זיכרונות מ-1986: כשארה"ב תקפה בלוב
התקרבות ספינות המלחמה האמריקאיות ללוב מספקת הזדמנות לחזור 25 שנה לאחור, כאשר רייגן הורה להפציץ בתגובה לפיגוע
בלילה של ה-5 באפריל 1986 התפוצץ מטען חבלה ליד רחבת הריקודים בדיסקוטק "לה בלה" שבמערב ברלין, אחד האתרים הפופולריים בקרב החיילים האמריקאים שמוצבים באזור. כתוצאה מהפיגוע נהרגו שני חיילים אמריקאים בדרגת סמל ואזרחית טורקיה, ויותר מ-220 בני אדם נוספים נפצעו.
עבור הממשל האמריקאי, בראשו עמד הנשיא רונלד רייגן, לא היה ספק מי עומד מאחורי הפיגוע – שליט לוב, מועמר קדאפי, שהיה ידוע בתמיכתו בארגוני טרור רבים, ובהם ארגונו של אבו נידאל הפלסטיני, הבריגדות האדומות באיטליה והמחתרת האירית. יירוטם של מסרים שהועברו בין טריפולי לבין סוכנים במזרח אירופה חיזקו את החשדות בדבר המעורבות הלובית.
המתיחות בין לוב לבין ארצות הברית כבר הייתה בשיאה עוד לפני הפיגוע, בשל המחלוקת על מפרץ סידרה שבים התיכון. האמריקאים הכריזו כי יש להם זכות לבצע תמרונים במים הבינלאומיים מול לוב, בעוד קדאפי טען כי מדובר באזור שנמצא בריבונותו והזהיר מפני תגובה צבאית נגד מי שיעבור את מה שהגדיר בתור "קו המוות".
בתחילת 1986 שלחו האמריקאים שלוש נושאות מטוסים לתוך המפרץ כדי לאכוף את חופש התנועה. ההסלמה הגיעה ב-24 במרץ, כאשר טילי נ"מ לוביים נורו לעבר מטוס אמריקאי, אך החטיאו אותו. בתגובה הפציצו האמריקאים את סוללת הנ"מ על החוף ואת המכ"ם והטביעו שתי ספינות לוביות, וכתוצאה מכך נהרגו 35 חיילים לובים.
הימצאות הכוחות האמריקאיים בזירה אפשרה לנשיא רייגן להוציא לפועל תגובה מהירה בעקבות הפיגוע בברלין. ב-15 באפריל, בשעה 2:00 לפנות בוקר, החלו עשרות מפציצים שהמריאו מנושאות המטוסים האמריקאיים בים התיכון ומבסיסים בבריטניה לתקוף ארבע מטרות באזור טריפולי ובנגאזי, אשר נטען כי הן קשורות לטרור הלובי, ובסיס אווירי של מטוסי מיג שעלולים לאיים על הכוחות האוויריים. כמו כן הופצצו סוללות ההגנה האווירית של לוב.
ההפצצה הסתיימה בתוך פחות מרבע שעה, כאשר עשרות טילים ופצצות במשקל כולל של 60 טון הוטלו על המטרות. האמריקאים איבדו שני אנשי צוות כאשר מטוס האף-111 שלהם הופל. הלובים טענו כי עשרות בני אדם נהרגו – המספרים נעו בין 35 ל-60 קורבנות – בהם גם חנה, בתו המאומצת של קדאפי בת ה-15 חודשים. אולם בשנים הבאות טענו כלי תקשורת מערביים כי זו לא הייתה
בנאום לאומה, הכריז הנשיא האמריקאי רייגן כי הפעולה בוצעה במסגרת הזכות להגנה עצמית על פי סעיף 51 באמנת האו"ם. "כאשר אזרחינו מותקפים או מהווים יעד לפגיעה במקום כלשהו בעולם על פי הוראות ישירות של משטרים עוינים, אנחנו נגיב כל עוד אני מחזיק בתפקיד", הבהיר.
על אף שקדאפי הכריז כי מדובר בניצחון צבאי – אשר זכה גם לפסל בדמות יד מרסקת מטוס אמריקאי שהוצבה במרכז טריפולי – הוא לא נמנע מלהפעיל את שיטות הטרור כדי להגיב על ההתקפה. זמן קצר לאחר ההפצצות רצח "הארגון המהפכני של המוסלמים הסוציאליסטים", שככל הנראה הורכב מאנשיו של אבו נידאל, שני בני ערובה בריטים שהוחזקו בביירות.
ב-5 בספטמבר 1986 נחטפה טיסה 73 של חברת פאן אם האמריקאית בפקיסטן. המטוס, שהמריא מהודו, עצר בחניית ביניים בקראצ'י בדרכו לפרנקפורט ולניו יורק, כאשר מחבלים מארגון אבו נידאל השתלטו עליו. מאחר שהטייס הצליח להימלט, נותרו המחבלים עם הנוסעים על הקרקע. אחרי כ-18 שעות של מצור ניסו כוחות הביטחון הפקיסטניים לפרוץ למטוס, ובמהלך חילופי האש נהרגו 22 בני אדם והמחבלים נעצרו.
במרץ 2004, ימים ספורים אחרי שראש ממשלת בריטניה באותה תקופה טוני בלייר נועד לראשונה עם קדאפי בלוב, חשף הסאנדיי טיימס את תוכניתם האמיתית של המחבלים בקראצ'י. לפי הדיווח, בהוראתו של קדאפי היו אמורים המחבלים לרסק את המטוס – שעליו 379 נוסעים ואנשי צוות – על תל אביב.
במסגרת הסכם בין לוב לבין המערב, הועמד לדין עבד אל-בסט אל-מגרחי, לשעבר קצין בשירותי הביון הלוביים, על מעורבותו בפיגוע. הוא הורשע ונידון למינימום של 27 שנות מאסר בכלא סקוטי, אולם באוגוסט 2009 הוא שוחרר בשל מחלת הסרטן שבה לקה – מהלך שגרם למתיחות קשה ביחסים בין בריטניה לבין ארצות הברית ולגינוי מצד משפחות הקורבנות.
באוגוסט 2008 חתמו ארצות הברית ולוב על הסכם, אשר קובע כי הלובים יפצו את קורבנות הפיגועים שביצעו בשנות השמונים והאמריקאים יפצו על ההפצצה ב-1986. בעקבות זאת חידשו שתי המדינות את היחסים ביניהן ולראשונה מאז 1972 הונף דגל ארצות הברית מעל השגרירות בטריפולי ומונה שגריר אמריקאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם