חשד: בדואי טען שהוא טייס יהודי ופיתה נשים

ביהמ"ש התיר לפרסום את זהותו של החשוד, נכה צה"ל ששירת בחיל האוויר, כדי לאפשר לנשים להתלונן נגדו. זירת הפיתוי: אתר היכרויות

שמואל מיטלמן | 17/1/2011 22:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תמיר מזאריב, אזרח ישראלי ממוצא בדואי, המשרת כקצין מילואים בחיל האוויר, ואשר הוכר בעבר כנכה צה"ל, חשוד בביצוע מעשי מרמה כלפי שלוש נשים שאותן הכיר באתר הכרויות – כך התיר הערב (ב') לפרסם שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. על פי החשד, מזאריב הציג את עצמו כטייס יהודי, וכך רכש את אמונן של הנשים.

"עליו להתכבד ולשאת במחיר הכרוך בחשיפת שמו". טייס קוברה ישראלי. למצולם אין קשר לידיעה. צילום ארכיון: פלאש 90
בתחילת הפרשה אסר בית משפט השלום בתל אביב לפרסם כל פרט העשוי להוביל לזיהויו של מזאריב. על החלטה זו הגישה המדינה ערר לבית המשפט המחוזי, שנתקבל. "משבחר לו מזאריב תוואי של כיבוש נשים תוך הצגת מצגי שווא, עליו להתכבד ולשאת במחיר הכרוך בחשיפת שמו לצורכי חקירה", קבע בית המשפט המחוזי.

בערר שהגיש לבית המשפט העליון טען מזאריב כי אין לפרסם את זהותו בשל נסיבותיו האישיות: עברו הנקי, עובדת היותו קצין מילואים בצה"ל ובן למשפחה שכולה והיותו נכה צה"ל. כמו כן הכחיש מכל ומכל את הטענה כי התחזה לטייס יהודי, וטען כי מחומר הראיות עולה שהנשים המתלוננות ידעו על מוצאו הבדואי.
בפרקליטות מקווים שנשים נוספות יתלוננו

פרקליטתו של מזאריב, עו"ד רויטל גוטליב, טענה כי יש לאסור על פרסום פרטיו לנוכח הנזק שייגרם לו ולבני משפחתו במקרה שפרטיו יפורסמו, ונוכח הבעייתיות, לדבריה, הטמונה בחומר הראיות נגדו. נציגת המדינה, עו"ד מיטל בוכמן-שינדל, ציינה לעומת זאת כי בעימות שנערך בין מזאריב לאחת המתלוננות, טענה המתלוננת כי מזאריב אמר לה שאביו בדואי ואמו יהודיה, וכי הוא גדל כיהודי.

עו"ד בוכמן-שינדל הדגישה כי הכלל הוא שהדיונים וההחלטות בבית המשפט הם פומביים, וכי על מנת

לחרוג מכלל זה יש להוכיח כי למזאריב ייגרם נזק חמור מהפרסום, אלא שהוא לא הוכיח כי אכן ייגרם לו נזק כזה. מה גם, הוסיפה, פרסום זהותו נדרש כדי לאפשר לנשים נוספות שנפגעו ממעשיו – ככל שקיימות כאלה – להתלונן נגדו.

השופט פוגלמן דחה את הערר, וקיבל את עמדת המדינה. הוא פסק כי הכלל שלפיו דיוני בית המשפט נערכים באופן פומבי תוך חשיפת שמות בעלי הדין אמנם אינו מוחלט, אך כדי לחרוג ממנו נדרש להראות נזק חמור במיוחד שייגרם לחשוד כתוצאה מהפרסום.

"קל להבין ללבו"

במקרה זה, הבהיר השופט, הנזק שייגרם למזאריב, לטענתו, כתוצאה מפרסום שמו הוא פגיעה בתדמיתו ובשמו הטוב, וכן פגיעה במשפחתו. "קל להבין ללבו, ואין ספק כי הפרסום עשוי להסב עוגמת נפש ומבוכה לעורר ולבני משפחתו. אינני מקל ראש בכך. ואולם דומה כי טענותיו של העורר מתמקדות בנזקים הנובעים באופן טבעי ורגיל מפרסום שמו של אדם המעורב בחקירה פלילית, ואינן מצביעות על נזק החורג ממסגרת זו".

השופט פוגלמן.
השופט פוגלמן. "הנזקים אינהרנטיים". צילום ארכיון: פלאש 90
 
השופט פוגלמן הוסיף כי "נזקים שהם אינהרנטיים לפרסום שמו של מעורב בחקירה פלילית אינם מצדיקים, כשלעצמם, הטלתו של איסור פרסום על שמו של הנחקר ומשכך, במקרה שלפנינו, לא קמה עילה לסטות מן הכלל בדבר פומביות הדיון".

לכך, הדגיש פוגלמן, מצטרף "האינטרס לעודד נפגעות פוטנציאליות נוספות להגיש תלונה במשטרה ואינטרס זה הוא בעל חשיבות של ממש מקום בו מדובר בחשד לביצוען של עבירות מין".

לבסוף, התייחס השופט לחומר הראיות החלקי שהוצג בפניו, וציין: "עיון בו מוביל למסקנה כי המכלול הראייתי הקיים נגד העורר איננו 'קל כנוצה'. צירופו של נתון זה ליתר השיקולים עליהם עמדתי מוביל למסקנה כי בנסיבות העניין לא קמה עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/in_country/ -->