סיפור ההישרדות המדהים של הדמוגרף הנודע
לראשונה בחייו חושף הדמוגרף הישראלי בעל השם העולמי פרופסור סרג' דלה-פרגולה (69) את פרשת ההצלה הדרמטית של משפחתו מזרועות הנאצים באיטליה. סיפור מצמרר על זוג יהודי שנמלט עם תינוק בן שנה. על קרדינל קתולי אנושי. על מורה ערירית שמסכנת את חייה. ועל אבי המשפחה, ממציא טופס הימורי ה"טוטו"
"איזה נס!", הגיבה בעלת הפנסיון בהתרגשות. "הבוקר פקד את מעוני זוג צעיר עם תינוק. הם חיפשו מקלט מפני הנאצים השורצים בכל מקום. בואי נעזור להם".
"וכך הופגשנו עם הסיניורינה ליווייה סארקולי - האישה שהצילה את חיינו בזכות הקרדינל נשוא הפנים שדבריו חדרו עמוק לליבה", אומר היום פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה (69), דמוגרף בעל שם עולמי, ראש הקתדרה ליחסי ישראל והתפוצות על שם השגריר שלמה ארגוב ז"ל במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. זו הפעם הראשונה שדלה-פרגולה חושף את פרשת ההצלה הדרמטית שלו ושל משפחתו. "היה לנו, ללא ספק, מזל גדול. מכלל משפחתי הרחבה, דודים ודודות, איבדנו בשואה 14 נפשות, שרובן נספו באושוויץ".
מיסת הבוקר שבה נשא הקרדינל מפירנצה את דרשתו ההומנית נערכה בסוף אוקטובר 1943 באיטליה של בניטו מוסוליני, הרודן המגלומן שבחלומותיו המטורפים ראה עצמו ראש ה"אימפריום הים-תיכוני". שלוש שנים קודם לכן הצטרפה איטליה למלחמה לצד הנאצים, כשצבאו העלוב של מוסוליני ניסה לתקוף את צרפת, כשל, והסתבך בכישלון קולוסאלי נוסף ביוון.
קבוצת פרופסורים בכירים מתחומים שונים ניסחה עבור משטרו של מוסוליני מסמך מדעי מחפיר על עקרונות חוקי הגזע האיטלקי. לימים התברר שאת הטיוטה העיקרית חיבר הרודן בעצמו, והמדענים רק צירפו את שמם וחתימתם: על פי חוקי הגזע החדשים נאסר על יהודים להיות סטודנטים, מרצים, שכירים במנגנון המדינה, בצבא, במשטרה, בצי. הם פוטרו מכל המשרות הציבוריות, נאסרה עליהם החזקת רכוש, בכלל זה מקלטי רדיו, להיות מעסיקים ואפילו להעסיק עוזרת בית. רק כשנאסר על יהודים להתחתן עם לא יהודים, השמיע הוותיקן לראשונה קול מחאה.
"משפחתו של אבי", משחזר פרופ' דלה-פרגולה, "הייתה מסורתית מפירנצה. הסבא, הרב רפאלו דלה-פרגולה, התמנה בתחילת המאה ה-20 לרב הראשי של אלכסנדריה במצרים. בדיון בביתו
בערב פסח 1938, ליד שולחן הסדר באלכסנדריה, הושיבו ליד האב מאסימו מורה יהודייה מאיטליה, אדלינה פינטו. כעבור ששה חודשים בלבד הם נישאו. למה כל כך מהר? כיוון שלאדלינה נודע מפקיד העירייה בנאפולי כי החל מ-3- בדצמבר 1938 הורחבו חוקי האפליה ונאסר על היהודים להתחתן בכלל. היא הודיעה על כך למאסימו אהובה, ויממה לפני כניסת החוק לתוקפו - הם נישאו בבית הכנסת בנאפולי. "זמן מה אחר כך פוטר אבא מהעיתון בו עבד ככתב ספורט, יחד עם עוד עיתונאים יהודים", מספר פרופ' דלה-פרגולה. "מערכת העיתון מיהרה לבשר לקוראיה על הפיטורים בידיעה בעמוד הראשון: 'מעתה ננשום אוויר יותר נקי. כולנו מגויסים להגנת טוהר המדינה הפשיסטית האיטלקית'. אבל אבא בכל זאת מצא פרנסה: העיתונאי ארנסטו אונצ'ה הרשה לו להשתמש בשמו כשחתם על מאמריו וקיבל עבורו את שכר הסופרים".
ביולי 1943 הודח מוסוליני ונחתם הסכם שביתת הנשק עם בעלות הברית - אבל איטליה מיד נכבשה בידי הגרמנים. מרומא וצפונה נשלטה ארץ המגף בידי הנאצים, שפתחו במצוד אחר יהודים בכל מקום אפשרי. "בספטמבר 1943 אבי, אמי ואני, התינוק בן השנה, ברחנו מטרייאסטה לפירנצה שהייתה כבושה בידי הגרמנים, בתקווה למצוא עזרה אצל קרובים וידידים", מוסיף פרופ' דלה-פרגולה.
כך החל מסע הנדודים המצמרר של משפחת דלה-פרגולה. "הגענו לפנסיון קטן. בעלת המקום עיינה במסמכים שהוצגו לפניה, ששימשו גם לקבלת מנות מזון קצובות. על המסמכים התנוססה החותמת 'שייך לגזע היהודי'. היא אפשרה לנו להתגורר אצלה ימים ספורים בלבד. אחר כך הגענו לבית חולים לחולי נפש שמנהלו הכיר את אבי. יום אחד הוקף המקום בחיילים גרמנים. אבא הערים על השומר בשער. הוא דיבר אליו בגרמנית בתקיפות, כאילו הוא בעל תפקיד בכיר:'אני יוצא עכשיו לחפש מונית. כשאחזור פתח את השער והמונית תיכנס'. החייל הצדיע, אבא חזר עם מונית וכך נמלטנו לחפש מסתור אחר".
בצר להם, חזרו האב, האם והתינוק לפנסיון הקטן. "כשבעלת הפנסיון ראתה אותנו, אורו עיניה:'איזה נס מהשמיים' התרגשה - והזעיקה את ידידתה הערירית הגברת סארקולי, מורה לשיעורי דת. סראקולי הביאה אותנו לביתה, ארזה במהירות חפצים אישיים ואמרה: 'אני הולכת למנזר. אתם תסתתרו כאן, ככל שהמצב יחייב. שימרו על שקט מוחלט, הגיפו תריסים. כל מה שבבית, עומד לרשותכם. גם המזון'.
במשך ששת השבועות שהמורה טובת הלב שהתה מחוץ לביתה, נהג האב מאסימו לחמוק מפעם לפעם מהבית כדי לקנות לחם טרי וחלב. הגרמנים שרצו בכל מקום. היו יהודים ששיתפו פעולה עם הגסטאפו והסגירו יהודים אחרים. לאחר המלחמה נודע שאחד מחבריו הטובים של האב נלכד בדרך הזאת. זה שהסגיר אותו הוצא מאוחר יותר להורג בידי המחתרת.
באחת מגיחותיו המסוכנות יצר האב קשר עם המחתרת שסייעה לבעלות הברית. כך הכיר את מפעיל הסוכנים ג'יימס ווד (שם קוד) שהחליף זהויות באופן תדיר. המפעיל "ווד" ביקש מהאב להשיג לו כמה שיותר מידע מועיל. "אבא נהג לעלות על רכבת, לנסוע תחנה או שתיים, לצותת לשיחות הנוסעים, ולרדת", מוסיף ומספר פרופ' דלה-פרגולה. "יום אחד כשהעמיד פני ישן, נכנסו לקרון חיילים גרמנים באופוריה. הם דיברו על הלילה הקרוב שבו ינחתו בפירנצה שני מפציצי'שטובקה'. 'ואז נראה לאיטלקים מה אנחנו יודעים לעשות', התרברב אחד מהם. אבא ירד בתחנה הקרובה, פגש את' ווד' ודיווח מה ששמע.
למחרת, הפציץ חיל האוויר הבריטי את שדה התרקו מצבא איטליה וטייסים בריטים ואמריקנים שנמלטו מהשבי. ההוראות היו ברורות: במהלך הנסיעה לגבול תופצץ, כביכול, הרכבת מהאוויר, כדי להבריח מתוכה את חיילי הכוח הגרמני. הנוסעים נצטוו לקפוץ מהקרונות ולחפש מסתור מיידי, וכעבור כמה דקות לחזור כדי להמשיך במסע למילאנו.
פרופ' דלה-פרגולה: "באולם הנוסעים הנכנסים נתקלנו בשני חיילים גרמנים חמושים. אבא שמע אחד מהם אומר: 'פריץ, הסתכל על התינוק שאוחזת הגברת. יש לו עיניים עצובות. נדמה לי שהוא יהודי. 'עזוב שטויות', ענה חברו. כשאני חושב היום על האירוע הזה אני אומר לעצמי: איזה מזל. אילו נדרשנו להציג מסמכים - זה היה סוף הסיפור של כולנו".
על פי ההוראות שקיבל, נעמד מאסימו דלה-פרגולה וסקר את לוח זמני יציאת הרכבות. אלמוני שחלף על פניו סינן בשקט שלוש פעמים ברציפות: "מעניין מאד. הרכבת הזאת ממשיכה לאגמים". זה היה צופן. "עלינו על הרכבת שהגיעה לקאנוביו, כפר קטן ליד הגבול השוויצרי. ירדנו ועל פי פקודה החלו הורי לרוץ לרציף הסירות, שם פגשו באלמוני שהורה לחבורה לרוץ לכיוון ההר הקרוב. ליד ההר הודיע להם אלמוני נוסף שבלילה נחצה את הגבול לשווייץ בעזרת מבריחים מיומנים. הם כיסו את ראשי, תינוק בן שנה, בשק".
זה היה ב-24 בדצמבר , ערב חג המולד. שלג מסביב וקור עז. בצד השני המתינו להם שוטרים שוויצרים שהוליכו אותם לתחנת משטרה. לאמו של דלה-פרגולה נאמר שהיא יכולה להישאר אבל הגברים ייאלצו לחזור לאיטליה כי אין מקום לפליטים נוספים. הוראה מגבוה. "ואז אמא ערכה סצנת צעקות היסטריות. השוויצרים נבהלו. אחד השוטרים טילפן לממונה עליו בבירה ברן, וכשחזר אמר:'מאחר וחג המולד עכשיו, החלטנו לאפשר לכולכם להיכנס לארצנו'. בתוך דקות, חבורה שכללה גם יהודים נעמדה מול שוטרי גבול שוויצרים ושרה עמם משירי חג מולד".
לאחר החג נשלחו דלה-פרגולה התינוק ואימו לפנימייה כפרית, והגברים למחנה פליטים של עבודות דחק ליבוש ביצות. "אבי, שלא היה רגיל לעבודה הפיזית הקשה, כתב לעריקים האיטלקים מכתבים שהם שלחו למשפחותיהם. בתמורה, כל אחד מהם עבד מעבר למכסה היומית - בשביל אבא".
באותם לילות עגומים, על מיטת עץ במחנה העבודה השוויצרי שבחבל הרון, הגה מאסימו דלה-פרגולה את רעיון ה"טוטו-קאלצ'יו", הימורי הכדורגל החוקיים, ואף המציא את טופס המשחקים ושיטת הסימון x,2,1, בה נהוג להשתמש עם היום. "לאחר הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי ב-6 ביוני 1944, שבישרה את תחילת הקץ למלחמת העולם השנייה, שינו השוויצרים את גישתם ונעשו יותר ידידותיים אלינו, הפליטים מאיטליה. הם העבירו אותנו לכפר אחר, אמנם עם מגבלות שונות, אבל התנאים היו יותר אנושיים. המקומיים הסכימו לאפשר עבודה וסיפקו לי סוכריות. אבא יצר קשר עם המקומון 'ספורט טיצ'ינזה' והחל לדווח על התעוררות הספורט בקנטון טיצ'ינו".
מאמריו של האב מאסימו שהשתמש בשם העט 'מכסימוס' משכו את תשומת לבו של עורך ה"גאזטה דלו ספורט" - הגדול והחשוב בעיתוני איטליה, והוא הוזמן לשמש כמזכיר המערכת. פרופ' דלה-פרגולה: "בסיום המלחמה בא נציג השלטונות השוויצרים לפליטים והודיע:' תודה לכם. אתם מוחזרים לאיטליה. הנה חשבון הוצאות האירוח שלנו. בבקשה לשלם כעבור יומיים כבר היינו במילאנו".
דלה-פרגולה המשיך לכתוב בעיתון, אבל טיפח במקביל את תוכנית הטוטו. הוא הקים חברה בשם "סיזאל", שזה ראשי תיבות של "חברת ספורט איטליה בע"מ', בעזרת מממנים משווייץ. כיום המילה "סיזאל" מופיעה במילון האיטלקי תחת ההגדרה ל"בר מזל". ניסיון הבכורה של ה"טוטו קאלצ'יו" במאי 1946 נראה צולע. מתוך שני מיליון טפסים שהודפסו, רק 34 אלף מולאו. למרבה ההפתעה, אחד המשתתפים ניחש נכון כבר בשבוע הבכורה את תוצאות 12 משחקים וזכה בפרס השווה ל-5,000 דולר של ימינו - סכום עתק באיטליה של אותם הזמנים.
הצלחתו של המנחש הבודד עשתה כותרות ומשכה את תשומת לב ההמונים. בהדרגה, רשמה חברת הטוטו הצלחה מסחררת. ממשלת איטליה, שהבחינה ב"מכרה הזהב", מיהרה להלאים אותה. מאוחר יותר היא אירגנה באותם כספי טוטו את אולימפיאדת החורף בקורטינה דאמפצו ב-1956, את אולימפיאדת רומא ב-1960, את המונדיאל ב-1990 ואת מחנות האימונים של כל הנבחרות שלה בכל ענפי הספורט. והכל - בזכות רעיון שהגה פליט יהודי רב תושייה, שנמלט עם אשתו וילדו מפני הנאצים בתקופת השואה, ושאישה קתולית אדוקה הצילה את חייהם בגלל משפט אחד ששמעה מפי הכומר והאב הרוחני שלה. מאסימו דלה-פרגולה, לימים מייסד "מכבי" איטליה ומזכ"ל ארגון עיתונאי הספורט העולמי נפטר בשנת 2006 בגיל 94. בנו סרג' ו קטף מדליות כסף וארד קבוצתיות לרביעיית אופניים בשתי מכביות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם