מנותקים: "גוש קטיף, זה לא בתל אביב?"
סקר שנערך לקראת "יום גוש קטיף" העלה תוצאות עגומות: 59% מהנוער לא ידע מתי הייתה ההתנתקות וחלק סברו שנווה דקלים זו שכונה בת"א

מתיישבי גוש קטיף מציינים ארבע שנים להתנתקות צילום ארכיון: אדי ישראל
תאריך יום המורשת לא נבחר במקרה. לפי לוח השנה העברי, בכ"ב בשבט עלה לקרקע נצר חזני, היישוב הראשון בגוש קטיף.
בשבוע הקרוב, ביוזמתו של ועד מתיישבי הגוש, יעבירו מאות מפונים מערך שיעור מיוחד על הפינוי בבתי הספר, רובם המוחלט מזרם החינוך הממלכתי-דתי, ורק כ-20 מהם משתייכים לזרם הממלכתי.
לקראת יום המורשת, יזמו חברי ועד המתיישבים את הסקר, שבדק את ידיעותיהם של בני הנוער בארץ על החיים בגוש קטיף ותוכנית ההתנתקות. התוצאה: כלל אוכלוסיית הנוער הפגינה בורות קשה בכל הנוגע ליישובי גוש קטיף ולביצוע תוכנית ההתנתקות, הן בקרב הצעירים החילונים והן בקרב הדתיים.
תמרור אזהרה למערכת החינוך הישראלית
31 אחוז מבני הנוער החילונים חשבו שנווה דקלים היא שכונה בתל אביב, 12 אחוז השיבו שמדובר בבית מלון בהרצליה ועשרה אחוזים השיבו שמדובר בעיר מתקופת התנ"ך. רק 17 אחוז ידעו כי מדובר ביישוב הגדול ביותר שהיה קיים בגוש קטיף. רוב הנשאלים גם לא ידעו כי ראש הממשלה בזמן ההתנתקות היה אריאל שרון.
"אני חיה יום-יום את ההתנתקות, ואחרי שראיתי את נתוני הסקר בוער לי אפילו יותר להעביר את החומר לבני הנוער, אומרת אביטל כהן דוראס, בת 25, אחת המדריכות שיעברו בימים הקרובים בין בתי הספר שגדלה ביישוב קטיף. "מלבד
הסבל של המפונים שלא טופלו עד היום, גוש קטיף הוא חלק מהמורשת של מדינת ישראל. מורשת של התיישבות, של חקלאות ושל התמודדות עם טרור. חשוב לי שבני הנוער יכירו את הפרק הזה בהיסטוריה".
דורון בן שלומי, יו"ר ועד המתיישבים, סבור שנתוני הסקר צריכים להוות תמרור אזהרה למערכת החינוך הישראלית: "היא זו שאחראית לכך שהצעירים בישראל לא יגלו בורות כל כך חריפה באירועים שהתרחשו בימים בהם היו כבר ילדים גדולים. צריך לעודד את בתי הספר, חילוניים כדתיים, ללמוד על החיים בגוש קטיף ועל הדעות השונות סביב העקירה".