יאנוש קורצ'אק בקיבוץ: הביקור בארץ ישראל
מסמכים שנחשפו: מנהל בית היתומים שהלך עם תלמידיו לתאי הגזים ביקר בארץ ועשה תורנויות מטבח בעין חרוד. הוא אף שקל לעלות
יאנוש קורצ'אק בחצר בית היתומים צילום אכיון באדיבות קיבוץ לוחמי הגטאות
בסך הכל ביקר קורצ'אק בפלשתינה פעמיים-ב-1934 וב-1936. הקשר הארצישראלי נולד באמצעות סטפה וילצ'ינסקה, העוזרת המסורה שלו בבית היתומים, שאחת מחברותיה היגרה לארץ ישראל והתיישבה בקיבוץ עין חרוד. וילצ'ינסקה שיגרה מכתב לחברתה, פייגה ביבר, וביקשה ממנה לארגן את האירוח.
את רוב הביקור הראשון, שנמשך כשישה שבועות, העביר קורצ'אק בקיבוץ. הוא השתתף בתורנויות מטבח, אך בעיקר למד את שיטות חינוך הילדים בקיבוצים ותרם מניסיונו הרב בתחום. לאה גורן, בת 102, שהייתה אז מורה צעירה, נזכרת ש"הוא דיבר על חינוך אבל גם קילף תפוחי אדמה. כל הזמן דיבר על ילדים. היה נוח מאוד, לא גאוותן, היה קל לגשת אליו, מקובל, כולם אהבו את קורצ'אק".
"החלטתי לעבור לשנות חיי האחרונות לארץ ישראל"
הביקור השני נערך שנתיים אחר כך. גם הפעם הבסיס היה עין חרוד, אבל קורצ'אק ביקר בקיבוצים נוספים, בהם גניגר, יגור וכפר גלעדי, סייר בירושלים ובטבריה, התארח במערכת "דבר לילדים" בתל-אביב, וחזה בהתערערות היחסים בין ערבים ויהודים בארץ ישראל. "אחרי דיכאון נפש שנמשך חודשים החלטתי לעבור לשנות חיי האחרונות לארץ ישראל, לפי שעה לירושלים", כתב עם שובו לוורשה.
ספר חדש שיצא השנה, "המלך מתיה בארץ ישראל" (הוצאת לוחמי הגטאות), מתייחס לפרק הפחות מוכר בביוגרפיה של קורצ'אק. הכותבת, טלי שנר, נברה בארכיונים, דיברה עם אנשים שהכירו את קורצ'אק שעדיין חיים ושחזרה את ביקוריו בארץ.
במקביל הגיעה לפני כמה חודשים למוזיאון "משואה" בקיבוץ תל יצחק גלויה בחתימת ידו של קורצ'אק, המיועדת לזוג חברים שעמם התיידד בקיבוץ יגור. "הרבה בריאות רחלה הקטנה", הוא כותב, כשהוא מתכוון לרחלה גלוברמן, תינוקת שנולדה כמה חודשים קודם. גלוברמן היא שהעבירה עכשיו את הגלויה המקורית למוזיאון.
קורצ'אק היה רופא ילדים, סופר ואיש חינוך שזכה להכרה ומוניטין. עם הפלישה הנאצית לפולין הוא המשיך לנהל את בית היתומים שלו ועבר עם הילדים לגטו. ב-5 באוגוסט 1942 התחיל גירוש בית היתומים. לקורצ'אק הייתה הזדמנות להציל את עצמו, כאשר קצין גרמני איפשר לו לרדת מהרכבת.
הסיפור המלא: מחר במוסף סופשבוע של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם