ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץ

בנו של הסוהר: "מצאתי את הסיכה של אבא"

במהלך ההפגנה של משפחות הנספים בכרמל, מצא ואסים, בנו של איאס סארחן, סיכה שאותה עונדים רק צוערים דרוזים: "תמיד תהיה איתי"

זמן קצר לפני טקס הענקת הצל"שים לקציני המשטרה, התאספו אתמול (ד') סמוך לצומת בית אורן משפחות הסוהרים שנספו באוטובוס כדי להפגין במחאה על הענקת עיטורי המופת. בין המפגינים בלט ואסים, בנו של הסוהר איאס סארחן שנהרג בשריפה.

במהלך האירוע, כשכל המשתתפים אחזו בשלטים ושוחחו על הסיטואציה הקשה שנוצרה, החליט ואסים לרדת לוואדי שבו מצא אביו את מותו. סקרנותו הביאה אותו להביט לעבר הקרקע המפוייחת בתקווה למצוא חפץ כלשהו ששרד את הלהבות.

לאחר חיפוש קצר, הוא צעק לפתע לעבר אימו, שורוק. כשהביטה לעברו היא ראתה שהוא אוחז בידו סיכה מיוחדת שאותה עונדים אנשי המגזר הדרוזי בשב"ס. ואסים היה נרגש ונסער. סבו הסביר לו שהסיכה מסמלת את שותפות הגורל של העדה הדרוזית עם מדינת ישראל.

מאז האירוע, בטוח ואסים בן השבע וחצי, שהוא מצא את הסיכה שענד אביו ברגעיו האחרונים. "רציתי לרדת ולראות אם יש משהו של אבא", אמר אתמול ואסים. "אני לא רק בטוח שזה שלו, אני בטוח באלף אחוז שזו הסיכה שהייתה על החולצה של אבא שלי. עכשיו היא בכיס שלי.

"בלילה אני אשים אותה מתחת לכרית. בבוקר אני אעשה תליון ואני אתלה אותה על הצוואר. הסיכה הזו היא של אבא והיא תישאר כל הזמן אצלי". אימו של ואסים, שורוק, התייחסה גם היא לאירוע המרגש. "הוא התעקש והחל לרדת לבד", אמרה. "סבו הלך אחריו. יחד הם הסתובבו והפכו דברים שרופים כמו חולצות של הנספים. לפתע ואסים הרים חלק של חולצה, על החולצה היה הסמל. 'אמא אמא. מצאתי את הסיכה של אבא', הוא צעק אליי והחל לבכות".

האם הוסיפה: "אם הילד, שהיה מחובר לאביו כל רגע ורגע, משוכנע במאה אחוז שזו הסיכה של אבא שלו, מי אני שאחלוק עליו. אני יכולה לומר בוודאות שהייתה לו סיכה כזו. ואסים ובעלי חיו אחד בתוך השני. הם היו מחוברים כל הזמן. הוא ידע כל דבר הכי קטן על אבא שלו. הוא חושב שזו הסיכה, ולכן זו הסיכה של אבא שלו".

נג'יב סארחן, אביו של איאס, פרץ בבכי כאשר נכדו מצא את הסיכה. "אין ויכוח שזו הסיכה של הבן שלי. הנכד יודע יותר מכל אחד אחר איזה דברים היו לאבא שלו", אמר.

למרות האירוע המרגש, הפנו אתמול משפחות הרוגי השרפה בכרמל אצבע מאשימה כלפי המשטרה שהחליטה להעניק עיטורי מופת לקצינים איציק מלינה, אהובה תומר וליאור בוקר. לאחר טקס זיכרון שערכו, קיימו המשפחות הפגנה שקטה. בין היתר הן הניפו שלטים שעליהם נכתב: "דם בנינו ובנותינו זועק מהאדמה", ו"החיפזון מהשטן".

בני

המשפחות סיפרו כי הענקת העיטורים אינה דבר פסול, אך העיתוי פוגע ברגשותיהן. "המטרה שלנו היא להתייחד עם ילדינו שנספו", אמר אתמול דוד דיין, אביו של יוחאי, "כל מה שביקשנו הוא להמתין לחקירת המבקר. הוא עצמו אמר שיש שלושים חוקרים שבודקים את האירוע. מדוע היה צריך למהר ומדוע היה צריך לגרום לנו להגיע לפה בעיתוי הזה?".

דיין התייחס גם לסרטון שפורסם בשבוע שעבר ובו מתועדות הדקות האחרונות של הצוערים באוטובוס. "לא צריך להיות חוקר גדול וחכם גדול כדי לראות בסרטון של דקה וחצי שלא הייתה באירוע הזה שום גבורה", אמר.

במהלך השהות במקום האירוע, מצאה רחל אלגבסי, בת זוגה של סגן גונדר פביולה בוהדנה, שנספתה אף היא בשריפה, טבעת יהלום שככל הנראה הייתה שייכת לאחת ההרוגות. היא אמרה כי היא מוכנה לתת אותה למשפחה שכולה שתזהה ותבקש אותה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...