המחסלים: "אריות הים" השלימו משימה נוספת
נוחתים מהאוויר, מסתערים ביבשה ומגיחים מהים. נא להכיר: לוחמי יחידת העלית שחיסלו את אוסמה בן לאדן והפכו לגיבורים של ארה"ב
בימים האחרונים פעם אחר פעם אנשי יחידת העילית של הצבא האמריקני "אריות הים", גיבוריה החדשים של ארצות הברית, אשר מפרט תכונותיהם כמו נלקח מהמיתולוגיה היוונית.
> nrg גם בפייסבוק. הצטרפו לרשימת החברים שלנו וקבלו עדכוני חדשות
"תודה מיוחדת נתונה לאנשי המקצוע שעבדו ללא קץ להשיג את המטרה", הכריז הנשיא אובמה בנאום הניצחון האישי שלו על אוסמה בן לאדן ביום ראשון בלילה. "אנשי מודיעין מצוינים ולוחמים אמיצים שהעם האמריקני לא רואה את העבודה שלהם ולא יודע את שמותיהם", המשיך .
"'אריות הים'? אין דבר כזה 'אריות הים'", הכחיש לאחר המבצע לוחם לשעבר ביחידת העלית בשיחה עם אחד מכלי התקשורת בארצות הברית. כאלה הם הלוחמים הכי נועזים שיש לצבא האמריקני. אין להם שם או דמות. הם לא פה ולא שם.
הם יכולים להגיע מהאוויר, כמו במקרה של בן לאדן, מהים או מהיבשה. באים, עוקצים, מחסלים את מי שצריך, חוטפים את מי שאפשר - ונעלמים בחסות החשיכה או הגלים הסוערים. ממשיכים להתקיים בעיקר בדימיונו של הציבור האמריקני, ששמע אין סוף סיפורי גבורה על הלוחמים שרק מעטים מהם הוא זכה לפגוש פנים אל פנים.
"רוב הציבור לעולם לא יידע על מרבית מהמבצעים שלהם, וטוב שכך", הסביר דאנקן סמית', לוחם ודובר מטעם יחידת העילית שהתראיין בעקבות המבצע לרשת אי-בי-סי. "הם אנשי הצללים. על כתפיהם מוטלות המשימות הקשות, הנועזות, המסוכנות והחשובות ביותר", המשיך .
"אנחנו לא מחפשים ילדים שחצנים", הוסיף האחראי על מערך גיוס הלוחמים ליחידה. "המועמד המושלם יהיה מישהו שיש לו יכולות גופניות יוצאות דופן, אבל הוא צנוע, בעל חשיבה אנליטית ויכול לפתור בעיות. מישהו ערכי, פטריוט ששם את השירות הצבאי לפני הצרכים הפרטיים שלו".
אבל ערכים, פטריוטיות
השלב הבא: 18 שבועות של אימון מתקדם שכולל תרגילי צניחה, תרגולות עם חיל האוויר ואימונים במים קרים ובתנאי הישרדות קיצוניים.
הרעיון, כאמור, הוא להכשיר סוג של "לוחמי על" בעלי יכולת מבצעית מגוונת שיכולים בכל תנאי מזג אוויר ומבנה טופוגרפי, גם אם האפשרות שהם יפעלו בזמן אמת בתנאים שכאלה שואפת לאפס.
"באחד משלבי ההכשרה לקחו אותנו לכמה שבועות של אימונים באנטרטיקה", נזכר לוחם לשעבר ביחידה. "הטמפרטורה בחוץ הייתה 50 מעלות מתחת לאפס", המשיך, "ואנחנו היינו צריכים לגלוש למעלה מ-30 קילומטרים, חלקם במעלה הרים, כשבכל אותו זמן אנחנו נושאים על הגב ציוד במשקל של 50 קילוגרם".
אלא שהמבחן האמיתי, קו פרשת המים של תהליך ההכשרה הארוך, הוא מה שזכה לשם "שבוע גיהנום" שנערך בשבוע הרביעי של תהליך ההכשרה. כפי שאפשר להבין מהשם, מדובר בשישה ימי אימונים אינטנסיביים, מפרכים ונטולי שינה כמעט, שאמורים להעמיד את הגוף לא רק במבחן פיזי חריג ברמתו, אלא גם במצב של תנאים סביבתיים משתנים - מסעות ארוכים בתנאי לחות קשים ובטמפרטורות גבוהות במהלך היום, וצלילה במים קפואים בלילה. זחילה בבוקר וצניחה בערב.
באופן טבעי מדובר בשבוע במהלכו פורשים לא מעט חיילים מהמסלול. בסופו של דבר, נודע עוד, על כל 100 לוחמים שמתחילים את ההכשרה, מסיימים בהצלחה 25 בלבד. סך הכל עומד מספרם של לוחמי "אריות הים" הנמצאים בשירות פעיל על כ-2,300 לוחמים המפוזרים בבסיסים אמריקנים ב-30 מדינות שונות ברחבי התבל.
ראשיתה של היחידה הכי סודית לפני קרוב ל-70 שנה, כמה חודשים לאחר שארצות הברית הפכה באופן רשמי לצד פעיל במלחמת העולם השנייה. באותה תקופה החליטו מפקדים בצבא האמריקני להקים יחידה של לוחמי עלית שיכשירו את הקרקע להנחתה מהאוויר של לוחמים אמריקנים בחופי הים השונים של מדינות אירופה.
המטרה הייתה ליצור יחידה של לוחמים אמפיביים, כזו שתוכל לפעול באופן חופשי גם בים וגם ביבשה. את טבילת האש שלה עשתה היחידה החדשה ב"מבצע לפיד" בנובמבר 1942, במהלכו הונחתו אלפי לוחמים אמריקנים ובריטים בחופי אלג'יריה ומרוקו בצפון אפריקה, תחת פיקודו של הגנרל והנשיא לעתיד, דווייט אייזנהאואר.
אלא שאז עדיין לא קיבלה היחידה החדשה את שמה הנוכחי וגם מיקומה בצבא האמריקני היה מעורפל, כמעט כמו הפרופיל של לוחמיה. מי שקיבע את מעמדה הוא הנשיא ג'ון קנדי שקרוב ל-20 שנה לאחר מכן, בנאום שנשא בפני הקונגרס האמריקני במאי 1961, הכריז על תוכנית מימון ממשלתית מיוחדת בעלות של 100 מיליון דולר לצורך תגבור מערך הכוחות המיוחדים והרחבת היכולות המבצעיות הבלתי קונבנציונאליות של הצבא האמריקני.
הכרזתו של קנדי הייתה הנחת אבן הפינה להקמתה הרשמית של יחידת הגרילה הימית "אריות הים", שקרמה עור וגידים כמה חודשים לאחר מכן כשהיא מתבססת על רבים מהלוחמים שהרכיבו היחידה שפעלה במהלך מלחמת העולם השניה, כמו גם לא מעט לוחמי קומנדו ימיים שצברו ניסיון מבצעי במהלך מלחמת קוריאה בשנות החמישים.
עם השנים הלכה היחידה החדשה והתרחבה. מה שהתחיל עם שני צוותים התרחב לשלושה, ארבעה וכן הלאה. ככל שגבר הצורך, כך גם גדלו התקציבים ומספר הצוותים. במלחמת ווייטנאם במהלך שנות השישים, במיוחד בשל מיקום המדינה לחופי הים הסיני הדרומי, הפכה פעילות היחידה לחלק בלתי נפרד מהמאמץ המלחמתי, עם עשרות פשיטות בוויטנאם, לאוס וקמבודיה.
את צוות 6, הצוות שאחראי לחיסולו של בן-לאדן השבוע, הורה להקים לא אחר מאשר הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר. מקורו של הצוות במבצע הכושל לחילוץ 52 בני הערובה האמריקנים שהוחזקו בטהרן לאחר המהפכה האיסלאמית.
מה שהיה אמור להיות מבצע הירואי נגמר באסון צבאי ובטראומה לאומית שממשיכה להדהד בארצות הברית עד היום. שמונה מסוקים עמוסים באנשי חיל האוויר ולוחמים של "כוח דלתא", יחידת הכוחות המיוחדים של הצבא האמריקני, היו אמורים לקחת חלק אז בפעולת החילוץ השאפתנית של עשרות האזרחים האמריקנים שהוחזקו בלב טהרן.
אלא שבדרך משהו השתבש. תנאי מזג אוויר קשים וסופות חול חריגות הובילו את ראשי הצבא להפסיק את המבצע כבר בשלביו הראשונים. המסוקים, שכבר היו בשטח איראן, התכוונו לעזוב את המדינה בדרכם חזרה, אלא שאז איבד אחד המסוקים שליטה והתרסק על אחד ממטוסי התובלה. התוצאה הייתה קשה.
שמונה לוחמים נהרגו במקום ובבהלת הפינוי הותירו אחריהם עשרות הלוחמים האחרים ציוד צבאי רב, מסוקים נטושים ורשימה שמית של סוכני ס-איי-אי שפעלו עד אז בשטח איראן. הכשלון היה צורב במיוחד ובעקבותיו הורה קרטר על הקמתו של הצוות החדש, שנועד להיות חוד החנית של יחידת "אריות הים".
"מדובר בלוחמים שהמוטו שלהם הוא 'כישלון הוא לא אופציה'", מסכם אחד מלוחמיה לשעבר של היחידה. "חיילים שמתאמנים בתנאים קשים כל השנה ושכל תכליתם היא להסתער הכי מהר והכי רחוק שאפשר. וכדי להבטיח שכך יהיה, הם נמצאים תחת משטר אימונים מפרך עשרה חודשים בשנה, אלפי קילומטרים מהמשפחות, הנשים והילדים, כשרק מעטים יודעים באמת מה הם עושים".
שמה של היחידה המובחרת עלה לכותרות באפריל 2009 אחרי מבצע מוצלח נוסף – שחרורו של קברניט אוניית המטען "מרסק אלבמה" שהוחזק בשבי פיראטים סומלים. האונייה נחטפה בדרכה לקניה, ולאחר שכל אנשי הצוות שוחררו, השאירו הפיראטים את הקפטן ריצ'רד פיליפס בידיהם על סירת הצלה.
על פי הפרטים שפורסמו, לוחמים של צוות 6 של "אריות הים" צנחו בים שלושה ימים אחרי החטיפה ועלו על המשחתת ביינברידג', אשר ליוותה את סירת ההצלה. כאשר הים החל לרגוש, הציעו האמריקאים לפיראטים למשוך את הסירה לאזור רגוע יותר, והפיראטים הסכימו וכך אפשרו לשני כלי השיט להתקרב זה לזה.
אחרי יממה החלו הפיראטים לגלות סימני עצבנות, והמלחים על ביינברידג' ראו כי הפיראטים מכוונים רובי סער לעבר ראשו של פיליפס. כאשר הפיראטים חשפו את עצמם, קיבל מפקד הביינברידג' החלטה של שבריר שנייה והורה לצלפים לחסל את שלושת הפיראטים. על אף שהים לא היה רגוע, הצליחו הצלפים לחסל את הפיראטים בשלוש יריות מדויקות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם