מתן וילנאי מזנק מהספינה הטובעת
מצד אחד, יו"ר קק"ל. מאה אלף שקל בחודש פלוס חשבון הוצאות. מצד שני, הסגן של אהוד ברק. מה אתם הייתם עושים? הוא כבר לא מתלבט
וילנאי בינתיים מחפש אימפריה אחרת במקום זו השוקעת. התקציב השנתי של הקרן הקיימת לישראל מגיע ל650- מיליון שקל. בשטח יש קרקעות בסדר גודל של 2.2 מיליון דונם, עם אופציה לרכישת אדמות נוספות לצורך הרחבת יישובים קיימים. מחצית מהקרקעות הללו במרכז הארץ, והן בעלות פוטנציאל לשינוי ייעוד. שוויין מוערך במיליארדים רבים. וילנאי, אם ייבחר, יקבל שכר של מאה אלף שקל בחודש, לא כולל חשבון הוצאות, נסיעות מנהלים אינסופיות ל54- הסניפים של הקרן הקיימת ברחבי העולם, והכל על חשבון הכיס הפתוח של עשירי העם היהודי.
התגובה הצינית לא איחרה לבוא. היו כאלה שטענו שכדאי לשלוח את אהוד ברק לקרן הקיימת לישראל, כדי שיפרק גם את הגוף הזה, שנראה לרבים אנכרוניסטי ומיותר. טוקבקיסט אחד כתב ש"אין עץ שמתאים יותר לתפקיד מאשר וילנאי". "הנושא הזה קרוב אליי," אומר וילנאי בשיא הרצינות. "זו מורשת בית אבא (אביו של מתן, פרופ' זאב וילנאי, היה חוקר ארץ ישראל - ש"י). אני הייתי יו"ר חוגי הסיור ברמת גן. משה ריבלין, שהיה פעם יו"ר קק"ל, היה מבאי ביתו של אבא. יצא לנו להיפגש. הוא זרק לי את זה עוד כשהיינו בצבא".
אבל חיכית עד היום.
"בימים האחרונים הבנתי ששלום שמחון ויתר על התפקיד, ומפלגת העבודה עלולה לאבד את הקק"ל בגלל הפוליטיקה במוסדות הציוניים. אמרו לי בוא תציל את המצב. מפלגת העבודה לא יכולה לאבד עמדות כוח".
אני מתאר לעצמי שאילו העבודה הייתה בשלטון עם 30 מנדטים, היית בועט בהצעה כזו.
"ברור שאז התפקיד הזה היה נראה לי קצת אחרת. תראה, אני עוזב את הכנסת, אבל נשאר בעניינים. 12 שנים בכנסת זה הרבה זמן. רוב האנשים שהיו איתי פעם כבר לא שם. ב1999- היו בעשירייה הפותחת אהוד ברק, שמעון פרס, שלמה בן-עמי, יוסי ביילין, אברום בורג, רענן כהן ועוזי ברעם. בדרך באו ונשרו גם אפרים סנה, דני יתום, עמרם מצנע ועמי אילון. רק ברק נשאר היום בפוליטיקה, וגם הוא עשה הפסקה של שש שנים".
וילנאי, בן ,67 הגיע לפוליטיקה כמו כוכב על. הוא היה אגדה צבאית מהלכת, מי שסומן להיות רמטכ"ל עוד מגיל צעיר. וילנאי עשה את כל התפקידים הנכונים, היה מפקד סיירת צנחנים, סגן מפקד סיירת מטכ"ל, אלוף פיקוד דרום וסגן הרמטכ"ל. הוא רשם על שמו גם כמה מבצעים ידועים מעבר לקווי האויב.
ימים לפני המינוי שלו לרמטכ"ל החליט שר הביטחון יצחק מרדכי למנות את שאול מופז לתפקיד. וילנאי קרא לזה "מעשה נבלה." את הצלקת הוא נושא עד היום. ביולי 1998 הוא עזב את הצבא בטריקת דלת, אחרי 36 שנות שירות ואחרי שוויתר על תנאי הפרישה הנדיבים.
בפוליטיקה הישראלית וילנאי לא עשה גדולות ונצורות. גם כאן היה לרבים תקווה שנכזבה. בתחילת הדרך, ערב בחירות ,1999 הציע לו בנימין נתניהו, שהיה אז ראש הממשלה בקדנציה הראשונה, להצטרף לליכוד, להיות המועמד שלו כשר הביטחון הבא
בניגוד לצבא, וילנאי לא יוצא מהפוליטיקה עם תחושות תסכול. הוא לא מרגיש שנגרם לו עוול. "ידעתי מה זו מנהיגות, אבל לא ידעתי מה זה פוליטיקה," הוא אומר. "זו מערכת שצריך להבין את הכללים שלה. אני מרגיש נוח מאוד עם עצמי. הטבעתי חותם בתפקידים שמילאתי. יצחק רבין לימד אותי לעשות הכל ברמה העניינית. לכן גם ויתרתי בזמנו על המועמדות ותמכתי בפרס. חשבתי שהוא ירכז את הכוחות. בסוף פרס הפסיד לעמיר פרץ, זה נכון. אפילו אז הוא לא הצליח".
בינינו, לא נכנסת לפוליטיקה כדי להיות שר התרבות והמדע.
"אני לא אמרתי אף פעם ש'מתן יהיה ראש הממשלה.' הלכתי בדרך הארוכה. לא חתכתי פינות".
"כי נוצרו נסיבות. אני מרגיש שעשיתי מספיק. זו הכנסת הרביעית שלי".
בינתיים אתה גם רואה את המפלגה שלך מתרסקת.
"טוב, הכי פשוט להאשים את ברק, אבל כל השמאל מידרדר. מרצ ירדה משיא של 12 מנדטים לשלושה בלבד. החברה הישראלית זזה ימינה גם אם היא מקבלת את העמדות שלנו. קדימה הופיעה ב2005- וכרסמה בנו. העתיד שלנו הוא בחיבור עם קדימה. אני מציע לרכז כוחות בגוש אחד, כמו חירות והליברלים, שהפכו לגח"ל. זה מה שנכון לעשות. הרי ציבור הבוחרים שלנו הוא אותו ציבור".
אתה מציע בעצם לחסל את העבודה. זה יהיה מות נשיקה בתוך קדימה.
"העבודה תישאר בתוך המערך הזה. הערכים הבסיסיים שלנו יישמרו. צריך ללכת יחד. זה יהיה מרכז ציוני, שפוי, שמבין את החשיבות של הפתרון המדיני ושל המלחמה בפערים החברתיים".
יש לך שם לאיחוד הזה?
"קדימה לעבודה' או 'עבודה קדימה.' בדיוק".
מה ברק חושב על זה?
"הם אומרים שהעבודה תיעלם. אני אומר שגם אם היא תיעלם, חלילה, בכל זאת נשמור על גוש מרכז גדול. זה חשוב מאוד מבחינת מדינת ישראל".
אתה חושב שגוש כזה יכול לרוץ כבר בבחירות הקרובות?
"לא נראה לי שנספיק. הבחירות הרבה יותר קרובות ממה שחושבים. ראש הממשלה חייב ללכת לתהליך מדיני. הוא לא יכול להשאיר אותנו כל כך מבודדים בעולם. יש קצה לעניין הזה. אנחנו נמאסים על האמריקאים. בכל מקום עושים לנו דה-לגיטימציה. זה נורא. במאה ה21- אתה לא יכול להיות עם כובש. לאן אנחנו הולכים? יהיה גל נוסף של טרור ואחר כך נחזור למצב שבו אנחנו היום. בשביל מה?".
ואם נתניהו לא ילך לתהליך כזה?
"לא נישאר שם. ברק עושה את הכל כדי לחדש את התהליך".
קראתי השבוע ב"הארץ" שהוא עוזר לנתניהו לטרפד את התהליך. כך חושבים האמריקאים.
"לא נכון. הם הכחישו. נתניהו בעצמו מבין שצריך ללכת על תהליך שלום. הבעיה שהוא לכוד בתוך המפלגה שלו".
אתה יודע שאתם לא תצאו מהממשלה. שנה וחצי אתם נדבקים לכיסא.
"אם נצא, גם התהליך שקיים ייפסק. לא יקרה אז כלום".
אתה יכול לומר את זה בכל נקודת זמן. גם חודש לפני הבחירות הבאות.
"תשמע, קורים דברים כל הזמן. בימים האחרונים דיברתי על יציאה מהממשלה והנה הופיעה ידיעה על הפגישה של מלקולם הונליין עם הסורים. נתניהו מנסה כל הזמן לרצות אותנו".
הוא מפתה אתכם להישאר בממשלה ואתם מתפתים בקלות?
"יכול להיות. זה בעייתי. השקט שקיים היום משקר ומשכר. זה לא אמיתי. אני משוכנע שנתניהו ילך בסוף לפריצת דרך. הוא קרוב מאוד לדילמה של מנחם בגין מול השלום עם מצרים. ההתנגדות למהלכים שלו הייתה גם בתוך הליכוד".
אתה מניח שנתניהו יפרק את הליכוד לטובת המהלך המדיני?
"בהחלט. הוא בכלל לא צריך לפרק את הליכוד. אני מניח שאנשים בשוליים יפרשו".
בשוליים? בני בגין ובוגי יעלון ייתנו יד למהלך כזה?
"שניהם מתנהגים בהיגיון עד עכשיו. הם לא באופוזיציה. אנחנו עומדים עכשיו דקה לפני הרגע ההיסטורי של נתניהו. האם הוא מנהיג ברמה של מנחם בגין, או לא? לא תהיה לו הזדמנות שלישית. אם הוא רוצה לשרוד, הוא חייב ללכת למהלך מדיני. לטובתו האישית".
אולי להפך? נתניהו שורד, כי הוא לא עושה הרבה.
"אין דבר כזה. אי אפשר לשרוד בלי לעשות כלום. יצחק שמיר, שהיה גדול הסרבנים, הלך למדריד. נתניהו היה איתו שם. הוא היה סגן שר החוץ".
ביום שני התכנסה סיעת העבודה לעוד סיבוב מהלומות. אהוד ברק תבע מהשר אבישי ברוורמן להתפטר לאחר שברוורמן אמר שברק גורם נזק ליחסים עם ארצות הברית ובכלל. ברוורמן השיב לו בזעם. "קח מראה ותראה מה חושבים עליך", הוא הציע לו.
וילנאי לא רוצה להכניס ראש למריבות האלה. קשה לו לתקוף את ברק, שהיה מיטיבו לאורך כל השנים, אבל קשה לו גם להגן עליו. "הכל זה ברמה האישית," הוא אומר. "ברק לא העניק לאנשים את היחס הראוי. מצד שני, אנחנו מומחים להעלות מנהיגים כדי להפיל אותם. אני רואה את המגלומניה של האנשים האחרים ואני רוצה לתמוך בברק עוד יותר. ברק נכשל ברמת ההתנהגות, אבל לא ברמת הערכים או המדיניות".
הערכים? אתה מצדיק את המגורים במגדלי אקירוב, העסקים של נילי פריאל, פרשת העובדת הזרה?
"עשו עליהם מסע תקשורת מכוון. חלק מהטענות נגד ברק הן מוצדקות. בסך הכל הוא איש שיודע להנהיג. הוא נותן את הרוח הנכונה במערכת הביטחון. גבי אשכנזי הוא רמטכ"ל מצוין. המערכת הזו היא לא הרפתקנית, וזה מאוד חשוב".
שר בממשלה אמר לי שברק נשאר בפנים רק כדי לעשות את המבצע נגד איראן, וכך לשרוד.
"שטויות, חבל לי שמישהו אומר דבר כזה".
למה העבודה מתרסקת?
"בגלל ברק, אבל לא רק בגללו. יש דברים יותר עמוקים: המריבות הפנימיות, הפיצולים. יש משבר עמוק שלא ירדנו לשורשיו. יש התחזקות של הימין בחברה הישראלית, למרות ואולי בגלל שהוא מאמץ את העמדות של השמאל. קח את אביגדור ליברמן, הוא יתחזק בבחירות הבאות, ולא חשוב מה הוא יעשה. בכל זאת, אם מספידים אותנו כל הזמן אולי עדיין יש בנו משהו".
מי צריך להוביל את העבודה בבחירות הבאות?
"לא יודע, אני לא פוסל את ברק. הוא האיש הנכון. יש בו אומץ. הוא מקובל בהרבה מקומות בעולם. עשו לו דה-לגיטימציה, אבל יש בו תכונות של מנהיג אמיתי".
אתה חושב שהוא יתמודד בפריימריז הבאים?
"לא יודע. לא דיברתי איתו. אני רק יודע שאם הוא לא יהיה שר הביטחון נתניהו מאוד יצטער. זו תהיה פרידה בין שני תאומים סיאמים. הקשר ביניהם באמת יוצא דופן".
בעוד שבועיים תבחר לשכת מפלגת העבודה את יו"ר קק"ל הבא. הקרבות על הג'וב החלומי הזה התנהלו בחודשים האחרונים בבתי המשפט, מה שהוסיף שמן למדורה המתלקחת ממילא בין העסקנים הבכירים בעבודה. כאמור, ראשון לטש עיניים לתפקיד שר החקלאות שלום שמחון. גם הוא הבין שהעבודה גמורה וחיפש מפלט. שמחון, בניגוד לוילנאי, חשש להתמודד בלשכת העבודה, חיפש דרך עוקפת ונבחר איכשהו בידי סיעות הרפורמים במוסדות הציוניים. אפי שטנצלר, היו"ר הנוכחי של קק"ל, לא ויתר. בית המשפט המחוזי החזיר את הבחירות ללשכה, אחרי שקבע כי אהוד ברק, שמחון וחבריהם בעבודה מעלו באמון בית המשפט ופעלו בחוסר ניקיון כפיים. אגב, אילו שמחון היה מצליח במעלליו ונבחר לקק"ל, וילנאי היה הופך להיות שר החקלאות.
באמצע הראיון מתקשר לוילנאי אפי שטנצלר. שנה ארוכה הוא בתוך העסק המלוכלך הזה, נלחם בכל הכוח על חלקת האלוהים שמבקשים לגזול ממנו. שטנצלר מספר כי במאבק הזה הוציא מכיסו קרוב ל700- אלף שקל על עורכי הדין וחברות יחסי הציבור ששכר. וילנאי מנסה לקבוע מולו כללי משחק חדשים. "בינינו לא יהיה צד רע ולא משחקים לא נקיים," הוא מציע לשטנצלר. "רציתי שנעשה הצגת תכלית איך מתנהלים בהתמודדות כזו. אני רוצה התמודדות נטו. בלי טריקים ובלי שטיקים". שטנצלר מסכים. אין לו ברירה. לשניהם סיכויים שווים. ברק ושמחון תומכים בוילנאי. פואד בן אליעזר ועופר עיני תומכים בשטנצלר. 234 חברי הלשכה נקרעים בעצם בין המדיח והמודח. לא פשוט.
"אם תנצח ותעמוד בראש קק"ל, תישאר שם לעד?" אני שואל את וילנאי.
"הכל פתוח. אני לא בורח מהפוליטיקה. רק עובר דירה למקום אחר".
הרבה יותר שקט ונוח, מן הסתם.
"הרבה יותר עצמאי, בתחום שאני אוהב. לא כל החיים זה הביטחון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם