הנס הכפול של פצוע האינתיפאדה השנייה
10 שנים לאחר שמתוקו רדה נפצע בהיתקלות עם מחבלים והפך משותק. חובקים הוא ואשתו תאומים. "אחרי מה שעברתי, אין כמו להיות אבא"
רדה עם ילדיו ואשתו, אתמול צילום: רונן אליהו
שמונה חיילים נפצעו, רדה היה הפצוע הקשה ביותר. שני כדורים פגעו בעמוד השדרה שלו והותירו אותו משותק. במשך שבוע היה בין חיים למוות וכשהתעורר הבין שמעתה ייאלץ לנוע על כיסא גלגלים. על בת זוג וילדים הוא אפילו לא חלם.
"הדבר הראשון שחשבתי עליו, זמן קצר אחרי שנולדו לי התאומים, היה צחי, חברי לחדר שנהרג בהיתקלות. הרגשות היו מעורבים. אושר וזיכרון התערבבו אצלי ביחד", הוא סיפר אתמול. "אחרי ההיתקלות לא האמנתי שיהיו לי ילדים. אפילו לא חשבתי על זה. הייתי בטראומה, במיוחד אחרי שאמרו לי שלא אעמוד יותר על הרגליים. נהיה לי מסך שחור אבל אחר כך הבנתי שאני צריך להודות שאני חי. שלושה חבר'ה נהרגו ואני שרדתי".
לא הסכים לוותר על החיים
למרות שנותר משותק, רדה לא הסכים לוותר על החיים. בני משפחתו וחבריו מהצבא ליוו אותו בהליך השיקום הארוך שלו שבמהלכו הכיר, בזכות חברה משותפת, את דינה, איתה התחתן לפני שנה וחצי.
לפני חודש, בניגוד לכל התחזיות, נולדו לזוג תאומים: הבן שליו, והבת רומי. את רגעי הלידה, מתאר רדה כחוויה נדירה: "אין הרגשה טובה יותר מלהיות אבא לילדים, במיוחד אחרי מה שעברתי ואני עדיין עובר. זה אושר עילאי. כשהתאומים נולדו חשבתי על החברים שנהרגו ביחד איתי. שניים מהם היו הורים אבל צחי גרבלי, שישן איתי באותו החדר היה בלי
ילדים וחשבתי מה הוא היה אומר אם היה יודע שלי נולדו ילדים. הרגשות היו מעורבים".
בינתיים מנסה רדה להתרגל לתפקידו החדש כאבא. אתמול, למשל, הוא החליט שלמרות השיתוק הוא לוקח את ילדיו לחיסון בקופת החולים. "אני מסתדר עם הילדים על הכיסא אבל כשהם יגדלו אני כבר אחשוב על פטנט להרים אותם", הוא צוחק. "אני מתפלל שכשהם יהיו חיילים כבר לא יהיה צבא, אבל גם לי אמרו את זה כשהתגייסתי". דינה , האם הטרייה מסכמת: "אני מאושרת. כשהתאומים נולדו הייתי על סף דמעות. אחרי כל מה שמתוקו עבר, מגיע לו להיות מאושר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם