פאר הישראבלוף: כך מתנהל רישום הפטנטים
תחקיר "סופשבוע" חושף איך מתנהל ההליך, מגלה כמה קל לקבל מונופול על תופעות הזויות, ומצביע על המרוויחים הגדולים: חברות התרופות
יום למחרת, הוא פרסם את ספרו, "לבלוע את אלוהים", העוסק בעורך דין מצליח ששכנע את חברות התרופות למכור ולשווק את אלוהים בטבליות למציצה.
"נשמע טיפשי? גם לי", כותב לויט. "בואו נראה מה יקרה. מה ימנע ממני להבטיח שאלוהים ישהה לנצח בתוך תוכו של מי שיקפיד ליטול אלוהון שכזה אחת ליום? מי ימנע ממני להגן על האלוהון בפטנטים שיירשמו בכל העולם ולמכור זיכיונות שימוש לכל המרבה במחיר?
"האם יש גבול ליישומים האפשריים של ההמצאה? נכניס את אלוהון לקליעים ולמוצצים. חיילים ייטלו אלוהון לפני צאתם למלחמה. מאהבים לטינים ילגמו אותו בשקיקה עם שמפניה תוססת לפני שיפצחו במעשה האהבה. טבליות, זריקות, אינפוזיות, נרות, מה לא?".
לויט, עורך דין מוכר המתמחה בקניין רוחני, ניהל בשנים האחרונות אינספור מלחמות משפטיות נגד פטנטים פרמצבטיים. לדבריו, את ההשראה שאב מהיצירתיות של חברות התרופות הבינלאומיות, שעושות הכל כדי להאריך ככל שניתן את המונופול על תרופות שהומצאו כבר לפני דורות.
"קוראים לזה Ever Greening, ניסיון להשאיר את הדשא ירוק, רענן וצעיר לנצח. פטנטים חיים לנצח ותאגידי הענק מתעשרים על חשבון החולים. אני, לעומתם, המצאתי פה משהו אדיר, גם אם האנושות עוד לא הבינה את זה", הוא אומר.
לויט מאמין באמת בכוחו של אלוהון, אבל גם מנסה על הדרך להוכיח טענה. הניסיון של חברות התרופות "להשאיר את הדשא ירוק" ולשעתק פטנטים הוא בעיה קונקרטית המאיימת היום על התחרות ועל התפתחות המדע בישראל.
בעיה המאששת את מה שמומחים רבים טוענים בשנים האחרונות: ששיטת הפטנטים יצאה משליטה, ומחמיצה את המטרה שלשמה נוצרה. מתחקיר סופשבוע עולה כי תאגידי ענק משתמשים ברשות הפטנטים, האחראית על רישומם, על מנת לייצר מונופולים, לדכא תחרות ולשעתק פטנטים בעילות שונות ומשונות.
המצאה תירשם כ"פטנט" רק אם איש לא יתנגד להגדרתה ככזו והסברה היא כי שבעים אחוז מהפטנטים שלא התנגדו להם למעשה אינם תקפים. למעשה, לבוחנים אין יכולת להוכיח אם הפטנטים בכלל יעילים. למי מהציבור שרוצה להתנגד לפטנטים, מחכים בעיקר תסכול וחסמים מיותרים. פטנטים, השיטה
המטרה הגלומה בשיטת הפטנטים היא לעודד שיתוף מידע והתפתחות מדעית תוך כדי מתן תגמול והגנה למפתחי המצאות. העיקרון הוא שיש תמורה בעד התרומה: עבור המצאה המדינה מעניקה מונופול לעשרים שנה - כלי הנחשב רע הכרחי שמעודד פיתוח, אך גם כזה שיש להגבילו.
לרשות הפטנטים בירושלים, הפועלת תחת משרד המשפטים, מוגשות מדי שנה אלפי בקשות. הן נבדקות על ידי קרוב למאה בוחנים בעלי תארים מתקדמים בתחומים שונים. מדובר בהליך יקר שיכול להגיע עד עשרות אלפי דולרים שכר טרחה לעורכי הדין ודורש התעסקות של עד ארבע שנים.
ב-2010 הוגשו 7,268 בקשות פטנט, 1,200 מתחום הפרמקולוגיה. 2,293 מסך כל הבקשות התקבלו, והסיבה למספר הנמוך היא שמשך זמן בחינת הפטנט נמשך יותר משנה. רק עשרה עד 15 אחוז מהבקשות מוגשות על ידי אזרחים ישראלים.
התנאי העיקרי לקבלת פטנט הוא יעילות, התקדמות המצאתית והיעדר פרסום קודם, כאשר פטנטים שנבחנים הם מוצרים שיכולים להיות מיוצרים בשימוש תעשייתי בלבד. כך, לדוגמה, "שיטה להבאת המשיח", בקשה לפטנט שהוגשה לפני כשלוש שנים, נדחתה בשל היותה שיטה עסקית.
מרגע אישור הקבלה על ידי הבוחנים, מפורסם הפטנט לעיון הציבור, שרשאי להגיש התנגדות נגדו במהלך תקופה של שלושה חודשים. אם לא נרשמה התנגדות, הפטנט מתקבל ונרשם.
מאז ומתמיד התגאה המוח היהודי בכושר ההמצאה שלו, ומדינת היהודים אכן משמשת בית חם לאינספור המצאות שיש להתגאות בהן. להלן מקבץ חלקי במיוחד: רובה העוזי, דוד השמש, הטפטפות, ICQ, הדיסק און-קי וכמובן עגבניות השרי, הבמבה ושקדי המרק.
אולם בחינה מדוקדקת של יומן הפטנטים הישראלי מעלה תמונה פחות נוצצת: מאות פטנטים נטולי חידוש, חלקים אינם יעילים או ברי הפעלה, חלקם חיקויים ואחרים פשוט הזויים, בלשון המעטה. רק בחודשים האחרונים הוגשו כמה רעיונות יצירתיים במיוחד.
למשל, כדור זריקה עליז, קיפול קופסה ריקה, כובע בעל שטח רחב להצגת תכנים חזותיים, מי פנים עם פירות, חפץ עמיד לקליעים, חפץ עמיד לחדירה, מחולל ערפל אולטראסוני, אסלה למצב שפיפה, כרית לשטיפת כלים לשומרי שבת וגולת הכותרת, כמובן: מכשיר המאפשר טיסה לחלל.
"יש בפטנטים משהו מאוד ישראלי. זה עניין של אופי, אני מניח. באירלנד, אחרי העבודה, האירי הולך לפאב להנות מבירה קרה. בישראל, כשהישראלי מסיים לעבוד, הוא עסוק בשאלה 'איך אני יכול לקמבן?'. הישראלי כל הזמן ינסה לשפר את מצבו ולהשתדרג, חושב על המצאות ושכלולים שיעשו אותו עשיר", אומר רשם הפטנטים לשעבר, עו"ד משה גולדברג, שכיהן בתפקידו בין השנים 2002-1998.
היום מייצג גולדברג בהליכים משפטיים הנוגעים לפטנטים. "מניסיוני, ראיתי שיש המון פטנטים של אנשים מהרחוב, אבל הם לא הרוב. שלא במקרה, מספר גדול מהפטנטים מוקדש לדרכים העוקפות איסורים הלכתיים וחילול שבת".
למעשה, יעילותם של רבים מהפטנטים המופיעים ביומן מעולם לא נבדקה. הכלים שבידי הבוחנים מוגבלים. יש להם גישה למאגרי פטנטים ברחבי העולם, אך מלבד גלישה בהם, במאגרים בתשלום או בגוגל, אין לבוחנים שום דרך לדעת אם הפטנט עצמו התפרסם או כבר נעשה בו שימוש בעבר.
"הדבר בולט יותר כשמדובר בהליך כימי או פרמקולוגי", אומר עו"ד נח שלומוביץ, סגן רשם הפטנטים היוצא. "יש הרבה פטנטים שעוברים את המסננת למרות שאינם ראויים. המערכת בונה על כוחות התחרות ועל השוק שיתקן את עצמו. הציפייה היא שהליך ההתנגדות יביא לביטול פטנט אם אינו ראוי".
הבעיה מתחדדת כשמתברר שלרשות אין אמצעי הרתעה של ממש נגד אנשים שמבקשים להשיג מונופול באמצעות פטנטים גנובים או כאלה שלא עובדים. אין חיוב על הגשת תצהיר שהמבקש דובר אמת וכי ההמצאה אכן עובדת. החוק מאפשר להטיל קנס על מי שנמצא כמטעה ביודעין את רשות הפטנטים.
הסכום, 14 אלף שקל, הוא זניח עבור חברות מסחריות. בדיקת "סופשבוע" מעלה כי למרות שמאות פטנטים בוטלו בעבר, חלקם בשל הסתרת מידע, הקנס לא הושת מעולם. לאור המצב הזה, ברור כי הכלי היחיד שיכול למנוע מכל בדיחה להירשם כפטנט הוא ההתנגדות הציבורית.
במאמר שכתב גולדברג לפני חמש שנים וצוטט בפסק דין של השופט המחוזי עמירם בנימיני, נקבע כי "המתנגד הוא זה שיחשוף פרסומים קודמים שלא אותרו בעת הבחינה, ואם האמצאה נמכרה בשוק לפני שהתבקש הפטנט, מי שידע על כך יהיה המתנגד, לא בוחן הפטנטים".
גולברג ממשיך: "המבחן האמיתי של בקשת הפטנט הינו אפוא בהליך הדו צדדי של התנגדות. לפיכך, אין פלא שבקרב חוגי המקצוע רווחת הדעה, על בסיס נתונים אמפיריים, כי למעלה משבעים אחוז מהפטנטים שנרשמו בארץ ובחו"ל, אשר צלחו בשלום את התקופה להגשת התנגדות מבלי שכזו הוגשה, הינם חסרי תוקף".
בישראל בוטלו מאות פטנטים לאורך השנים, חלק בגלל הסתרת פרסומים קודמים, חלק התגלו כלא פועלים, וחלק אף הוגדרו כ"נסיגה המצאתית".
אלא שהיכולת של אדם מהיישוב להתנגד לפטנט היא אפסית. זה מתחיל בנגישות הכמעט בלתי קיימת ליומן הפטנטים. הפרסום המודפס של היומן הופסק כבר לפני חודשים ארוכים, ותביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים בעניין כבר הוגשה, משום שגבתה אגרות פרסום מבלי לפרסם ברשומות.
מי שכבר מצליח לאתר את הקובץ האלקטרוני של יומן הפטנטים באתר הרשות, יגלה משוואה קשה לפיצוח. מדובר במאות על גבי מאות של עמודי בקשות שאינן מסווגות לתחומים, כתובות בשפה מקצועית ובלתי מובנת - ובאנגלית.
החידושים מתוארים שם ב"פטנטית", שפה ערטילאית ומופשטת ככל הניתן. כוס תמיד תתואר כ"כלי עגול לקיבול נוזלים" ו"התקן לחיבור שיער עם כיסוי ראש"הוא שם בומבסטי לסיכה ש מחזיקה את הכיפה על
הראש.
במקביל, ייתכן שתיתקלו בדבר ים כמו "תא פוטו-וולטאי של סיליקון גבישי עם פולט בררני המיוצר באמצעות צריבה אחורית מדויקת בטמפרטורה נמוכה ותהליך פסיבציה". רוב הבקשות לחומרים מנוסחות כך: "תרכובות של 4,3 - דיהידרו- H1- פירימידו (D - 4 ,5) - פירימידין- 2 - און דו-מותמרים בעמדה 1,5 ושימושן להכנת תרופות לטיפול במחלות הנגרמות על ידי 38P/CSBP קינאז".
לא רק האדם הפשוט מתקשה להבין את הצפנים הללו, אלא גם מדענים ותעשיינים שמנסים לבדוק את הבקשות. "הרבה פעמים מחביאים את ההמצאה כדי שלא נוכל להתנגד לה וברוב המקרים היא בכלל לא כתובה. גם כשמדובר בתרופה מוכרת, רושמים שם כימי של עשרים מילים שאנחנו צריכים לבנות את המולקולה כדי להבין מה זה", אומר ד"ר רון תומר, סמנכ"ל חברת התרופות הגנרית אוניפארם.
זה מכוון, כמובן. היום, יותר משחשובה ההמצאה, חשוב הניסוח. כתיבת פטנטים הפכה לאמנות של ממש וכל עורך פטנטים משתדל לנסח פטנט שיעניק את ההגנה הרחבה ביותר בלי שייפסל בשל פרסום קודם. "יש טרנד גדול בעולם שפטנטים הופכים פחות ופחות מובנים, הם כתובים בשפה אבסטרקטית ותובעים מונופול רחב יותר", אומר שלומוביץ.
"אני לא רואה עם זה בעיה", אומר גולדברג. "רוב הפטנטים מיועדים לשימוש ברחבי העולם וזה רק יקשה על הממציא. חוץ מזה, זה כתוב בטרמינולוגיה פטנטית וזה מיועד לאנשי מקצוע. גם ככה לאיש הפשוט אין כסף ללכת להליך כזה".
