יש דרג ויש גלנט: גילויים חדשים בפרשה
חבר בוועדת טירקל מכה על חטא: "הטעו אותנו". ראש המינהל לשעבר חושף את השיטה בימי רה"מ שרון. ומה האינטרסים של חבורת גלנט
- תחקיר מעריב: האלוף יואב גלנט פלש לשטח של שכניו
- סופשבוע חושף: כך סידרה המדינה עשרות דונמים לגלנט
- מנהל המחוז במינהל: קרתה איזו טעות עם בית האלוף
בתחילת השבוע, בצירוף זמנים יוצא מן הכלל, הגישה המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב את תשובתה לעתירה המנהלית של תת-אלוף עימאד פארס. פארס שוחרר מצה"ל בתום הליך פיקודי, לאחר שמסר מידע שקרי על תאונת דרכים שבה הייתה מעורבת רעייתו.
תשובת המדינה, על עשרות עמודיה, היא טקסט מכונן, שצריך להיות תלוי על יריעת אוהלו של כל לוחם בצה"ל. זהו מניפסט מרשים מאין כמותו על אמינות, על יושר ועל אמת, ובעיקר על מהו רף הערכים שדורשת המדינה ממפקדיה. התשובה הזו של המדינה מוגשת בשמם של כמה מבכירי צה"ל, ובהם הרמטכ"ל גבי אשכנזי, אלוף פיקוד צפון גדי אייזנקוט, ראש אכ"א אלוף אבי זמיר ו... אלוף פיקוד דרום יואב גלנט.
"ערך האמינות ואמירת האמת מצוי בנשמת אפו של צה"ל... לא ניתן להפריז בחשיבות אמירת אמת... חשיבות זו גדלה שעה שמדובר במפקד בכיר בצה"ל, שעיניהם של פקודיו נשואות אליו, ובהתנהגותו הוא מחיל ומגדיר את נורמות ההתנהגות המצופות מהם. מפקד צבאי, וודאי כשמדובר במפקד צבאי בכיר, אמור להוות דוגמה אישית לפקודיו.
"אף שלא נהוג להעמיד לדין פלילי בגין התנהגות של אי-אמירת אמת, אין להסיק מכך שאמירת שקר אינה עברה, או שמדובר בהתנהגות נורמטיבית. ודאי שאין בכך כדי להפחית מחומרת אמירת השקר במישור האתי, הערכי והפיקודי. זאת בפרט כאשר אמורים הדברים במפקדים בדרג כה בכיר. אין צורך להכביר מילים בעניין ערך האמינות וחשיבות אמירת האמת בצה"ל. חשיבותו של ערך זה, שהוא אבן יסוד בחינוך מפקדי צה"ל וחייליו, עוברת כחוט השני גם בפסיקת בתי המשפט בכל הקשור לאמות המידה הערכיות והבסיסיות הנדרשות ממפקדי צה"ל...
"אופן התנהלותו של בעל תפקיד בכיר בצה"ל וערכיו הנובעים מהתנהגותו, משפיעים על אמון הציבור בצה"ל ועל האופן שבו ארגון זה ומפקדיו הבכירים נתפסים בעיניו. ההקפדה על ניקיון מוסרי וערכי של מפקד בכיר בצה"ל נועדה, בין השאר, למנוע את הנזק העלול להיגרם למעמדו, לכבודו, לאמינותו וליוקרתו של צה"ל. זאת, בדומה להקפדה שקבע המחוקק ביחס לשורה ארוכה של תפקידים ציבוריים או תחומי עיסוק שלגביהם נקבע כי ישמשו בהם אנשים ראויים, הוגנים ונקיי כפיים שלא דבק בהם רבב מוסרי.
"למותר לציין עד כמה חשוב לשמר את אמון הציבור בצה"ל נוכח המשימות המוטלות על צה"ל, באשר להגנה על ביטחון המדינה והזיקה שיש לרוב מכריע בציבור לשירות החובה הצבאי. נוסף על כך, אופן התנהלותו של בעל תפקיד בצה"ל משפיע גם על האופן שבו פקודיו תופסים אותו ונושאים עיניהם לעברו.
"אין להתעלם בהקשר זה מן הערכים שבעל תפקיד בכיר בצה"ל מנחיל לפקודיו, בין באופן ישיר ובין בהתנהגותו. למותר לציין כי ככל שמדובר בבעל תפקיד בכיר יותר, השפעתו גדלה, הן מבחינה כמותית (נוכח הגידול בהיקף הכפופים לו (והן מבחינה
לקרוא ולהזיל דמעה. באמצע השבוע, כשסערת גלנט טיפסה לגבהים, שוחחתי עם חבר בוועדת טירקל. זו הוועדה המייעצת שהייתה אמורה, לפי המנדט שלה, לבדוק את טוהר מידותיו של גלנט, ויותר ויותר מתברר כעת שחבריה לא לגמרי הבינו מה מוטל עליהם לעשות. חבר הוועדה דיבר על תחושה של כישלון. "הרבה דברים חשובים עשיתי בחיי", אמר, "ולא נכשלתי כך באף אחד מהם".
חבר הוועדה עוקב בעניין מובן אחרי המתרחש, ולומד בכל יום בתקשורת כל מה שלא ידע בשבתו בוועדה. "הטעו אותנו", הוא אומר. "לא מסרו לנו את כל האינפורמציה. לא ידענו מהי התמונה כולה. מה שחשוב בשורה התחתונה, בסופו של דבר, זה שלפחות העיתונות עשתה את מה שאנחנו לא יכולנו לעשות. טוב שלא הרפיתם", החמיא.
השיחה עם חבר הוועדה חיזקה ביתר שאת את מה שטענו כאן במשך שבועות ארוכים. ועדת טירקל עסקה בעניינים שכלל לא היו במנדט שלה, ואלה גם השפיעו על החלטתה הסופית. "הנקודות שנחשפו בתחקירים עלו בהחלט בוועדה", חשוב לאיש להדגיש, "אבל אמרו לנו שהמדינה נמצאת במצב מדיני קשה ובמצב ביטחוני קשה, ושמבחינה צבאית גלנט הוא מצביא מעולה שיוכל לנהל את הצבא בתקופה הקשה הזו, ואין מישהו אחר שיוכל לעשות את זה כמוהו".
תגיד, שאלתי, אתה שומע את מה שאתה אומר? לא חרגתם מהמנדט שלכם? הרי מינו אתכם לבדוק אך ורק את התאמתו של האיש מבחינת עמידתו בטוהר מידות, איך הגעתם משם לעיסוק ביכולת הצבאית שלו? "אתה צודק", השיב בכנות אחרי שלקח אוויר. "אין לי מה להגיד. אתה פשוט צודק".
מירון חומש שירת בתפקידים שונים במינהל מקרקעי ישראל במשך שנים רבות. בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה שימש בפועל כמנהל המינהל. השבוע סיפר לי כיצד הגיע אליו אז למשרדו בירושלים יואב גלנט. זה היה שנים אחדות לאחר שרכש את הנחלה החקלאית שלו בעמיקם, וחתם כמו אחרים על מסמך שבו הצהיר שהוא יודע שלא יקבל נחלה מלאה של 40 דונם, ויסתפק בחמישה דונמים הסמוכים לבית. האחרים חתמו והסתפקו במה שהובטח להם. גלנט חתם, ורץ לנסות להשיג את השאר.
"הוא בא אלי", נזכר חומש, "וביקש לאשר לו את השלמת הקרקעות. למיטב זיכרוני הוא כבר קיבל לפני זה תשובה שלילית, ואז הגיע אלי. אמרתי לו שאני לא מסכים. שאני לא אתערב, משום שזה נראה לי לא תקין. מאז לא שמעתי ממנו ושכחתי את הסיפור הזה, עד שראיתי אותו מתפוצץ במעריב".
השיחה עם חומש, שכיהן אז בכפוף לשר התשתיות אריאל שרון, גלשה גם לאופן התנהלות החצר של שרון באותה תקופה. זו הייתה שיחה מעניינת, אף שהחלק הזה שלה נראה לי לא רלוונטי לענייננו. נכון שיואב גלנט הצליח לקבל את הקרקע "לפנים משורת הדין" דווקא כשהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה שרון, אבל לי לפחות אין שום ידיעה על מעורבות של ראש הממשלה בעניין.
אלא שאז, זמן קצר אחרי השיחה שלי עם חומש, עלה לשידור ברדיו עורך הדין דב וייסגלס. וייסגלס הוא להטוטן של מילים ועובדות. איש בעל יכולת פנומנלית להגג ולהצחיק, ואגב כך לבלבל מציאות ודמיון, טענות ועובדות. מהפרקליטים שיכולים להוכיח לך בנקל על לבן שהוא שחור, ואפילו לשכנע אותך שהם עצמם מאמינים בכך בכל נימי נפשם.
וייסגלס מכיר את גלנט, כך סיפר, שנים רבות. השניים גם שירתו יחד בלשכת שרון. הפרקליט כראש הלשכה. האלוף כמזכיר הצבאי. וייסגלס ניסה להסביר שאין כאן שום סיפור. "כמי שמכיר את הוויית המקרקעין ביישובים, במושבים, באגודות השיתופיות, בבליל הזה שנקרא קרקעות מושב, בבלגן של מינהל מקרקעי ישראל, אני שומע את הדברים, תרשו לי, ומתפוצץ". הניסיון הזה לשכנע שגזילת קרקעות שיטתית, פלישה לעשרות דונמים, סלילת דרכים בשטח ציבורי ושקרים לבית המשפט הם חלק מ"הוויית המקרקעין במושבים", הוא מפלטם האחרון של ידידי גלנט.
הריאיון הזה של וייסגלס והתפיסה שיש דברים שמקובל לעשות אותם ב"הוויית המקרקעין ביישובים", החזירו אותי, כאמור, לחוויות שחלק איתי חומש זמן קצר קודם לכן, מעבודתו המשותפת עם הבוס הקודם של וייסגלס. "בתקופה של אריק", סיפר, "הסתובבו במשרד כל מיני עוזרים שהיו עסוקים בלסדר טובות הנאה לכל מיני מקורבים שלא הגיע להם. זו הייתה חונטה, ואני בכוונה משתמש במילה החריפה הזו, שדאגה לכל מי שהיה צריך. הייתה באה אליי קבוצה שלמה של עוזרים ויועצים, והיו מבקשים ממני כל הזמן'תסדיר לזה כך ותסדיר לזה אחרת'. פיתחתי לי דרך קבועה להילחם בהם.
"הייתי לוקח את החומרים שקשורים לעניינים האלה לפגישות הכמעט יומיומיות שהיו לי עם אריק, והייתי אומר לו: 'פנה אלי ההוא וביקש שנסדר להוא את זה. בהנחה שזה לא חוקי, אתה רוצה שאני אאשר?'. אריק לא אהב את השיטה הזו שלי, אבל הוא הבין והיה אומר לי 'אז תעזוב'".
שיהיה ברור, אין בסיפור הספציפי הזה שום רמיזה, לא כלפי וייסגלס ולא כלפי גלנט. אבל אולי כשנמצאים יותר מדי זמן באווירה מסוימת שבה "ככה מקובל" ו"כולם עושים את זה", משהו מזה חודר אליך לפעמים אפילו בלי שתרגיש. לפני כמה חודשים, כשנקבע שגלנט יהיה הרמטכ"ל הבא, אצו רצו כל כלי התקשורת כדי להביא לציבור את קולות הצהלה של השכנים הגאים במושב עמיקם. אלא שבאורח פלא הצליחו כל העיתונים וערוצי הרדיו והטלוויזיה להביא את השמחה האותנטית של אותם שני שכנים. גורי רוזן ואילן שוורצברג.
כתבתי כאן אז שלא מדובר במקרה. שוורצברג היה מי שסלל בשביל גלנט את הדרך הלא חוקית לביתו. רוזן, חברו הטוב של האלוף, מתמודד בעצמו עם כתבי אישום על פלישות שלו למקרקעין ציבוריים. אמור לי מי חבריך... ככל הנראה בעקבות הביקורת ההיא שלנו, הבינו בסביבתו של גלנט שלא טוב יהיה להשתמש שוב בשניים. במקומם נזרקו השבוע למערכה בני משפחותיהם של השניים.
אבי, אחיו של אילן שוורצברג. ערן, אחיו של גורי רוזן. הכוכבים החדשים רצו השבוע מאולפן לאולפן וסיפרו שכך מקובל, שזה עניין פעוט, שכולם עושים את זה, שסתם נטפלים לאלוף. חוץ משוורצברג ורוזן התראיינה השבוע עוד מישהי. פנינה דהן. רעייתו של אלוף משנה שלומי דהן. גם לה היו רק מילים טובות להגיד על גלנט. רק דבר אחד לא ידעו המאזינים שהקשיבו לה. לפני חמש שנים הוקמה במושב עמיקם חברה בשם "שיזף - חברה לגידול בקר בע"מ". בחברה הזו נרשמו כבעלים חמישה שותפים. אחד לא רלוונטי לענייננו. השני הוא גורי רוזן, אותו תומך נלהב של האלוף. השלוש האחרות הן נשותיהם של שלושה קצינים בכירים בצה"ל.
קלודין, רעייתו של האלוף יואב גלנט. טל, רעייתו של תת-אלוף ארז צוקרמן. ופנינה, רעייתו של אלוף משנה שלומי דהן. השותפות העסקית הזו בין שלושה קצינים בכירים, שספק אם בצה"ל ידעו עליה, יכולה להיות סיפור בעייתי בגוף צבאי היררכי. כשאלוף צריך לתת פקודות, לדון בהעברת תקציבים, להמליץ על קידומם של קצינים שכפופים לו, או לקבל החלטות שקשורת בתפקוד שלהם או בפעילות שלהם, נדמה שזה לחלוטין לא בריא כשהוא שותף שלהם לעסקים. כך או כך, השותפות הזו פועלת עד היום. הגלנטים פרשו ממנה שנה אחרי שקמה, וחילקו את מניותיהם בין כל האחרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם