הנרצחים באיתמר: אודי ורות פוגל וילדיהם יואב, אלעד והדס
אמש הותר לפרסם את שמותיהם של חמשת בני המשפחה, שנדקרו למוות בערב שבת באיתמר: האב אודי (36), האם רות (35) ושלושת הילדים יואב (11), אלעד (4) והדס (3 חודשים). בנווה צוף, שם נמצא בית הסבא והסבתא אליו הובאו הילדים שניצלו, שורר אבל כבד. "אפשר רק לתאר איך הילדים מרגישים"
(36) ורות (35) פוגל, וילדיהם יואב (11), אלעד (4) והדס (3 חודשים). שלושת הילדים האחרים - תמר (12) רועי (8) וישי (שנתיים וחצי) נמצאים כעת בבית הסבא והסבתא בנווה צוף. חמשת בני המשפחה יובאו למנוחות היום באחת וחצי בצהריים, בהר המנוחות בירושלים.
טבח באיתמר - כותרות אחרונות:
- "הממשלה התירה את דם המתיישבים"
- נתניהו: הרצח מזעזע אך אין לקחת החוק לידיים
- תחקיר ראשוני: הגדר התריעה אך הכוח האזרחי כשל
במקביל ממשיכים להתברר פרטי הזוועה. בערב שבת צעדה תמר פוגל לביתה לאחר פעולה של בני עקיבא בקן המקומי. כשהגיעה לדלת ביתה היא מצאה אותה נעולה. היא הקישה פעם-פעמיים וקראה בקול בשמות הוריה ואחיה, אבל איש לא ענה. היא ניגשה לבית השכנים והזעיקה את הרב יעקב כהן, ראש הישיבה הגבוהה ביישוב ואביה של חברתה.
"הבת שלהם, שהייתה בפעילות עם הבת שלי, קראה לי מהבית בסביבות השעה שתים עשרה וחצי", סיפר הרב. הנערה סיפרה לו כי היא מצאה את דלת ביתה נעולה וכי דרך חלון פתוח היא הבחינה שהסלון של הבית מלא בבוץ. "היא מיד חשה שמשהו לא בסדר וביקשה ממני שאעזור לה להיכנס. היא אמרה שהיא דואגת ושהיא לא מבינה למה ההורים שלה לא עונים. בהתחלה לא חשבתי שמדובר באירוע כזה ולכן לא השתמשתי בכוח כדי להיכנס לבית אלא דרך החלון הערנו את אחיה וביקשנו שיפתח לנו את הדלת", סיפר הרב.
הילד שישן במהלך כל ההתרחשות פתח לשכנו ואחותו את הדלת, מבלי לדעת מה קרה בביתו. כשהשניים נכנסו הם הבחינו בדלת חדר ההורים הפתוחה ודרכה חזו בזוועה. "ראינו את הילד הקטן שלהם, בערך בן שנתיים, בוכה ומנסה להעיר את ההורים. מיד הבנו מה קרה. יצאתי מייד החוצה ויריתי באוויר שתי יריות, כי זו הייתה הדרך היחידה שלי להזעיק עזרה", שחזר הרב כהן. מייד לאחר מכן הוא החל לסרוק חדר אחר חדר.
אחריו הגיעו לזירה שני בניו של הרב, חיילים בשירות סדיר, שסייעו לאביהם. הם הכניסו את הבת ואת אחיה לביתם וחזרו לבית. "החלון היה פתוח, הסלון היה מלא בבוץ והחדרים מלאים בדם", שחזר הרב את המראות. "היה לי קשה מאוד לצפות במחזה הזה, בייחוד כשידעתי שהבת הגדולה צפתה גם היא במראות הקשים. ראינו אותם מתים, מלאים בדם", סיפר הרב.
את הילדים שנותרו בחיים הוחלט להעביר לבית סבם בנווה צוף. מי שבישרו לו על האירוע הטרגי בו איבד את בנו, היו רב היישוב יונתן ואשתו, שפרה בלייס, שסיפרה עם צאת השבת על הרגעים הנוראים: "לצערי, הוטל עלינו להגיע למשפחה באמצע הלילה, להעירם משנתם ולמסור להם את הבשורה האיומה. בשעה שלוש לפנות בוקר דפקה לנו בדלת העובדת הסוציאלית וביקשה שנעיר את הרב וסיפרה לו מה קרה. הרב אמר לי: 'אנחנו אלה שחייבים למסור להם'. הגענו למשפחה ואחרי שבישרנו להם את הבשורה אמרנו שנראה לנו שההחלטה הנכונה היא להביא את הילדים ליישוב נווה צוף, שיהיו ליד משפחתם".
הסבא
משפחת פוגל הגיעה לאיתמר לפני כשנתיים מאריאל, לשם הועברו לאחר ההתנתקות מגוש קטיף. האב עסק בחינוך ובנווה צוף סיפרו עם צאת השבת על איש יוצא דופן. איציק שדמי, דובר היישוב אמר ל-nrg מעריב: "הוא היה מחנך, איש תורה, יכול להיות מדען גדול והחליט להיות מחנך בישראל. אפשר לתאר רק איך הילדים מרגישים אחרי שמצאו את הוריהם במצב כזה. מצב זוועה, שאי אפשר לתאר. זה ילווה אותם ואת המשפחה כולה לשנים רבות. המשפחה כולה בהלם וצער".
לאחר הגיע בשורת האיוב קיימו ביישוב נווה צוף דיון הלכתי האם אפשר לנסוע בשבת כדי להביא את הילדים היתומים מהיישוב איתמר ורב היישוב פסק כי הדבר ייעשה על ידי נהג דרוזי, האחראי על הביטחון באזור. איציק שדמי: "מדובר במשפחה שעשויה מברזל. היו בין הראשונים שהקימו את היישוב. הילדים חונכו על פי עוצמה יהודית וישראלית. על הרצח הזה צריך לתת תשובה ציונית הולמת ולהקים עוד שכונות ולקדם את ההתיישבות, ולא להסתפק בהודעה של ראש הממשלה.
"זה רצח שלא משנה מה דעותיו של האיש שביצע אותו ומה הוא רצה להשיג, מי שרוצח ילדה קטנה בת שלושה חודשים, אין מילה אחרת לתארו מאשר נאצי. אנחנו נגד כעס. אנחנו מתרכזים באבל. כעס יכול להיות לנו על ממשלה שרודפת אחרי יהודים, בעיקר על שר ביטחון שלא נותן לנו לבנות ורודף אותנו".

מאות משפחות התכנסו עם צאת השבת מחוץ לבית משפחת פוגל שביישוב איתמר, בעת שכוחות משטרה גדולים, צוותי זיהוי פלילי והפתולוג פרופסור יהודה היס נכנסים לבית הנרצחים. מחוץ לבית התכנסו גם ותיקי היישוב שביקשו פה אחד להעביר מסר חד וברור לממשלה, לאזרחי המדינה ולשכניהם הערבים: "נמשיך לבנות פה, להתרחב ולהתחזק כדי להראות שדמנו לא הפקר ושאנחנו פה כדי להישאר".

"צריך להפסיק את הדיבורים על הזיות השלום", אמר גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון. "יש לנו עסק עם מרצחים שפלים, שלא בוחלים להרוג ילדים בשנתם", הוסיף מסיקה וטען כי פתיחת המחסומים באזור והעובדה שהמדינה לא מאפשרת ליישוב להתמגן בצורה טובה יותר, הם חלק מהגורמים שאיפשרו את הפיגוע אתמול.
לזירת הרצח הגיע גם בעז שבו, תושב היישוב, ששכל לפני כתשע שנים את אשתו ושלושת ילדיו בפיגוע דומה. "זה מחזיר אותי לאותו היום ולאותו הלילה. לא יכולתי לתפקד כששמעתי על הרצח הנורא הזה", אמר שבו. "ישר חשבתי על הילדים. הקולות, הרעש, הכאב, הכל חוזר אלי. מה שקרה כאן מחזיר אותו תשע שנים אחורה.
"לא יעלה על הדעת שדבר כזה זוועתי יקרה בכל מקום אחר בעולם", הוסיף שבו. הוא ביקש לפנות לבני המשפחה ולומר מניסיונו כי הם יצטרכו המון חוזק נפשי ולהתחזק באמונתם כדי להשתקם מהאירוע, והוסיף: "אנחנו בני אדם כמו מי שגר בתל אביב ודמנו לא הפקר".
בהכנת הידיעה השתתפו נתיב נחמני ואחיקם משה-דוד