כלומר , רק מי שיש לו אמצעים רשאי להתנגד לפטנט? הרי הרבה מונופולים לא מוצדקים יכולים לקום ככה.
"וולקאם, בוקר טוב. מימוש זכויות עולה כסף. זה הרע במיעוטו. ככה זה פועל בכל העולם. בארצות הברית יש עמותות ציבוריות שמתנגדות לפטנטים בודדים.
"שיטת הפטנטים בנויה על השוק. אתה מגלה המצאה ותמורת זה המונופול מאפשר לך להחזיר את הכסף עבור ההשקעה. אם אין מתנגדים, ההנחה היא שהפטנט לא חשוב".
לויט מתנגד. "מונופול זה כמו תמרור אין כניסה. צריך להביא אותו לידי הציבור. בבקשה לפטנט לא מבינים כלום. זו בדיחה. כמה אנשים מהציבור יודעים אנגלית טכנית מדעית? כשזה מגיע לבית המשפט, אפילו השופטים לא תמיד מבינים מה כתוב שם".
וכך , כאשר היחידים שמתנגדים לפטנטים הם בעלי אינטרס כלכלי מובהק, נוצרים עיוותים. זה מתחיל כשהחברה שמציאה את הפטנט מגיעה לפשרה עם החברה המתנגדת. הליך ההתנגדות מוסר והחברה עם הפטנט זוכה למונופול בגין פטנט שלא היה מתקבל אחרת.
עם זאת, לרשם שמורה הזכות לסרב גם במקרה של פשרה, וזה קרה פעם אחת בלבד עד כה - בהחלטה של שלומוביץ. "לרוב, כשחברה מוותרת על ההתנגדות יוצא לה מזה משהו, בדרך כלל רישיון הפצה. החברות אינן מחוייבות לדווח על פרטי העסקה ביניהן, ומה שקורה הוא שעכשיו שתיהן יכולות ליהנות ממחירי מונופול", מסביר שלומוביץ. הציבור, כמובן, ממשיך לשלם בגדול.
"אני חושב שרשות הפטנטים שוכחת לפעמים שהיא מייצגת את הציבור והיא מתייחסת אל עורכי הדין ומגישי הפטנטים כאל הלקוחות שלה, כאשר למעשה היא הצד שכנגד", אומר שלומוביץ. "הנטייה בעולם, וגם בישראל, היא לאשר כמה שיותר פטנטים. הציבור הוא בלתי נראה כי הוא לא מגיש התנגדויות. אני עובד מול עורכי הפטנטים, את הציבור אני לא רואה".
הוא מוסיף: "אני מקווה שבשש השנים האחרונות קיבלתי החלטות נכונות שהתחשבו באינטרסים של הציבור. אני חושב שהציבור צריך להיות מודע לזכות שלו להתנגד לפטנטים ומן הראוי שאנשים ינצלו את זכות העמידה שלהם, שיעמידו פטנטים בעלי השלכות ציבוריות לבחינה. יש לבחון מחדש את המדיניות על מה נותנים פטנט ומה לא".
שלומוביץ חושב ששיטת הפטנטים היא טובה, אך שניתן לנצל פגמים מסוימים בה לרעה. "בשוק התוכנה למשל, פטנטים הפכו לכלי של החברות הגדולות להוציא את הקטנות מהשוק. בשוק של התרופות יש הרבה מאוד בעיות עם ה-Ever Greening, וחברות התרופות מנסות להוציא עשרות פטנטים על מוצר אחד, ביניהם גם כאלה שבהחלט אינם ראויים לפטנט".
כפי שניתן להבין, השוק החם ביותר במאבק על הפטנטים הוא זה של התרופות. מדובר בקרב יצרי ואגרסיבי במיוחד, שמשפיע על חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם. החוקים ברורים: מרגע שפג תוקף הפטנט על תרופה, יכולות חברות גנריות להיכנס לשוק עם מוצא זהה לתרופה המקורית, דבר שמוריד את המחירים לצרכן (לפעמים עד 90 אחוז) ומנתץ את המונופול.
כך לדוגמה הסרוקסט, תרופה לטיפול בדיכאון, שעלתה לפני כעשור 243 שקל. היום, לאחר ביטול הפטנט וכניסת המוצר הגנרי, התרופה נמכרת ברבע מחיר: 58 שקל.
חברות הענק מנסות כמובן לשמור על הרווחים מהתרופות, בעיקר מאלה שנחשבות ל"בלוקבאסטר" - שוברות קופות. את החשיבות שמייחסות חברות התרופות לשמירה על המונופול אפשר לראות בסערה שכיכבה בכותרות בשבועות האחרונים, כאשר מניית "טבע" צנחה בדרמטיות לאחר שחברה מתחרה הודיעה שביצעה ניסוי מוצלח בתרופה שתתחרה בספינת הדגל של "טבע", תרופת הקופקסון שמיועדת לטיפול בטרשת נפוצה.
האסטרטגיה החזקה והמצליחה ביותר של חברות התרופות היא יצירת אשכול פטנטים המגנים על תרופה אחת. בדוח של האיחוד האירופי שדן בתופעה לפני שנתיים נמצא כי תרופות מצליחות מוגנות לפעמים על ידי יותר ממאה קבוצות פטנטים, שיכולים להוביל ל-1,300 פטנטים שרשומים על תרופה אחת בלבד.
היום ניתן להוציא פטנט על שיטת ייצור, התוויות, תופעות לוואי, מינון, שיטות מתן, שינוי מרכיב סודי, שינוי תהליך רקיחת החומר, שינוי המצב הגבישי ומה לא. במקרה הטוב מדובר בהיתממות, במקרה הרע זו חמדנות.
"החברות הגדולות מנצלות לרעה את שיטת הפטנטים להכשרת מונופולין תוך פגיעה ישירה בציבור. זאת שיטה שפשטה את הרגל ומשרתת את חברות ההון הגדולות עם הכוח הדורסני שלהם. זה על גבול הרמאות, והבעיה היא שיש שיטה שמאפשרת את זה", אומר ד"ר תומר מאוניפארם.
חברות התרופות הגדולות טוענות להגנתן כי עלות פיתוח של תרופה הוא אסטרונומי ויכול להגיע לכחצי מיליארד דולר, וכי עד שהמוצר שלהן יוצא לשוק עלול תוקף הפטנט לפוג והן אינן יכולות להרוויח מפרי המצאתן. המלחמות המשפטיות על ונגד הענקת הפטנט לתרופה נוטות להימשך שנים ארוכות ונאמדות במיליוני שקלים.
"בסופו של יום, הפחד מהמלחמה משתק. כבר היה לי מקרה שבו עורך דין אמר 'תיזהרו מהמשפט, בסוף ניקח לכם את המפתחות של המפעל'. אנחנו חברה קטנה יחסית, אבל מגישים הרבה התנגדויות.
נניח, חברה גנרית החליטה לא לצאת עם מוצר כי היא לא רוצה להילחם עליו שנים בבית המשפט - היא הפסידה קצת כסף. אבל מה קרה לציבור? חלק מהאנשים אולי לא זכו לטיפול תרופתי כי היא יקרה מדי ולא נכנסה לסל הבריאות. ומי יפצה אותם על זה?", מסביר ד"ר תומר את השקפת העולם של אוניפארם, וממשיך: "חברות התרופות עובדות בשיטת מצליח. המטרה היא לא להגן על המצאה אמיתית אלא להקשות על התחרות. הבעיה היא שהסיכון אפסי. נגיד שבסוף הוחלט שהבקשה הוגשה לא בתום לב ולא מגיע פטנט ויש הוכחות לכך. מה יקרה? תבוא משטרה ותדפוק בדלת? מישהו יוקיע אותן? יש אפס סיכון. צריכה להיות סנקציה אמיתית".
אבל האינטרס שמניע אתכם הוא כלכלי. בסופו של דבר, אתם רוצים גם להכשיל את המתחרות. "תראי, כולנו עובדים בשביל כסף. זה נאיבי לחשוב שאנשים יתנגדו לפטנט מסוים רק בשביל העיקרון. הכסף מניע את כולנו, ואנחנו חברה מסחרית שרוצה להרוויח, אבל התמזל מזלי שאני נמצא בצד הנכון של התחרות הכלכלית. הצלחה שלי היא הצלחה של הציבור כי יותר תרופות ייכנסו לסל הבריאות. אני לא מרגיש כמו רובין הוד, אלא כמי שנותן תועלת למדינה ולאזרחים וגם נהנה בעצמו".
אבל ההנחה היא ששיטת הפטנטים דווקא מקדמת את המדע.
