בגלל האונס בשמרת: מלחמה בקיבוץ בצפון
23 שנה אחרי, מבקש אחד הנאשמים בפרשת האונס המזעזע - שזוכה, להתקבל כחבר בקיבוץ השכן שבו נולד ומעורר מחלוקת קשה במשק
הנאנסת משמרת צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקי
באוגוסט 1988 הזדעזעה המדינה כולה כאשר נערה בת 14 וחצי, בת קיבוץ שמרת, התלוננה במשטרה כי במשך ארבעה ימים היא נאנסה על ידי שמונה נערים בני 16 עד 18 משמרת, מקיבוצי האזור ומנהריה. מעשי האונס אירעו בשדות הקיבוץ, במפעל הרהיטים שלו, בחוף הים בעכו, בבוסתן הגליל, בחדרה של הנערה ובחדרו של אחד מהנערים שהיו מעורבים באירועים.
לפי האישום, הצעיר, שהיה אז בן משק בקיבוץ הסמוך, נשלח לקרוא לה מחדרה כדי לבצע בה את זממו ולספק גם את יצריהם המיניים של חבריו שבוצעו מספר פעמים באותו לילה בחוף הים ובחדרו של אחד מבני החבורה. עם שחרורו מהצבא עזב הצעיר את הקיבוץ, אולם כעת, בקשתו לחזור לקיבוץ ביחד עם משפחתו כחבר, מעוררת חילוקי דעות קשים בקיבוץ.
למרות שלא הכחיש שקיים יחסי מין עם הנאנסת בנוכחות נערים נוספים, בערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט העליון (לאחר שהם זוכו מחמת הספק בבית המשפט המחוזי בחיפה) לא הוגש נגדו כתב אישום נוסף. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד ארבעה מתוך שמונת הנערים שהואשמו בתחילה, והם נידונו לעונשי מאסר, אולם גם בכתבי אישום אלה נכללו העדויות שלו ושל הנאנסת באשר למעורבותו באירועים המזעזעים.
"הוגש נגדו כתב אישום כמו נגד יתר שבעת הנערים שרצחו בקור רוח את נשמתה של הילדה הזאת", אמר אתמול אחד מחברי הקיבוץ. "הכרתי אותו עוד כשהיה ילד. הוא היה ילד רע וכוחני שניצל חולשות של ילדים אחרים. הוא אולי התבגר, אבל אופי של אדם לא משתנה".
> הצטרפו לדף הפייסבוק של nrg
"אין סיבה לזכור את חטאי הנעורים שלו"
אחרי 15 שנים, במהלכן לא נקלטה אף משפחה חדשה לחברות בקיבוץ, התקיימה אמש אסיפת חברים, בו הציג הוועד המנהל של הקיבוץ את רשימת 11 המשפחות המועמדות לקליטה לחברות. ביום שישי צפויה להתקיים ההצבעה הטעונה שתכריע האם לקבל אותו ואת משפחתו כחברים מן המניין.
"אני גאה במהלך הדמוקרטי ואני גאה בכך שאין קבלה אוטומטית של אף בן קיבוץ וכולם יעברו את המטחנה של הבעד ונגד", אמר אתמול יו"ר הוועד המנהל. "כל אחד יצביע לפי ראות עיניו. באופן אישי, אני כחבר קיבוץ חושב שמאז הפרשייה
עברה כבר רבע מאה. הוא הפך לאיש משפחה ולאבא, ואני חושב שהיום הוא אדם אחר. אין לי כל סיבה לזכור את חטאי הנעורים שלו, מה עוד שהוא זוכה".
אמו של המועמד לחברות, חברת הקיבוץ, סירבה להתייחס לסוגיה. ואילו בנה אמר: "תמיד יהיו כמה מתנגדים שירצו להוקיע אותי, אבל אני מאמין שהרוב בעדי. אני כבר שכחתי מזה, אין לי על מה להתחרט, זה לא קשור אלי. בסדר, הייתי שם, אבל זה היה במקרה ויכולתי להיות גם במקום אחר. אני לא רוצה להתייחס לזה יותר, תהיה הצבעה - וזה מה שייקבע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם