איום אסטרטגי: דוח האיומים על השטחים הפתוחים
לא רק כרישי נדל"ן ותוכניות בנייה מאיימים על השטחים הפתוחים. דוח האיומים של החברה להגנת הטבע חושף כי גם רשויות השלטון, כמו קק"ל ורשות העתיקות, מעלימות עין ופוגעות בטבע. חוות שבדרון ותוכנית הקמת כפר נופש בעיר האבודה, שניהם בנגב, כמשל עצוב
◄ לקריאת הדוח המלא
◄דוח האיומים לשנת 2009
◄דוח האיומים לשנת 2010
◄מבט לשטחים הפתוחים: השטח הירוק בשפלה
◄פלמחים לא לבד: מאבקי סביבה במגמת שיפור
◄סקר: המדינה לא שומרת על השטחים הפתוחים
לצד השיפור התווספו השנה כ024 תוכניות בינוי חדשות המאיימות על השטחים הפתוחים. בין האיומים הבולטים: בניית גשר בנחל כזיב שבגליל המערבי, הרחבת היישוב תמרת לשטחי יער בעמק יזרעאל, תוכניות להקמת מרינה בחופי נתניה, הרחבת היישוב קריית יערים, הקמת רובע חדש באשדוד הגובל בדיונת החול הגדולה, הזרמת ביוב לשמורת הטבע נחל שגור בהיעדר תשתיות ביוב ראויות בין עכו לכרמיאל, הרחבת העיר רחובות לשטחים פתוחים, אזור תעשייה ואחסנה ליד שדה התעופה בעובדה ועוד.
באופן מפתיע חלק מהאיומים לא מגיע מהחזית הטבעית של הקבלנים והיזמים הלוטשים עיניהם לשטחים הפתוחים, אלא דווקא מצד גופים ציבוריים שמטרתם ומהותם היא שמירת הטבע.
אחד מהאיומים הללו, לפי הדוח, נמצא בחוות שבדרון הממוקמת בלב ליבו של יער להב בנגב שבאחריות קק"ל. בשל רגישות האזור הנמצא בלב יער קק"ל, חלה על השטח תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית מיוחדת ליערות קק"ל. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה המגבילה תוכניות בנייה בשטח המיוחד אישרה ליזם להקים את החווה לנופש ופנאי לפעילות יערנית לציבור.
לדברי שי טחאי, רכז החברה
לדבריו, יש שם אוהל גדול שיכול להכיל מאות אנשים לטובת אירועים. "מכל המתקנים והפעילויות אין שום דבר גם ממה שכתוב בהוראות התוכנית. הוועדה המחוזית נתנה את האישור כי היא חשבה שהפעילות היא חשובה ונחוצה כפנאי ונופש לכלל הציבור בתוך היער ובפועל מתרחשים שם דברים אחרים לגמרי".
בכניסה לחווה המגודרת מתנוסס לו בגאווה דגל של קק"ל ועל השלט שהציב היזם הפרטי המפעיל את המקום המציין את שם המקום, בולט הלוגו של קק"ל. כשמחפשים בגוגל חומר על חוות שבדרון כדי להבין את מהות המקום, אפשר למצוא אותו בעיקר באתרים לאירועים ושמחות כדוגמת "מתחתנים" ו"ספרטה אירועים". בכל האתרים שחוות שבדרון מופיעה בהם, היא משווקת בעיקר כגן אירועים לחתונות, בר מצווה ברית מילה ואירועים חברתיים בצירוף תמונות מפתות מהמקום הקסום הממוקם בלב היער הפסטורלי.
"קק"ל תמכו מאוד ביוזמה כי הם חשבו שהפעילות תעלה את האטרקטיביות של היער. אבל כשהם ידעו על מה שמתרחש שם בפועל, הם העלימו עין עד לא מזמן", ממשיך טחאי. "הם היו יכולים לאכוף את יישום התוכנית ולאסור את כל מה שחריג ביחס לתוכנית. הם יכולים לאסור את הפעילויות, יש להם את כל הסמכויות".
ביוני 2010, שנה וחצי אחרי פתיחת גן האירועים, פנתה החברה להגנת הטבע לקק"ל בבקשה להתערב בנעשה במקום. "ידוע לנו שקק"ל אכן פנתה בשעתו ליזם ואף הציעו לבנות תיק תורם לגיוס כספים לפעילות היערנית שתתקיים במקום", מסביר טחאי. "היזם מצידו הסכים להפסיק להפעיל שם את גן האירועים כשיסיים את התחייבויותיו הקודמות לאירועים שהוזמנו מראש עד לאוקטובר 2010. בפועל עברו כבר שלושה חודשים והמקום הזה עדיין פועל כגן אירועים".
גיל שבדרון, הבעלים של החווה: "בתוכנית המאושרת האתר מוגדר כמרכז פנאי ונופש בחיק הטבע. יש לנו אישור לבנות מסעדה, אורווה, צימרים ומרכז פעילות. יש לנו גם רישיון עסק לערוך אירועים תחת כיפת השמים. את האירועים אנו עורכים לפי החוק. הנהלת קק"ל אישרה את הפעילויות שלנו".
מקק"ל נמסר בתגובה לטענות: "אנו רואים בחומרה רבה את הפעילות המתקיימת בחווה היום. מאז שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית שטח החווה נגרע מתמ"א 22 שבאחריות קק"ל, מכאן שאין לנו זכויות אכיפה בשטח המדובר".
איום נוסף על השטחים הפתוחים המעורר תהיות רבות נמצא אף הוא הרחק בעומק הנגב. בימים אלה מקדמת המועצה האזורית רמת הנגב בנייה של כפר נופש חדש באתר ארכיאולוגי הנמצא בסמוך לקיבוץ שדה בוקר. האתר ההיסטורי הייחודי "העיר האבודה" ממוקם בתוך ערוץ נחל מדברי שופע בערכי טבע רבים, כשאחד הבולטים בהם הוא מרבדי הצבעונים המכסים את האזור באביב. "העיר האבודה" נקראת כך משום שהיא מוסתרת בתוך שני ערוצי נחל. בחברה להגנת הטבע מסבירים כי היא בעלת חשיבות ארכיאולוגית משום שאין הרבה ערי פולחן כדוגמתה בארץ.
"זה אתר ארכיאולוגי ייחודי משלהי התקופה המוסלמית ותחילת התקופה הביזנטית שלפי החוקרים שחפרו בשנים האחרונות במקום הוא לא שימש כמקום מגורים, אלא כאתר פולחן לחקלאי ותושבי האזור באותה תקופה", מסביר שי טחאי, שגם האיום הזה נמצא במחוז הדרום אותו הוא מרכז.
"הדבר הכי מקומם בתוכנית הזאת הוא שרשות העתיקות בכבודה ובעצמה מסכימה להכליל את כל המתחם של האתר בשטח כפר הנופש כשהיא טוענת שזאת הדרך הטובה ביותר לשמור על אתרים ארכיאולוגים". טחאי זועם: "מה זה? לתת ליזם פרטי לבנות בתוך אתר ארכיאולוגי כשחלק מהמבנים אפילו ישופצו לטובת מבני משרדים, מסעדה ומבני נופש? תתארי לך שמדינת ישראל תיקלע לקשיים כלכליים ותיתן ליזם פרטי את מצדה שירצה לבנות בתוך בית הכנסת העתיק בית מלון? המדינה משתחררת מנכסיה התרבותיים, ההיסטוריים והארכיאולוגים ויש ניר רשמי של רשות העתיקות המפרט את העמדה הזאת של רשות העתיקות!".
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "רשות העתיקות, אשר השמירה על עתיקות ארץ ישראל היא נר לרגליה, רואה חשיבות בפרויקט המתוכנן ב'עיר האבודה'. יש לדעת, כי במסגרת הפרויקט המתוכנן במקום לא תהא כל פגיעה במבנים העתיקים במקום - נהפוך הוא: האתר - שהיה מוזנח עד כה, יהפוך אבן שואבת למבקרים: החווה העתיקה תשוחזר ותשומר, והמקום יהפוך למרכז שימחיש לציבור איך פעלה חווה חקלאית בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה. יודגש, כי כל העבודות המתוכננות במקום יבוצעו בפיקוח צמוד של רשות העתיקות ובליווי של מינהל השימור ברשות, על מנת לוודא כי העתיקות נשמרות למען הדורות הבאים".
במועצה האזורית רמת נגב הגיבו בכעס לטענות של החברה להגנת הטבע: "זוהי יוזמה מבורכת של רשות העתיקות והמועצה האזורית. תלמידים יגיעו אלינו וילמדו על היישוב העתיק ועל החקלאות המדברית. כל מוסדות התכנון בירכו על היוזמה, למעט החברה להגנת הטבע. עבדנו בשיתוף פעולה עם ארכיאולוג המחוז, יורם חיימי, וזה יהיה חלק מחלון הראווה התיירותי החדש עם עוד פרויקטים באזור שדה בוקר", ציין עוזי חבשוש, ממתכנני התשתית התיירותית של רמת נגב.
בהכנת הכתבה השתתף אורי בינדר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם