ויליאם וחצי: על "ויליאם וקייט - הסרט"
תשומת הלב העולמית לחתונה המלכותית של ויליאם וקייט הטריפה אפילו את הוליווד הקנאית. במהלך בזק, שנרקם דקות ספורות לאחר הצעת הנישואין, נרקחה בבירת הקולנוע גרסה מצולמת לרומן הנסיכותי. אבל הסרט, שהבריטים שצפו בו מגדירים "אומלל ומגוחך", צולם בכלל בלוס אנג'לס. ולמרבה המבוכה, אפילו האוטובוסים האדומים נוסעים בו בצד ימין. השחקנים האנונימיים מודים: "זה רק כדי להעביר את הזמן, בדיוק כמו החתונה עצמה"
,
קייט: "הם מצייירים אותי כמישהי שרק מנסה לזכות בך. מלכלכלים עלי, על המשפחה שלי. התקשורת המחורבנת בוחנת אותי מכף רגל ועד ראש".
ויליאם: "אני כל כך מצטער קייט. אני אגן עליך".
קייט: "כן וויליאם, אתה צריך להגן עלי".
המשפטים האלו עשויים לשפוך קצת אור על מה באמת שווה הסרט "ווליאם וקייט - הסרט", שהוקרן השבוע בטלוויזיה הבריטית ויצא למכירות בדי-וי-די. המלל מליצי יותר מפרק ממוצע של טלנובלה ספרדית או אופרת סבון אמריקאית, השחקנים האנונימיים משחקים הכי גרוע שאפשר, ואם זה לא מספיק, ההפקה האמריקאית שכחה שמדובר בבריטים, והתקשתה להסביר מדוע האוטובוסים האדומים שנראים בסרט נוסעים בצידו הימני של הכביש.
ולמרות זאת, ביום ראשון האחרון, עם הקרנתו של הסרט בערוץ 5 הבריטי, התגודדו המונים סביב מסכי הטלוויזיה. הביקורת לא איחרו לבוא. תוך דקות התמלאו חשבונות הטוויטר של עשרות אלפי בריטים בביקורות שנונות מתמיד על ההפקה האמריקאית. "צפיתי בסרט רק דקה אחת ואני כבר יכולה לומר שזה הסרט הגרוע ביותר שבן תמותה הפיק אי פעם", צייטה אחת הבריטיות. "זה אומלל, זה מגוחך, מי אישר לשדר את זה?", צייץ בריטי נוסף.
גם כתבי העיתונים הבריטים, הידועים במזגם החם, במיוחד כשמדובר בבית המלוכה, לא נותרו חייבים. אחד מכתבי הצהובון "הדיילי מייל" לא התאפק עד לפרסום העיתון ביום למחרת ומיהר לצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "מי חשב על סרט מגוחך שכזה? ". גם אחד מכתבי "הדיילי טלגרף" לא נותר חייב וצייץ: "על מה הלך הכסף? על הקייטרינג? " ובכל זאת, כפי שהיטיב לתאר זאת אחד ממבקרי הטלוויזיה, "הסרט הוא כל כך גרוע, עד שהוא עשוי להיהפך לסרט קאלט, כזה שלא שוכחים מהר כל-כך".
מבקר טלוויזיה נוסף הוסיף כי "יש קו די ברור שנמתח בין סרט גרוע לבין סרט שהוא כל כך גרוע עד שהוא טוב ומשעשע בדרכו שלו. הסרט של וויליאם וקייט מזגזג על הקווים הללו מספר פעמים, אבל עדיין, ספק הוא מישהו יזכור אותו בעוד מספר ימים. ברגעים מסוימים זה היה כל כך גרוע, שיכולת לדמיין את חובבי המלוכה ומתנגדיה יושבים ביחד בפאב וצוחקים על כל העניין הזה. אבל איכשהו, למרבה המבוכה, גם סרט האומלל הזה הצליח להביא בריטים רבים אל סף דמעות".
סרטים על בית המלוכה הבריטי נחשבו כמעט תמיד לשטח אקסקלוסיבי של הבריטים. כך היה עם סרט "המלכה", המתאר את מותה של דיאנה ואת יחס בית המלוכה לכך, וכך גם היה עם הסרט "נאום המלך", שמרבית השחקנים והמפיקים בו הם בריטים.
אבל נראה שריבוי הדיווחים על החתונה המתוכננת בין הנסיך ויליאם ליקירת ליבו קייט מידלטון הרתיח כמה מוחות בהוליווד, שהתקשו להאמין שבירת בריטניה גונבת מהם את ההצגה ומושכת את ההתעיינות הבינלאומית אל עבר כנסיית ווסטמינסטר אבי, שם יתחתן הזוג.
אז בהוליווד, כמו בהוליווד, עשו מה שהם יודעים (בדרך כלל) לעשות הכי טוב והפיקו, במהירות בזק של חמישה חודשים, סרט המגולל את קורותיהם של הזוג המלכותי - מהפגישה הארעית באוניברסיטת סנט אנדרוז שבסקוטנלד, דרך רדיפות הפפראצי, ועד ליום הכלולות. האמריקאים היו נחושים לנסות ולגנוב את ההצגה ושיחררו את הסרט ימים ספורים לפני החתונה עצמה, באקט שהרים מספר גבות.
ההחלטה על הפקת הסרט התקבלה דקות לאחר שוויליאם וקייט הודיעו בחודש נובמבר האחרון על אירוסיהם. אבל נראה שהחופזה עשתה שלה. "וויליאם וקייט - הסרט", בבימוי של מארק רוסמן ובהשקעה של 3 מיליון ליש"ט, לא הרשים את הבריטים שעדיין מתקשים להאמין כיצד העזו בני הדודים מעבר לים להפיק סרט על עניין כה בריטי, בהפקה ובימוי אמריקאים כל כך.
אל מול הביקורת הבלתי פוסקת (אך מאידך ההתעניינות הגוברת) נחת הקסאט בבירת בריטניה כדי לקדם את המכירות ואולי גם להוכיח שהם יודעים היכן ממוקמת בריטניה. השחקנית הסקוטית לואיס לינטון, המגלמת בסרט את חברתה הקרובה של קייט (המשוחקת על ידי קמילה לודינגטון, 27, בריטית שהיגרה לארה"ב בהיותה בת 18), מודה כי התוצאה אינה מפילה מהכסא.
"מן הסתם, בשעה וחצי אי אפשר לתאר באופן מדויק את הסיפור הזה, שהוא בסופו של יום, עניין פרטי בין ויליאם לקייט. מעבר לזה, הם יוצאים כבר תשע שנים. זה לא משהו שאפשר לסכם בסרט כל כך בקלות", היא אמרה לתקשורת הבריטית בטון נעלב משהו והוסיפה כי "אני לא חושבת שהתכוונו ליצר מראה אמיתית ומדויקת של הסיפור".
לודינגטון , אגב, במקום להגן על התסריט האומלל הודתה באחד מאינספור הראיונות שהעניקה לתקשורת הבריטית כי הייתה "דלוקה" על הנסיך וויליאם לתקופה מסוימת, ואף ניסתה בעבר להכנס למועדון הדיסקו של תלמידי פנימיית "איטון קולג'", היכן שלמד הנסיך, במטרה, שנכשלה, להתחכך מעט בגלאמור המלכותי על רחבת הריקודים. "התפללתי שאפגוש אותו", הודתה , "אבל לצערי זה לא קרה".
גם אוורס, השחקן הראשי, ניסה להתמודד עם הביקורת. "אל תקחו את הסרט כל כך ברצינות", הוא אמר לאחד מכלי התקשורת הבריטים "זו בדיוק הסיבה שאני לא קורא את הביקורות. אנחנו מתעסקים פה עם הזוג הכי יקר לבריטים, ואי אפשר לצאת מזה בסדר", הוסיף . "הכוונה הייתה לנפק סרט רומנטי קליל שרק יעביר את הזמן בכיף". לשאלה מדוע סרט בריטי כל-כך צולם בלוס אנג'לס, לא ידע אוורס להשיב.
ובכל זאת, עם הצלחה קשה להתמודד. בשל שיקולי הפקה וזמן החליטו בהפקה שלא להפיץ את הסרט לאקרנים, אלא להפיצו ישירות דרך מכירות די-וי-די. קשה עוד לדעת כמה הצלחה הוא יגרוף, אבל נראה שהעובדה שלמעלה מתשעה מיליון צופים כבר צפו בקדימון שפורסם ביו טיוב, מוכיחה כי הבריטים, למרות הביקורת והזלזול, בכל זאת, מעוניינים לצפות בסרט. "זה לא סרט על עלילה של דוסטויבוסקי" אמרה השחקנית לינטון. "לא צריך להיסחף. זה רק סרט נחמד להעביר את הזמן. בעצם, בדיוק כמו החתונה עצמה, לא?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם