בג"ץ: מדוע הופסקה בדיקת הדלפה מחקירת ליברמן
בדיון בעתירת שר החוץ בה דרש להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנמק את ההחלטה לסגור את תיק חקירת ההדלפה מתוך חקירתו הקשו שופטי בג"ץ על הפרקליטות. הם תהו מדוע לא זומנו קצינים במשטרה לחקירה ואולי אף לבדיקת פוליגרף כדי לגלות האם הם קשורים להדלפת מסמך רגיש מחקירת ליברמן שפורסם בתקשורת
השופטים נדרשו לסוגיה בעקבות עתירה שהגיש שר החוץ, לפני כשנה, באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ, שבה תבע להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנמק את ההחלטה לסגור את תיק חקירת ההדלפה. מדובר במסמך, שהודלף לעיתונאי יואב יצחק ופורסם על ידו. המחלקה לחקירות שוטרים חקרה את הפרשה לאחר שבג"ץ המליץ על החקירה, בנובמבר 2008, בנימוק שמדובר בעבירה על החוק ובריבוי ההדלפות מסוג זה.
מהעתירה עלה, כי ראש מח"ש החליט, ביולי 2009, על סגירת התיק כבר בשלבי החקירה הראשונים, בעקבות החלטת בית משפט השלום בירושלים שלא להיענות לבקשה ולתת את פירוט שיחות טלפון בעניינם של 13 קציני משטרה שידעו על חומר החקירה. ההחלטה לסגור את התיק, כתב ליברמן לבית המשפט היא "בלתי מתקבלת על הדעת".
ליברמן דרש ש-13 הקצינים "יעברו פוליגרף וייחקרו" וכי תיעשה הצלבת נתוני תקשורת בינם לבין עיתונאים. הוא הצביע על כך שהמדינה בעצמה הודתה שההדלפה באה ממערכת אכיפת החוק, ועל כן לא ייתכן שאפילו לא תחקור את 13 קציני משטרה, שהיו שותפי סוד.
בדיון, שהתקיים היום, הסבירה נציגת הפרקליטות, עו"ד דנה בריסקמן, כי חקירת מח"ש הובילה למבוי סתום, וכי המוצא היחיד היה לחקור את העיתונאי שפרסם את המסמך או לבקש את נתוני שיחות הטלפון שלו. ואולם היועץ המשפטי לממשלה וראש מח"ש סברו כי אין לחקור את העיתונאי ולכן הוחלט לסגור את התיק.
השופט רובינשטיין שאל במהלך הדיון: "מדוע לא ערערתם על החלטת בית משפט השלום שלא לתת צו על נתוני תקשורת של קציני המשטרה?". ובבתגובה, השיבה לו עו"ד בריסקמן "כי ההערכה הייתה שאין מקום לערעור ואין לו הרבה סיכוי". רובינשטיין התעקש: "יש כאן הדלפה ברורה ומידיעה שיפוטית אני אומר שלא חסרות הדלפות שאינן במקומן".
נציגת המדינה הוסיפה כי קציני המשטרה אינם בגדר חשודים ולכן יש קושי לזמן אותם לבדיקת פוליגרף. כל מה שיש בעניינם זה שהם אולי נחשפו למסמך אבל אין נגדם חשד. הדרך היחידה היתה לחקור את העיתונאי עצמו ולבקש
השופטת חיות ציינה במהלך הדיון כי חשוב היה לבדוק עם קציני המשטרה האם יש להם קשר להדלפת המסמך. "לדעתי מהלך כזה חשוב למדינה כי אם אף אחד לא יימצא כדובר שקר, יורחב מעגל החשודים האפשריים, אולי גם לפרקליטות או ליחידות אחרות. גם הם יבדקו ויאספו נתוני תקשורת לגביהם. יש לכך משמעות מבחינת האינטרס להרתיע מדליפים", דברי השופטת.
עו"ד בריסקמן הסתייגה: "ברור שאם חוקרים מישהו אז זה נעשה תחת חשד. פירוש הדבר להעמיד 13 קצינים בבחינת חשודים וזאת כאשר אין בדל ראייה לחשד בעניינם. לכן, בצמרת הפרקליטות חשבו שאין מקום לעשות זאת. אין מקום לנקוט בצעדים שהסיכוי להצלחתם נמוך מאד, ולחקור עיתונאי - לא רוצים".
פרקליטו של ליברמן, עו"ד קוסטליץ , הגדיר את תשובות המדינה כ"לא תשובות" והלין על כך ש-13 קציני המשטרה אפילו לא זומנו לבדיקת פוליגרף. "הלוואי", אמר, "שאת אותה זהירות בקריאה לקציני משטרה לחקירה הייתה המשטרה נוקטת כנגד כל אדם בישראל. התחושה היא שננקט כאן יחס של איפה ואיפה. את ליברמן חוקרים במשך 11 שנה על כל פרט אבל לקציני המשטרה לא קוראים אפילו לבדיקה. זה זועק שדמם של הקצינים סמוק יותר".
השופט פוגלמן העיר לו: "האם זה כה פשוט לשלוח קצין משטרה לפוליגרף כשאין כל חשד שהוא מעורב בהדלפה? השאלה היא האם החלטה של היועץ המשפטי לסגור את תיק החקירה בלתי סבירה באופן קיצוני?".
הפרקליט השיב, כי לדעתו ההחלטה אכן בלתי סבירה והוסיף, כי אינו מבקש לשלוח את הקצינים ישר לפוליגרף, אלא שהוא זועק על האפליה בחקירת המשטרה לגבי אזרחים מן השורה לעומת היחס לקציני משטרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם