העליון דחה את ערעור האם שהטביעה את בנה
אולגה בוריסוב שהורשעה בהריגת בנה בן ה-4 אלון, אותו הטביעה בים מול חוף בת ים, תרצה 8 שנות מאסר. "היא נטלה את חייו במכוון"
בהמשך החליטה בוריסוב יחד עם עורך דינה להגיש ערעור על העונש, בשל נסיבות חייה הקשות ובשל כישלון המערכת לטפל בה. שופטי העליון אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין ויורם דנציגר פסקו היום כי לא נמצא כל פגם בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב המצדיק התערבותם.
"ככל שמדובר בתפקידם של בתי המשפט, אין מקום להקלה בעונש, נוכח נטילת חיי הילד באופן מכוון, כמובן על לא עוול", כתבו השופטים. לדבריהם, אין להקל "גם אם (הדבר נעשה) מתוך מחשבה מעוותת. מידת הדין ומידת הרחמים משמשים בנו בערבוביה, אך גם שילובן אינו מגיע לדרגה של עילת התערבות בעונש", קבע השופט רובינשטיין.
> nrg - גם בפייסבוק
השופט דנציגר הוסיף: "לטעמי, מלאכת גזירת דינה של אם הממיתה את בנה הקטן, בהאמינה כי בכך תמנע ממנו גורל אכזר, היא מטלה קשה מנשוא. אף על פי כן, בית המשפט המחוזי התמודד עם משימה קשה זו בצורה ראויה והולמת, תוך שהוא מביא בחשבון את כל השיקולים הרלבנטיים ומאזן ביניהם כהלכה".
בוריסוב סבלה בעת המקרה מבעיות נפשיות. בכתב האישום המתוקן בו הודתה, באוגוסט 2008, נאמר כי בערב יום 15.3.08, היא נסעה עם בנה לחוף בבת ים, וזאת במטרה לשים קץ לחייה ולחייו. לאחר חצות היא נטלה אותו כשהוא ישן, ונכנסה עמו לים, תוך אדישות לסכנה שבדבר. כשהגיעה למים העמוקים, החלה לטבוע עד שלא יכלה להחזיק עוד בידי בנה והוא טבע. היא עצמה לא הצליחה להתאבד ויצאה מן המים. הילד נמשה אך הניסיונות להחיותו כשלו.
שירות המבחן קבע כי בוריסוב, אשר עלתה לישראל ב-1992, הקדישה את כל זמנה לטיפול בבנה שנולד בשנת 2004, ואשר סבל מעיכוב התפתחותי. היא עצמה סבלה מבעיות נפשיות רבות ולאורך נישואיה היו חייה דיכאוניים וסגפניים, מנותקים מן הסביבה.
הדבר הוחמר לאחר לידת הילד כאשר בשנת 2007, היא אובחנה כמי שמצויה במצב פסיכוטי ומסוכנת לעצמה ולזולתה,
בבית המשפט המחוזי הודתה האם במסגרת הסדר טיעון בעבירת הריגה, והתביעה ביקשה לגזור עליה שמונה שנות מאסר. הסנגור טען אז כי מדובר באשה אומללה שיש לנהוג בה במידת הרחמים. הוא טען הרשויות לא עשו די כדי להצילה מהתרסקות וכי לנוכח מצוקתה היא התמכרה ל"קוקטייל קטלני" של אלכוהול עם כדורים מסוגים שונים.
בית המשפט המחוזי קבע כי העונש המרבי שבהסדר אינו סוטה במידה קיצונית מרף הענישה הראוי ועל כן החליט – לא בלב קל – לקבלו ולגזור עליה שמונה שנות מאסר.
בערעור טען הסנגור, עו"ד יוסי זילברברג, כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל ראוי לכישלון המערכת הטיפולית במניעת האירוע משום שיכולת הנאשמת לתפקד כאם לא נבדקה לאחר אשפוזה הפסיכיאטרי. עוד טען זילברברג כי בוריסוב אהבה את בנה וכי לא יכלה להתמודד לבדה עם מצוקותיה.
בעלה של בוריסוב ציין בפני שופטי בית המשפט העליון כי הוא תומך באשתו וכי מצבה בכלא קשה. לדבריו, היא עצמה קורבן והוא יעשה הכל כדי לשקמה חרף המעשה שעשתה. הוא עצמו ממשיך בקשר הזוגי איתה.
נציגת שירות המבחן ציינה כי ניכר שיפור במצבה וכי הם מקווים שהיא תמשיך בטיפול התרופתי באופן מסודר.
התובעת, עו"ד בת עמי ברוט, טענה כי אכן מדובר בטרגדיה וראוי להתחשב בכך בגזירת העונש. עם זאת ביקשה לתת ערך הולם לחיי אדם, באופן שיבטא את סלידת החברה מן העבירה, מנטילת חיים מילד חסר אונים, שזעקתו האילמת צריכה להישמע. "לפיכך על העונש להיות מרתיע, כיוון שתופעה של המתת ילדים על ידי הוריהם, איננה נדירה, ובדו"ח שהוגש לכנסת נמסר על שישה מקרים בשנים 2008-2003", אמרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם