עשור תחת אש: עשר שנים לקסאם הראשון
בשבת יציינו תושבי שדרות עשר שנים לנפילת הרקטה הראשונה, ששינתה את שגרת החיים בדרום: "היינו בטוחים שזה אירוע חד פעמי"
ראש העיר דאז, אלי מויאל, זוכר היטב את הנפילה הראשונה. הוא ישב במרפסת ביתו ופתאום נשמע קול חבטה שמויאל לא ייחס לו חשיבות רבה מדי, עד שראה בור שנוצר בתוך האדמה, מתוכו מיתמר עשן שחור. עד מהרה הגיעו אל המקום כוחות ביטחון וניידות אמבולנס.
"אל תספר לאף אחד עדיין", אמר לו אחד הקצינים, "אבל מהאינדיקציות שלנו, נורו מעזה שני טילים, שנפלו כאן, בשדרות". מויאל ההמום התקשה להאמין שטיל הגיע עד לעירו. הוא גם לא הבין שבאותו רגע ממש, מבחינת תושבי שדרות נגמרו החיים כפי שהם הכירו אותם.
"אני חושב שבאותו יום הגיעה כל צמרת הממשלה והמטכ"ל לשדרות", משחזר מויאל, "כמובן שכל העיתונאים גם היו שם. ואני אומר באחריות, בעת ההיא, כולם היו בטוחים שזה אירוע חד פעמי, מין קו אדום שאיש לא חושב לחצות אותו שוב. אף אחד לא העלה על דעתו עשר שנים של טרור טילים".
גם הזמר בן העיר חיים אוליאל לא שוכח את היום. "אני ממש זוכר את היום הנוראי הזה", אמר אוליאל השבוע, "אני זוכר שאמרו לי שהטיל הזה, הקסאם הזה, נפל באזור פתוח. לא הבנתי בכלל על מה מדובר. לא ידעתי מה זה קסאם, מה זה יכול לעשות. אני חושב שפשוט לא עיכלתי שנפל טיל בתוך העיר".
ח"כ עמיר פרץ, ששימש אז כיו"ר הסתדרות העובדים,
"באותו היום חצר הבית שלי הייתה מלאה באנשים שהגיעו מכל רחבי הארץ כדי לנחם, ואז נשמע פיצוץ גדול", סיפר השבוע פרץ, "אנשים לא הבינו מה זה בדיוק, אבל מהר מאוד עברה הבשורה שזה טיל. כל מי שלא שדרותי והגיע לנחם, לקח את עצמו וברח מהעיר. בדיעבד, הקסאם הזה הבהיר שהחמאס עומד להתגרות בישראל. בהתחלה לא התייחסנו אל הקסאם כמשהו שיכול להוות איום או סכנת חיים", נזכר פרץ, "התייחסנו לזה כאל ניסיון של הפלסטינים לאיים ותו לא. לא חשבנו שזה יכול לגרום לנזקים ולפגיעה ברכוש. ההתייחסות הייתה די אדישה".
עשר שנים עברו מאז. פרק זמן עצום, בלתי נתפס כמעט, שבו חוו תושבי שדרות אלפי קסאמים. הקסאמים הפשוטים של התקופה ההיא לא היו הקסאמים המשודרגים המאיימים על העיר כיום. אז הם היו טילים פרימיטיביים, שההישג של חמאס היה בעצם שיגורם, ולא בנזק שיגרמו.
ההסלמה לא הייתה מהירה: עד סוף אותה שנה נורו ארבע רקטות בלבד. ב-2002 נורו 35 קסאמים, ב-2003 נורו 155 קסאמים, ב-2004 ספרו כבר 281, ב-2005 המספר עמד על 179, ב-2006 נרשם זינוק ל-946 רקטות, ב-2007 נרשמה ירידה קלה ל-783 רקטות וב-2008, שנת "עופרת יצוקה", נחתו 2,048רקטות קסאם בשדרות. מערכת ההתרעה, "צבע אדום", הותקנה רק בשנת 2004.
לדברי ראש העיר לשעבר מויאל, כל הממשלות בעשור האחרון אשמות בכך שמירי נקודתי צמחה תופעה, שהשפיעה על היבטים רבים בחיי התושבים. "הייתה פה תנופת בניה גדולה באותו הזמן. אני זוכר אלפי אשקלונים שעברו לגור בשדרות, ופתאום, אחרי הקסאם, כולם ברחו מפה. זה הגיע לידי כך שלא נבנתה דירה אחת בשדרות במשך תשע שנים. המחירים פה הגיעו למצב שבמאה אלף שקלים היית יכול לקנות דירת שלושה חדרים, ואנשים בכל זאת לא קנו. העיר פשוט נעצרה בכל תחומי החיים".
הסיפור המלא מחר ב"זמן הדרום"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם