גברת טוניס: נפילתה של לילה בן עלי
מה הפך את לילה בן עלי, רעייתו של נשיא טוניסיה המודח, לשנואה ביותר? דיוקנה של האישה שזכתה לכינוי "שליטת קרתגו"
האישה השנייה, סמל השחיתות, כליא ברק לשנאתם של הטוניסאים, היא לילה בן עלי, אשתו של הנשיא המודח. הם קראו לה "שליטת קרתגו". האישה שהנהיגה את "המשפחה", "המאפיה", את קליקת השלטון שעשקה את טוניסיה במשך שנים.
בתו של ירקן, חסרת השכלה פורמלית, ספרית בעברה, שצמחה להיות יורשת פונטנציאלית לכס השלטון. לילה בן עלי, שהייתה בעבר לילה טרבלסי, מיצבה את עצמה כפמיניסטית ליברלית, הומניטרית שעוסקת בצדקה. מי שעמד בדרכה גילה כי טוניסיה זו היא.
לילה טרבלסי נולדה ב-20 ביולי 1957 למשפחה פשוטה של ירקנים. לאחר שסיימה את בית הספר היסודי, נרשמה לבית ספר לספרות והחלה לעבוד במקצוע. בגיל 18 הכירה את איש העסקים ח'ליל מואעווי והתחתנה איתו. הנישואים החזיקו שלוש שנים בלבד ובסופם התגרשו השניים.
בזכות קשריה של בעליה היא נכנסה לעולם העסקים והמסחר והחלה לייבא סחורות מאיטליה. בהמשך היא התחברה אל גורמי שלטון זוטרים והחלה לעבוד בתור מזכירה באחת החברות הממשלתיות של טוניסיה.
דרך הקשרים החדשים היא הכירה, ככל הנראה, את זיין אל-עאבדין אל עלי, שהיה אז בכיר במשטרו של הנשיא הקודם, חביב בורגיבה. בן עלי התגרש מאשתו הראשונה, נעימה, והתחתן עם לילה. לזוג נולדו שלושה ילדים: ניסרין, חלימה ומוחמד.
לאחר שבן עלי הדיח את בורגיבה ומינה עצמו לנשיא, בשנת 1987, החלה לילה, באטיות וביסודיות, לסלול את דרכה למוקדי הכוח. משפחתה הקרובה, "הטרבלסים", בפי תושבי טוניסיה, מונו לתפקידי מפתח בפוליטיקה ובסקטור הפרטי. לילה מיצבה את עצמה כפוליטיקאית ערבייה ליברלית עם דעות פמיניסטיות. בשנת 2009 היא נבחרה לעמוד בראש ארגון הנשים הערביות, ששם לעצמו לקדם את זכויות האישה הערבית.
"מאז הקמתו, ארגון הנשים הערביות תמיד הובל על ידי הנשים הראשונות של מדינות ערב", אמרה לילה, "אני אשקיע את כל המאמצים כדי ללכת באותה דרך ולהשיג שוויון בין נשים ערביות לגברים, בחיים הציבוריים, בבחירות הפוליטיות ובהשגת חלומותיהן". במקביל, היא הקימה שורה של ארגוני צדקה בטוניסיה, כדי לסייע לחולים ולנזקקים. אולם מאחורי הקלעים בחשה לילה בכל אחד מתחומי החיים במדינה.
בשנת 2006, על רקע דיווחים על הידרדרות במצבו הבריאותי של הנשיא בן עלי, ניסתה השגרירות האמריקאית להעריך מיהם היורשים האפשריים. לילה הוצגה כאחד משלושת המועמדים המובילים, לצדם של שר ההגנה ושל ראש הממשלה. לצד נקודות הכוח שלה הציגה השגרירות גם את נקודת התורפה הגדולה של אשת הנשיא - היעדר תמיכה ציבורית.
"יש שמועות רבות על השאיפות הפוליטיות של לילה בן עלי", נכתב במברק שנשלח מהשגרירות האמריקאית בטוניסיה והודלף לאחרונה דרך אתר ויקיליקס, "אך רוב המשקיפים סבורים שאין לה תמיכה מספקת בקרב הציבור הטוניסאי. עם זאת, לא ניתן לפסול אותה כיורשת אפשרית, במיוחד לאור העובדה שהיא מעורבת, לפחות באופן חלקי, למינויים רבים. אם השמועות הללו נכונות, הרי שיש לה קשת רחבה של בעלי ברית בחברה הטוניסאית, שיתמכו בה גם אם לא תהיה לה אהדה ציבורית".
בחודש
הדיפלומט האמריקאי הבכיר שוב הפנה את תשומת הלב לעבר אשת הנשיא. "הטוניסאים אינם מסמפטים, אפילו שונאים, את הגברת הראשונה, לילה טרבלסי, ואת בני משפחתה", טען. "בשיחות פרטיות, מתנגדי המשטר לועגים לה. גם אלה שמקורבים למשטר מביעים חוסר שביעות רצון מהתנהלותה. במקביל, גובר הכעס בגלל שיעורי האבטלה והיעדר השוויון. כתוצאה מכך, הסיכונים ליציבות המשטר נמצאים במגמת עלייה".
ואכן, במהלך המהומות האחרונות, שהפילו את בן עלי, אי אפשר היה לא לחוש את מידת הזעם והשנאה כלפי לילה ומשפחת טרבלסי. "לא לא לא לטרבלסים, שעשקו את קופת המדינה", צעקו המפגינים. למרבה האירוניה, חלק ניכר מהציבור הטוניסאי עדיין נוטה חסד לרודן המודח וטוען שהוא בסך הכל בחור נחמד, שנסחף אחר תאוות הבצע של אשתו ושל משפחתה.
ביוני 2008 שלחה השגרירות האמריקאית בטוניסיה מברק נוסף, מפורט ומזעזע, תחת הכותרת "השחיתות בתוניסיה: מה ששלך הוא שלי". המברק עסק במידת השחיתות והנהנתנות שפשתה בקרב הצמרת השלטונית, ובמיוחד אצל לילה בן עלי ובני משפחתה הקרובים. "המשפחה המורחבת של בן עלי היא צומת השחיתות הטוניסאית", נכתב במברק, "הם מכונים 'המשפחה', מתייחסים אליהם כמו אל סוג של מאפיה".
אחד העיסוקים החביבים על לילה היה בנייה רשת של בתי ספר בינלאומיים יוקרתיים עבור האליטה הטוניסאית. לפי אחד הסיפורים, היא קיבלה קרקע במתנה מהשלטון, לצד מענק של מיליון וחצי דולר כדי להקים אותו. במקביל לבניית בית הספר, אישרה הממשלה עבודות תשתית ופיתוח נרחבות לסביבת בית הספר. מיד לאחר השלמת הבנייה, מכרה לילה את בית הספר למשקיעים בלגים, תמורת סכום גבוה שלא פורסם מעולם. העובדה שלא השקיעה דולר אחד בהקמה הפך את העסק הזה לרווחי במיוחד עבורה.
במקרה אחר ניסה השלטון להטיל מסים רטרואקטיביים על בית הספר האמריקאי בטוניסיה. ההערכה היא כי המהלך החל בעקבות לחצים מצד "ידידים" של "בית הספר הבינלאומי של קרתגו". הערכת השגרירות הייתה כי לילה בן עלי, אשר הקימה את בית הספר המתחרה, הייתה מעורבת במהלך, שהביא לאיום אמריקאי על פגיעה ביחסי שתי המדינות.
גם סוהא ערפאת, אלמנתו של יאסר ערפאת, למדה על בשרה כי בחישה עמוקה מדי בעסקי החינוך של לילה אינם מסתיימים טוב. לאחר מותו של יאסר ערפאת, בנובמבר 2004, עזבה סוהא ערפאת את שטחי הרשות הפלסטינית, יחד עם בתה זהווה. בשנת 2006 קיבלה סוהא אזרחות טוניסאית והתקרבה מאוד אל לילה ואל הנשיא.
אך כעבור כשנה, באוגוסט 2006, פרסמו השלטונות הודעה רשמית קצרה ובה נמסר כי אזרחותה של סוהא נשללת. כחודשיים לאחר המעשה, שוחחה סוהא בטלפון עם השגריר האמריקאי וסיפרה לו כי ההחלטה נעשתה כצעד של נקמנות ואיבה אישית מצדה של לילה, אשת הנשיא.
השתיים - סוהא ולילה - הקימו בטוניסיה בית ספר פרטי יוקרתי עבור ילדיהם של עשירי המדינה, אך עד מהרה התגלע בין השתיים סכסוך. לטענת סוהא, הדבר נבע משחיתות של לילה, אשר הורתה לסגור את בית הספר הפרטי המתחרה. כאשר סוהא העירה לה על כך, דאגה לילה לסלק אותה ולשלול את אזרחותה.
"אני לא מסוגלת להאמין מה היא עשתה לי", אמרה סוהא, "איבדתי הכל". היא סיפרה כי כל רכושה ונכסיה הוחרמו, גם באמצעות זיוף מסמכים. המברק האמריקאי מוסיף כי לפי השמועות במדינה, סוהא הפסידה 2.5 מיליון יורו בהשקעה על בית הספר הפרטי. לדבריה, לחץ הופעל גם על הבנקאי שלה ועל חבריה. "כל מי שתמך בי נענש", היא אמרה.
השחיתות, כאמור, לא נשארה רק אצל הנשיא ורעייתו, אלא גלשה גם אל בני המשפחה. "אשתו של בן עלי, לילה, ובני משפחת ה'הטרבלסים' מעוררים את הכעס הרב ביותר", נכתב במברק. "לצד האשמות השחיתות המרובות נגדם, נטען שהם חסרי חינוך, בעלי מעמד חברתי נמוך והרגלי צריכה ראוותניים. בנוסף, טוענים הטוניסאים שטקטיקות ההפחדה שלהם והדרך השערורייתית שבה הם מנצלים את השיטה הופכים אותם למטרה קלה לשנאה".
בלחסן טרבלסי, אחיה הבכור של לילה, נחשב לאחת הדמויות המושחתות ביותר במדינה. הוא היה מעורב בשורה של מעשי שחיתות, שוחד וסחיטה, וזאת לצד שליטתו באינספור חברות ועסקים. בלחסן החזיק בחברה תעופה, רשת בתי מלון, שתי תחנות רדיו, מפעל לייצור חלקי רכב, זיכיון לייבוא רכבי פורד וחברת נדל"ן.
גם סאח'ר אל-מטרי, אשר נשוי לניסרין, בתם של לילה ושל זיין אל-דין, לא טרח להסתיר את חיבתו לחיים הטובים. השגריר האמריקאי, אשר נפגש לארוחת ערב עם אל-מטרי, אשר נחשב לאחד מעשירי טוניסיה, חזר המום. אל-מטרי, כך סיפר השגריר, טרח להטיס גלידה היישר מסן-טרופז. ואילו בכלוב גדול, שהוצב בחצר הווילה, הסתובב לו נמר.
אבל אחד השיאים שהמחיש עד כמה חסרי מעצורים הם קרובי משפחתה של לילה, התרחש בשנת 2006. מועאז ועימאד טרבלסי, בני אחיה של לילה, זיהו יאכטה מרשימה באחד הנמלים של טוניסיה. השניים, שחשקו ביאכטה, דאגו לגנוב אותה ולצבוע אותה מחדש. לרוע מזלם, היאכטה הגנובה הייתה שייכת לאיש העסקים הצרפתי ברונו רוז'ה, אשר הפעיל את קשריו בפריז. היאכטה הוחזרה במהירות והאינטרפול פרסם נגדם צו מעצר בינלאומי.
השלב הנוכחי בחייה של לילה בן עלי הסתיים ביום שבת שעבר, עם קריסת השלטון. לילה עצמה הספיקה לברוח ימים ספורים לפני בעלה, אשר מצא מקלט בסעודיה. ההערכה היא כי לילה עצמה מסתתרת בדובאי, אותה היא מכירה היטב ממסעות שופינג ראוותניים בעבר.
גל של שמועות נפוץ עם עזיבתה, כולל טענה - שהוכחשה רשמית - על כך שהיא לקחה עמה טון וחצי של זהב. במקביל, החלו הליכים רשמיים להקפאת חשבונות הבנק שלה במדינות שונות בעולם. עם זאת, לאחר למעלה משני עשורים של שחיתות, אפשר לנחש שהחיים הטובים של הגברת הראשונה לשעבר, לא יסתיימו בין לילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם