ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

מצוקת העובדים הסוציאליים: הפנים מאחורי השביתה

אלפי העובדים הסוציאליים בישראל החליטו שככה אי אפשר עוד להמשיך, והבוקר פתחו בשביתה ללא הגבלת זמן. קשישים, ילדים בסיכון, נערות במצוקה ונשים מוכות, כל אלה יסבלו מסירובה של המדינה להעלות את שכר עובדי הרווחה. שישה עובדים מספרים ל-nrg מעריב על תנאי העסקה מחפירים ועל עומס בלתי אפשרי

לראשונה זה 17 שנים, לשכות הרווחה ב-255 הרשויות המקומיות ברחבי הארץ ריקות מאדם. בבתי החולים לא יסתובבו עובדים סוציאלים בניסיון לאתר חולים במצוקה וללוות ילדים חולי סרטן לטיפולים הקשים במחלקות האונקולוגיות, חוקרי הילדים יישארו בבתיהם ולא יוזעקו במקרי התעללות והזנחה של ילדים וקציני המבחן לנוער ולמבוגרים לא יעבירו לשופטים תסקירי מבחן שעשויים להביא לשחרור קטין ממעצר.

למרות החשיבות העצומה של עבודתם וההשפעה הגדולה שיש לה רבים מהאזרחים במדינה, בשלב זה או אחר של חייו, נדמה כי בציבור הרחב כלל לא מודעים להשלכות שיהיו לשביתה.

ברגע אחד הופסקה עבודתם של קציני מבחן לנוער ולבגירים שעלולים להישאר במעצר, עו"ס המטפלים בקשישים לא יבצעו ביקורי בית ומאות אלפי קשישים עלולים להיקלע למצוקה, מבלי שאף אחד יידע על כך.

צווי הגנה על ילדים מהוריהם המתעללים לא ייצאו לפועל, ילדים שעולה חשד להזנחתם או לפגיעה פיזית ונפשית בהם יוותרו בבתיהם, חקירות ילדים לא יתבצעו ופגישות בין הורים לילדיהם במרכזי קשר ובהשגחת שירותי הרווחה

לא יתקיימו.

נזקים גדולים צפויים להיגרם בכל שדרות הטיפול הסוציאלי, כמו בטיפול בדרי הרחוב, בטיפול הקבוע במאות אלפי המשפחות המטופלות מדי יום ברחבי הארץ, בשיקום הנכים, בסיוע למפגרים ובעלי מוגבלויות, בתחום מניעת האלימות במשפחה, בטיפול בנכי צה"ל, בוועדות הפסקת היריון שייאלצו להמתין לשובן של עובדות סוציאליות היושבות בהן בדרך קבע לעבודה ובתחום האימוץ, שכל התהליכים בו ייעצרו.

לבקשת מעריב, הסכימו שישה עובדים ועובדות סוציאליות לחשוף טפח קטן משגרת עבודתם הסיזיפית, שלרוב נעלמת מעיני הציבור, עד הרגע בו הוא נזקק לה יותר מכל דבר אחר.

על עבודתם של 35 עובדים סוציאליים מפקחת מדי יום אליה עוזיאל מנהלת השירות הסוציאלי במרכז הרפואי סורוקה.

העובדים הסוציאליים נוכחים בחדר המיון בטיפול בנפגעות תקיפה מינית בנפגעי אלימות ובהשגחה על ניצולי השואה שמתאשפזים בבית החולים.

"הגעה לבית חולים בכלל ולחדר מיון בפרט היא בדרך כלל אירוע טראומטי" מספרת עוזיאל. "מהרגע הראשון עובד סוציאלי מלווה את החולה או את משפחתו".

אחד התפקידים המורכבים של העובדים הוא ליווי הילדים חולי הסרטן. "אנחנו איתם מהרגע הראשון שהם מקבלים את ההודעה הקשה שחלו במחלה", מספרת עוזיאל. "אחר כך אנחנו מלווים אותם בצמתי ההחלטה הרבים שהם מגיעים אליהם".

למרות התנאים הקשים והמשכורות הנמוכות עוזיאל כמו רבים מעמיתיה למקצוע מתארת את העבודה כשליחות. "אני יודעת שאין לנו ברירה ובמצב הנוכחי אנחנו לא יכולים להמשיך אבל קשה לי לחשוב מה יקרה עם השביתה", היא אומרת. "הרבה מאוד אנשים שיזדקקו לנו ברגעים הכי קשים שלהם ייוותרו לבדם וללא מענה".

מקרי הרצח המזעזעים של ילדים בידי הוריהם שאירוע בישראל בשנים האחרונות, בהם רוז פיזם, נועה גולדרינג, עומר רוני ואור בן דרור, היו אמנם מקרים קיצוניים שאינם מעידים על הכלל.

אולם בקרב רבים בתחום העבודה הסוציאלית היוו מקרים אלה סמן ברור להערכה כי ילדים להורים שנמצאים בהליכי פרידה וגירושין הם ילדים בסיכון לכל דבר.

העובדים הסוציאליים לסדרי דין, אשר מטפלים בהורים המסוכסכים בנושא משמורת על ילדיהם, בקביעת אפוטרופסות על נזקקים סיעודיים וחולים שאינם קשישים ובנושא האלימות במשפחה בין בני זוג ובין הורים לילדים, נתקלים במקרים אלו מדי יום.

טל גופנא, שמאחוריה 28 שנות ניסיון בעבודה סוציאלית, מספקת כמעט מדי יום חוות דעת מקצועיות לבקשת בית המשפט בנושא הסדרי המשמורת של הילדים אצל הוריהם שנפרדו, הסדרי ראייה להורה שלא חי עם ילדיו, גם שנים לאחר שההליך המשפטי בין ההורים הסתיים.

אחד הנושאים להם נדרשים עובדים סוציאליים לסדרי דין הוא חטיפות הילדים על ידי אחד ההורים מאחת המדינות בעולם והבאתו לישראל, בניגוד להחלטות בית המשפט. "במקרה כזה אנחנו עוזבים הכל ומתמקדים בחיפוש אחרי הילד וההורה, כי מדובר לפעמים בדרמות שמתרחשות בעוצמה גדולה במשך מספר שעות, ביום או בלילה", מספרת גופנא.

גופנא מוסיפה: "כבר היום יש עומס גדול על העובדות הסוציאליות, ורשימות ההמתנה לטיפול רק יתארכו אם אכן תתקיים השביתה. הילדים שסובלים ממשבר הגירושין יישארו לבד אפילו ליום אחד,  הורה שמצפה לראות את ילדו במרכז הקשר ייאלץ להמשיך לחכות, או אדם סיעודי שנזקק לאפוטרופוס יהיה נתון לסכנת ניצול כלכלי או רגשי, אבל לצערי הגענו למצב שכבר אין לנו ברירה אלא לשבות, כי אחרת המצב יישאר כמות שהוא".

במהלך 16 שנים בעבודה סוציאלית, מהן שמונה שנים כפקידת סעד לחוק נוער בשכונת ארמון הנציב בדרום ירושלים, טובה שינקלובסקי ראתה כמעט הכל. ילדים שנזנחו על ידי הוריהם, קטינים שפגעו באלימות בחבריהם וכל מקרה שבו מתעורר חשד כי ילדים נמצאים בסיכון בשכונה הוותיקה מתנקז לשולחנה.

"לראות ילד מפורק נפשית, זה לא דבר קל" מספרת שינקלובסקי. "אנחנו למעשה אנשי הקשר בין המשפחה למשטרה ולשופט. אבל מעבר לכך, יש צורך לטפל בו, ללוות אותו לפנימייה, אם הוחלט שאין ברירה ומסוכן להשאיר אותו בבית או בקהילה בה הוא חי".

שינקלובסקי, שמורגלת להיות זמינה לעבודה בכל שעות היממה, התקשתה להתכונן לשביתה. "במקצוע שלי כל דבר הוא דיני נפשות ואם למשל לא נטפל מיד בילד שנפגע מינית, הוא ימשיך את מעגל הפגיעה ויפגע באחרים. עם זאת, פשוט לא נותרה לנו אפשרות אחרת".

העובדים הסוציאלים נוהגים לכנות את יחידות הסיוע הצמודות לבתי המשפט לענייני משפחה כ"חדר המיון של העבודה הסוציאלית".

אל יחידות הסיוע מגיעה האוכלוסייה אשר נזקקת להתערבות בית המשפט לענייני משפחה בעיקר בנושאי פרידות גירושים ובקשות להגנה מפני בן הזוג שנהג באלימות.

"האנשים שמגיעים אלינו נמצאים בעיצומו של סכסוך משפטי, וקשה לתאר את עוצמת הרגשות שאנו נתקלים בה מדי יום", מספרת אורלי שור, עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע ברמת גן למעלה מעשור. "אנחנו מנסים להכניס רגיעה לכל המצב הזה".

תחום נוסף בו מטפלים העובדים הוא האלימות במשפחה. שור מתקשה להבין מדוע מקצוע העובד הסוציאלי בישראל נמצא בתחתית סולם השכר במגזר הציבורי. "לבת שלי, שרצתה ללמוד עבודה סוציאלית, כבר לא נתתי להיכנס למקצוע", היא מודה בכאב.

העלייה החריפה במספר עבירות האלימות בקרב קטינים ובני נוער הפכה כבר מזמן למציאות קשה. מעין כהן, קצינת מבחן לנוער, המשמשת מפקחת מעצרים של קטינים ובני נוער באזור השפלה, חווה את המציאות הזאת מדי יום.

"רק בשבוע שעבר נתקלנו במקרה של נער בן 17 שביצע עבירת אלימות קשה, אבל נאלצנו להמליץ להשאיר אותו במעצר, כיוון שהוא סירב ללכת למסגרת טיפולית", מספרת כהן.

כהן מוסיפה: "רק אחרי חצי שנה הוא שינה את הגישה, ובהסכמתנו, הוא שוחרר בפיקוח אנושי ואלקטרוני, והוא משתתף בתוכנית שבנינו עבורו".

מקרה זה מייצג את החשיבות העצומה של תפקיד קציני המבחן בכלל וקציני המבחן לנוער בפרט. כאשר שופט עומד להכריע אם לעצור קטין או לשחררו, הוא יקבל תמיד את עמדת קציני המבחן של משרד הרווחה.

עובדים סוציאלים אלו מתבקשים לאסוף מידע על הקטינים שהסתבכו בפלילים ובני משפחותיהם ולאבחן את מצבו של הקטין. אם וכאשר תפרוץ שביתה, התמונה שהשופטים יקבלו תהיה חסרה. קטינים עלולים להישאר במעצר עקב המחסור בתסקירי המבחן, לעומת אחרים שעלולים להשתחרר בלי שקציני המבחן בדקו אם אין בכך סכנה.

אחרי 36 שנים כעובד סוציאלי, יצא בשבוע שעבר דוד אולמן לגמלאות. אולמן, לשעבר מנהל המחלקה לקשיש בעיריית חיפה, לא הספיק לקחת חלק בשביתה.

"אולי זה טוב", אומר אולמן. "יהיה לי מאוד קשה לחשוב שלאלפי קשישים שזקוקים לנו מדי יום לא יהיה מענה".

לדברי אולמן, בציבור הרחב לא קיימת כמעט מודעות לחשיבות של העובדים הסוציאליים לחוק חוסים. העובדים מגיעים לאותם קשישים, שבמקרים רבים יושבים בביתם לבדם לאחר שמשפחתם זנחה אותם, ומסייעים להם.

למרות הקושי אולמן בטוח שהיציאה לשביתה מוצדקת. "לצערי הבת שלי הלכה אחריי לעבודה סוציאלית, והיום היא מקבלת משכורת שבקושי מספיקה לה למעון של הבת, וזה לא פשוט", אמר. "ביחס למצב המשכורות במשק, זאת פשוט בושה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...