"השפלת אזרחים ערבים בבידוק פסולה"
שופטי בג"ץ דנו בלגיטימיות של הבדיקות הביטחוניות שנעשות בנתב"ג לאזרחים ערבים והסכימו: אין מקום לתיוג הגורף ל"סיכון ביטחוני"
שלושה שופטי בג"ץ, הנשיאה דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין ומרים נאור דנו היום (ד') בשאלה רגישה זו, ואף עיינו בחומר חסוי ושמעו בדיון, במעמד צד אחד, את עמדת השב"כ. הם הודיעו כי את פסק הדין יתנו במועד אחר.
במהלך הדיון הסכימו השופטים, כי אין מקום לתיוג גורף של אזרחי המדינה הערבים כ"סיכון ביטחוני", וכי השפלתם במהלך בידוק בטחוני היא פסולה. ואולם הם הצביעו על כך שמאז הוגשה העתירה הודיעה המדינה על שינויים ושיפורים שנעשו באופן הבדיקה, המפחיתים את הפגיעה.
הדיון התקיים בהמשך לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח כבר לפני למעלה משלוש שנים, נגד רשות שדות התעופה ושב"כ, בדרישה לחדול מאפליית ערבים בעת הבידוק הביטחוני.
השב"כ ורשות שדות התעופה כבר הודיעו בתגובה גלויה לעתירה, כי הם שיפרו כאמור לאחרונה את הליכי הבידוק הביטחוני וצמצמו את תחושת ההשפלה של הנבדקים. לטענת השב"כ, השינויים האלה יביאו ל"הפחתת המרכיב הדיפרנציאלי" בבידוק של אזרחים ישראליים הטסים מנתב"ג ולהפחתת ההכבדה על הנוסעים והפגיעה ברגשותיהם.
עד כה נעשו שינויים ביחס לשערי הכניסה לכלי רכב ולשערי הכניסה הרגלית לטרמינל וכן ביחס למערך בידוק כבודת היד. ואילו ביחס לבידוק כבודת הבטן של המטוס, הסתיים פיילוט להפעלת המערכת החדשה והיא תתחיל לפעול עד סוף שנת 2012 או תחילת שנת 2013.
בתגובת המדינה לבג"ץ נאמר, כי "נוכח האינטרס הציבורי במניעת פעילות טרור נגד תעופה אזרחית, יש לראות בסוגיית הבידוק הביטחוני משום מקרה מיוחד וקיצוני של צורך ציבורי". אולם האגודה לזכויות האזרח טוענת, כי "עצם קיום האבחנה בין אזרחים יהודים לערבים וסיווג הערבים כסיכון ביטחוני, הם משפילים ומפלים ואין להתירם".
הנשיאה ביניש ציינה כי "לא צריך להיות מקצועי כדי להבין, שאם כל האזרחים ייבדקו באורח שווה -זה יעלה בהרבה כוח אדם נוסף ובעיכוב הנוסעים". עו"ד בנא התעקש: "אני לא מקבל את תשובתם. לדעתי, צריך לעשות הכל כדי שאני לא אושפל בשדה התעופה. עצם התיוג בעצמו הוא השפלה".
השופטת בייניש ציינה כי "הטענה היא שבתוך פוטנציאל הסיכון שהם מכירים,
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, הוסיף: "קבלת העתירה אין משמעותה הכול או לא כלום. אני מסכים שצריך לאבטח את המטוסים ולמנוע 'פצצות מתקתקות'. אבל אין בכך כדי להצדיק הפלייה על רקע גזעי.
"אנחנו לא נגד 'פרופיילינג' כשלעצמו. אנחנו מדברים על בידוק לאזרחים ישראלים ולא לזרים. לא טענו שכל אזרח ערבי עובר את הבידוק המורחב והמשפיל, אלא אמרנו שזה מדליק נורה אדומה. צריך לנתק ולהוציא את הנורה הזאת של הלאום הערבי".
נציגת המדינה, עו"ד אסנת מנדל, דחתה את טענות העותרים: "איננו מתעלמים מהתחושה הקיימת בקרב הנבדקים, אבל אנחנו טוענים שאין פגיעה בשיווין. זאת, משום שקיימת 'אבחנה רלוונטית' בין הנוסעים השונים. הפרופיל של האזרחים שעוברים בדיקה מחמירה נבנה בהתבסס על נתונים בשטח".
היא הסבירה כי המערכת אינה אטומה ואינה מתעלמת מהבעיה המועלית, אלא מבקשת למזער, עד למינימום הכרחי, כל אפשרות של פגיעה. לדבריה, מושקעים סכומי כסף מאוד גבוהים למטרה זו, כדי להמעיט ככל הנטען את הפגיעה ברגשות ובפרהסיה של הנבדקים.
"חשוב לנו להדגיש שאנחנו באמת ובתמים עושים מאמצים עילאיים לצמצם את הבידוק, עד קצה גבול היכולת מבלי לפגוע בביטחון. בידוק מלא לכלל האוכלוסייה, בו תבוצע בדיקה מחמירה כלפי אנשים, שאינם מהווים סיכון בכוח, יחייב המתנה מאד ארוכה וספק אם הוא מידתי וחוקי", אמרה. "אנחנו סבורים שהאיזון בבדיקות בין הסכנה החמורה מאוד, לבין הפגיעה האפשרית בזכויות הפרט, הוא ראוי ונכון".
כעת יצטרכו השופטים להכריע עד כמה, אם בכלל, ישתנה אופי הבידוקים הבטחוניים של הנוסעים בנתב"ג. את החלטתם ימסרו כאמור במועד מאוחר יותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם