בג"ץ נזף בנווה אך קבע: אין מניעה למנותו לרמטכ"ל
שופטי בג"ץ דחו עתירתם של ארגוני ואנשי שמאל נגד מינוי האלוף יאיר נווה לתפקיד ממלא מקום הרמטכ"ל, לאור הטענות כי הפר הנחיות בסוגיית הסיכולים הממוקדים. עם זאת, הם מתחו ביקורת על התבטאותו: "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ" ואמרו: "נווה העביר מסר פסול לציבור באשר למחויבות הצבא לפסיקות בית המשפט"
אתמול עתרו לבג"ץ שורת ארגונים ואנשי שמאל ובהם תנועות "יש גבול" ו"גוש שלום", חברי הכנסת לשעבר שולמית אלוני, אורי אבנרי ומוסי רז, המשורר נתן זך והצלם אלכס ליבק בבקשה להוציא צו ביניים המורה לשר הביטחון אהוד ברק כי עד להכרעה בעתירה שכבר תלויה ועומדת נגד מינוי האלוף יאיר נווה כסגן רמטכ"ל, הוא לא ימונה לתפקיד ממלא מקום הרמטכ"ל.
כמו כן דרשו העותרים שנווה יגיב בתצהיר על הטענות, לפיהן הפר הנחיות בג"ץ בסוגיית הסיכולים הממוקדים, ואף צוטט בידי העיתונאי אורי בלאו כמי שמפגין זלזול במערכת המשפט. העותרים מסתמכים על הטענות לפיהן בעת שנווה היה אלוף פיקוד מרכז, הוא הפר לכאורה את הנחיות בג"ץ נגד ביצוע חיסול של מבוקשים בשטחי הרשות הפלסטינית.
לפיכך, השופטים עדנה ארבל, אלייקים רובינשטיין וסאלים ג'ובראן, לא מצאו עילה שתצדיק את ביטול מינויו של האלוף נווה. עם זאת, הם נזפו בו ומתחו ביקורת על התבטאותו בפני בלאו, שביקש את תגובתו בנוגע לנושא הסיכולים. נווה השיב אז לעיתונאי: "עזוב אותי מהנחיות בג"ץ". אני לא יודע מתי יצאו הנחיות בג"ץ ומתי לא. אני יודע שסיכול ממוקד מאושר ויוצא נוהל פעמו"ן ואני מקבל את ההוראות מאגף המבצעים".
השופטת ארבל קבעה כי מצופה מקצין בכיר להקפיד על דבריו, ובאופן בו ניסח את הדברים יש כדי להעביר מסר פסול וקשה לציבור באשר למחויבות הצבא לפסיקות בג"ץ.
העתירה התבססה על מסמכים צבאיים שונים, שפורסמו בכתבה של העיתונאי אורי בלאו – שהסתמך על חומר שהדליפה לו ענת קם – אשר הצביעו לכאורה על כך שהאלוף נווה, בעת ששימש כאלוף פיקוד המרכז, אישר שלוש פעולות של סיכול ממוקד בניגוד להנחיות בג"ץ.
שופטי בג"ץ, עדנה ארבל, אלייקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן קבעו כי העותרים לא הצליחו להציג תשתית לטענותיהם כי בשלושת המקרים שהוזכרו בכתבה של בלאו, הייתה התעלמות מהוראות פסק הדין של בג"ץ בעניין הסיכול הממוקד. השופטים הדגישו כי הם רואים קושי רב בניסיונם של העותרים לעמוס על כתפי האלוף נווה את האחריות כולה לכשלים הנטענים, "שכאמור מסופקנו אם יש להם בסיס".
אשר להתבטאות החריגה של האלוף נווה, קיבלו השופטים את הסברי המדינה כי למעשה אמר האלוף נווה שהוא אינו יודע מתי הותוו העקרונות על ידי בג"ץ אך הוא בקיא בנהלי הצבא. "אנו סבורים כי לטענה זו יש בסיס כאשר קוראים את הכתבה כולה
עוד הם ציינו כי מקריאת הכתבה עולה שנווה עשה הבחנה ברורה בין המקרים בהם ניתן לבצע סיכול ממוקד לבין המקרים בהם לא ניתן לעצור אדם או להגיע עמו למגע אש, כהגדרתו. השופטים גם התבססו על מכתב הבהרה של האלוף נווה, בו הוא לא הכחיש שאמר את הדברים לעיתונאי בלאו, אך טען כי אופן הצגתם מסולף ועלול להשתמע ממנו זלזול בפסיקת בג"ץ.
"לא נידרש לנימה שהשתמעה מן הדברים בכתבה, שהרי כלפי בג"ץ הם נאמרו, ודומה כי כל שנאמר בעניין זה יהיה בגדר המתבקש. עם זאת נציין כי גם שהדברים נאמרו לאחר שחרורו של האלוף נווה מצה"ל, דומה כי במצב זה מצופה מקצין בכיר להקפיד בדברים ובפרט כשהם מתייחסים לאחת הסוגיות הרגישות ביותר ביחס לפעילות צה"ל ולדילמות הנוגעות לבסיסיים שבערכים", אמרו השופטים.
"באופן בו נוסחו האמירות יש כדי להעביר מסר פסול וקשה לציבור כולו באשר למחויבות הצבא לפסיקות בית המשפט, ובפרט לציבור חיילי צה"ל. ציבור זה, אשר מורכב ברובו מצעירים הנושאים עיניהם אל מפקדיהם ולומדים מהם, לא רק תורת לחימה אלא גם טוהר מידות ודרך ארץ. גם אם ניתן לקבל כי הדברים נאמרו שלא מתוך ברירה קפדנית של המילים, מוטב היה להן שלא יאמרו", קבעה השופטת ארבל.
ארבל גם ציינה כי איננו רואים בסיס להבחנה בין כשירותו כמי שנבחר לשמש כסגן הרמטכ"ל לכשירותו לשמש כממלא מקומו של הרמטכ"ל או רמטכ"ל זמני. עם זאת, היא העירה כי אירועי הימים האחרונים מלמדים כי "נכון יהיה לגורמים המוסמכים להסדיר את הכללים והעקרונות המנחים בנושא זה".
גם השופט ג'ובראן מתח ביקורת חריפה על התבטאותו של נווה. "יש להצר על כך כי אדם אשר מילא בעבר הלא רחוק תפקיד ציבורי בכיר לוקח לעצמו את החירות להתבטא באופן אשר יש בו כדי לרמוז על זלזול במערכת המשפט ובעיקרון שלטון החוק. עליו לזכור, בכל עת, כי לכהונה במשרה ציבורית, לא כל שכן משרה ציבורית רמת דרג, נלוות לא רק זכויות, אלא גם חובות, אשר ממשיכו לחול גם לאחר סיום הכהונה.
אחת מאותן חובות היא להוות דוגמא אישית לכלל הציבור ובטח לחיילים ששירתו תחת פיקודו בכיבוד שלטון החוק בכלל ופסיקותיו של בג"ץ בפרט. אמירתו המיותרת בעייתית לא רק כיוון שהיא עלולה לעודד אי-ציות להחלטות בתי המשפט אלא אף מהטעם שיש בה כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ובעיקרון שלטון החוק, אשר מחייב כי כל אדם, ובוודאי אדם הנושא במשרה ציבורית, יציית לחוק וימלא אחר פסיקותיהן של הערכאות השיפוטיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם