פרשת גלנט: נתניהו מחכה להכרעת היועץ המשפטי
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מגיב לראשונה לדוח מבקר המדינה שקבע כי הרמטכ"ל המיועד, יואב גלנט, מסר תצהיר שקרי במסגרת חקירת פרשת הקרקעות. "עמדת ראש הממשלה היא שהיועץ המשפטי לממשלה הוא המוסמך לקבוע את השלכות דוח המבקר בנוגע למועמדותו של גלנט", הודיע נתניהו בהודעה מטעמו
- פרשת גלנט: כל התחקירים וכל ההתפתחויות - ערוץ מיוחד
- התחקיר הראשון: כך פלש האלוף יואב גלנט לשטח שכניו
- התחקיר השני: כך סידרה המדינה עשרות דונמים לגלנט
- דרך השקר: השתלשלות הפרשה, שלב אחרי שלב
גלנט עצמו, בשלב זה, דבק בעמדתו שלפיה לא שיקר. "לא שיקרתי, היו טעויות", אמר הערב גלנט למקורביו, בדברים שצוטטו בחדשות ערוץ 10. "תהליך הבדיקה של המבקר השתרע על תקופה של 18 שנה ואלפי מסמכים, ושני אי-דיוקים שלא קיבלתי בתמורה להם שום דבר". ביום ראשון ימסור גלנט הבהרות נוספות למבקר המדינה.
בדוח מבקר המדינה, שפורסם היום אחר הצהריים (המסמך המלא ניתן להורדה כאן), קבע לינדנשטראוס כי גלנט הגיש לבית המשפט תצהיר כוזב, ושב ומסר מידע כוזב במכתב ששיגר למינהל מקרקעי ישראל.
המבקר אינו מחווה דעה באשר לשאלת כשירותו של גלנט לכהן כרמטכ"ל, אך קובע: "מהממצאים עולה חשש לכך שרשויות שונות נהגו בעניינו של האלוף גלנט בדרך מקלה ולפנים משורת הדין, ולכך מצטרף חשש שהדבר אף נבע מרום מעמדו".
עם זאת המבקר אינו קובע חד משמעית כי גלנט הוא שניצל את סמכותו ומעמדו כדי לקבל את 35 הדונמים, בהליך שהוגדר
"אין מחלוקת", קובע המבקר, "כי האלוף גלנט פלש לשטח לא לו" של 28 דונם. המבקר מציין שגלנט טען כי "הטעות, בה הוא מודה ועליה הוא מצר, נעשתה על-ידי קבלן מטעמו (ידידו גורי רוזן), שביצע עבורו את הנטיעות בשטח שקיבל (35 דונם), והמשיך לטעת ברצף עוד כ-28 דונם נוספים. את הטעות, שהוא מגדיר כטעות בתום לב, הוא תולה בנימוקים הכרוכים במלאכת הנטיעות, בעוד לו עצמו לא היתה, לפי הטענה, מעורבות בעניין".
פגם נוסף שנמצא בהתנהלותו של גלנט נוגע לדרך התנהלותו מרגע שהוברר לו כי מדובר בכניסה לא מורשית מצדו, וכי עליו לפנות את השטח אליו הוא פלש. "גם בעניין זה אין למעשה מחלוקת על כך שהאלוף גלנט לא פינה את השטח במשך כארבע שנים", קובע המבקר.
"על פי ההסבר שנתן בנושא זה, הוא העביר את הטיפול בעניין לבא כוחו, עו"ד מיכאל תשבי, שפתח במגעים עם גורמי המינהל והמושב. לדבריו, הוא ביקש להימנע מעקירת העצים הנטועים בשטח הפלישה בבחינת 'אל נא תעקור נטוע', ולוותר על זכויותיו בעצים הנטועים, כך שיישארו בשטח", כתב לינדנשטראוס.
הנושא השלישי שאליו מתייחס המבקר נוגע לשימוש בשטח הציבורי הפתוח שבסמוך לבית משפחת גלנט, למטרת יצירת כביש לביתו שנבנה ללא היתרי בנייה.
"נמצא כי האלוף גלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסמוך לביתו, המיועד לכלל לצורך מעבר רק לכלי רכבו. אין חולק, כי שטח ציבורי פתוח שייך לכלל הציבור, ובמקרה זה עשה האלוף גלנט שימוש בשטח לא לו. השימוש החורג נמשך שנים ארוכות", קבע.
באשר לדרך שבה הציג גלנט את העובדות מול הרשויות השונות, מוצא המבקר לנכון להעיר את תשומת הלב לשני עניינים: בבית משפט השלום בחדרה התנהל נגד גלנט ורעייתו הליך פלילי שבו רשויות התכנון ביקשו להוציא צו שיאסור עליו את השימוש החורג בשטח הציבורי אליו פלשו.
בכתב התגובה שהגישו גלנט ורעייתו נאמר כי "במהלך הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת להם תוספת בנייה של כ-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר שהמשיבים הם שומרי חוק הם פנו לרשויות התכנון טרם ביצוע תוספת הבנייה, על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה להיתר בנייה כדין".
הזוג גלנט אף הדגיש את המילה "טרם", וגיבה את תגובתו בתצהיר עליו חתום גלנט, שבו צוין כי למיטב ידיעתו העובדות המפורטות בכתב התגובה הן נכונות.
ואולם, המסמכים שבידי המבקר מעלים כי האלוף גלנט ביקש היתר בנייה הכולל את החריגות שעשה במהלך הבנייה רק לאחר תום הבנייה, וזאת במטרה להכשיר אותן בדיעבד. גלנט ופרקליטיו טענו בשימוע בפני המבקר שלאור הזמן הקצר שעמד לרשותם, לא ניתן היה בידם לברר את העניין עד תום. בכל מקרה, הוסיפו, אין מקום לזקוף לחובתו של גלנט עניין שהיה בטיפולו של עורך הדין שניסח את המסמך.
המבקר, שכידוע כיהן בעבר כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה את הסבריו של גלנט, וציין כי "אין חולק שעל התצהיר חתום האלוף גלנט, כמי שמאשר את נכונות העובדות בתצהיר, לאחר שהוזהר כחוק".
המקרה השני שבו מסר גלנט עובדות כוזבות הוא במכתב שנכתב בכתב יד ונחתם על ידי גלנט, אל המחלקה החקלאית במינהל מקרקעי ישראל בחיפה. גלנט מבקש במכתב לנטוע עצי זית בעיבוד רב שנתי בחלקה המצויה בחזקתו, שאותה קיבל בשנת 2001 לצורך עיבוד עונתי. "החלקה הנ"ל מעובדת על ידי מזה מספר שנים", נכתב במכתב. אלא שבדיקת המבקר העלתה ש"בפועל, החלקה לא עובדה על ידו".
כאמור, המבקר מתח ביקורת גם על התנהלות מינהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון. "לא ניתן להתעלם בהקשר זה גם מהתרבות הכללית הבלתי תקינה שנחשפה בפנינו במהלך הבדיקה באשר להתנהלות רשויות המינהל. בדיקת תפקודם של אלה ראויה לבחינה נפרדת", כתב לינדנשטראוס.
אתמול העביר לינדנשטראוס ליועץ המשפטי לממשלה מכתב בן שבעה עמודים ובו תיאור עובדתי תמציתי של הפרשה. אל המכתב צורף מסמך בן 23 עמודים, המגולל בהרחבה את השתלשלות העניינים בפרשת הקרקעות, ומרכז את הממצאים שנקבעו בעקבות ניתוח החומרים והעדויות שנאספו.
במהלך ביצוע הבדיקה נפגשו אנשי המבקר עם כ-30 איש, בעלי נגיעה ישירה ועקיפה לנושא, ונאספו אלפי מסמכים, המאוגדים ביותר מ-15 קלסרים. "המבקר בדק את הנושא במהירות שיא – כחמישה שבועות", אמרו במשרד מבקר המדינה.
כעת עוברת ההכרעה בעניין גלנט ללשכתו של היועץ המשפטי לממשלה. וינשטיין יידרש להחליט האם הוא מגן על מינויו של גלנט בבג"ץ, או שמא הליקויים בהתנהלותו של גלנט אינם מאפשרים לו להגן על המינוי. קיימת גם אפשרות שלישית - שווינשטיין יחזיר את הכדור לוועדה למינוי בכירים בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, שתבחן את ממצאי המבקר ותקבל החלטה מחדש.
לרשות היועץ עומדים פחות מחמישה ימים, כולל שבת, כדי לבחון את הממצאים ולקבל את החלטתו, שכן הוא נדרש להשיב לבג"ץ עד ל-1 בפברואר, אז תסתיים הארכה שהעניקו לו השופטים. שבועיים לאחר מכן, ב-14 בפברואר, אמור הרמטכ"ל גבי אשכנזי לפשוט את מדיו - ולפנות את לשכתו למחליפו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם