החמורות, איש כבר לא יזכור למזוז שבראשית הדרך היה הסדר טיעון תמוה. כולם יעסקו בריקוד על הדם של קצב. מי שיהיה הגון עם עצמו ישבח את מזוז על היותו איש שיווק מוכשר, שהצליח למכור לשופטים מוצר שלא כל כך האמין בו.

אם

קצב יזוכה מהעבירות החמורות, יהיה קשה לבוא בטענות למזוז שיאמר שמלכתחילה הוא סבר שיש חורים בחומר הראיות וספקות באמינות המתלוננות, ולכן העדיף את הסדר הטיעון. כתב אישום חמור, יאמר מזוז, הוא בדיוק מה שדרשו הציבור וארגוני הנשים, ואפילו שני שופטי המיעוט בבג"ץ, ובהם הנשיאה דורית ביניש.