"להפך, זה רק מעכב. אם מדען יודע שתחום מסוים כבר תפוס וסגור מכל מקום בפטנטים, הוא לא ינסה לחקור אותו כי הוא לא יוכל לתמחר אותו, והוא לא ישקיע את המאמץ בפיתוח. חברות המעניקות מלגות לא יממנו מחקר למשהו שאין לו פוטנציאל מסחרי. בסופו של דבר, כשאתה מרסס תחום שלם בפטנטים, אתה יוצר שיטה שמדכאת המצאות".
גיא גורצקי, מנכ"ל "פארמה ישראל", המייצגת את חברות תרופות המקור בארץ, אומר כי "עם כל הקיטורים של התעשייה הגנרית, חשוב לזכור שבלי תרופות מקור לא תהיה בכלל גנריקה. המחויבות של תעשיית תרופות המקור להמשיך ולהמציא תרופות חדשניות לטובת אלה הזקוקים להן מתאפשרת רק באמצעות שיטת הפטנטים. שיטה זו מקובלת בכל העולם כמאזן הראוי בין החזר ההשקעה המאפשר מחקר ופיתוח לבין נגישות לציבור. בישראל קיימת זכות ייחודית להתנגד לפטנט עוד טרם נתינתו. שלבי סינון אלה יסננו פטנטים לא ראויים".
בישראל, הבשורה האחרונה בתחום התרופות קשורה למניעת מתן מונופול על חומר פעיל באקטונל, המסייעת במקרים של בריחת עצם (אוסטאופרוזיס). לפני מספר שבועות נדחתה בקשת קונצרן התרופות הבינלאומי פרוקטור אנד גמבל לרשום פטנט על הליך ייצור תערובת של החומר בצורתו הלא נקייה, אשר לטענתה התגלה "במפתיע" ולא ניתן היה להגיע אליו קודם לכן.
לאחר שלויט הגיש התנגדות בשם אוניפארם, בקשת הפטנט נדחתה. "אין בתביעת המוצר כל חדש ואין מקום לתת מונופול בגינה", נקבע בהחלטה. "לא ייתכן שהחברה תובעת לעצמה מרווח גדול כל כך של אפשרויות עד שהיא מונעת מכל מתחרה לייצר את התרופה בידע הקודם כפי שהיה. הבקשה שבפני היא לכל הפחות חמדנית, משכך אינה כשירת פטנט". לא ברור אם החברה תערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
"אין גבול לעזות", אומר לויט, "בזמן שכולם מחפשים את הצורה הנקייה ביותר ולהגן בפטנטים על יתרונות, הם באו להגן על חיסרון". מאבק אחר שניהל קשור לפוסלן, תרופה נוספת ומבוקשת ביותר למניעת בריחת סידן, הנחשבת לבלוקבאסטר של חברת התרופות "מרק".
המשפט נמשך קרוב לתשע שנים וכלל אינספור הליכים בבתי המשפט, בעלות של מיליוני שקלים. בסיומם בוטל חלק בפטנט שמגן על החומר הפעיל בתרופה. לפני ארבע שנים קבע בית המשפט העליון כי תביעה לפטנט שנגעה לחומר הפעיל בתרופה אינה תקפה ויש לבטלה. לפני שנה ביטל רשם הפטנטים ניסיון נוסף של "מרק", הפעם לרשום את אופן נטילת התרופה - מינון חד שבועי - כפטנט.
"היה צריך הרבה אומץ מצדה של מרק לטעון שהמינון היומי של עשרה מיליגרם ביום הוא רעיל והמינון החד שבועי החדש שהם שיווקו הוא בגדר המצאה. גם כאן, כמו לגבי החומר הפעיל, מרק לא המציאה כלום חוץ מעוד שיטה לגזול כסף מכיסו של הציבור הרחב", אומר לויט.
"מה שמדאיג הוא שבגלל המאבק המשפטי, התרופה לא נכנסה בזמנו לסל הבריאות כי זה היה יקר מדי. זה עלה קרוב ל-300 שקל לחודש. היום התחליף הגנרי עומד על פחות מ-30 שקל ", אומר ד"ר תומר. "מרק" הגישה ערעור המתנהל בימים אלה.
"מדכא לחשוב שגם על תרופות נגד דיכאון וחרדה לא פסחה היצירתיות של חברות התרופות הבינלאומיות", אומר לויט, ומציין עוד שני מאבקים חשובים שניהל עבור אוניפארם: לפני שלוש שנים בוטל הפטנט על החומר הפעיל בסרוקסט (חברת "גלקסו סמית קליין") ולאחרונה, בית המשפט העליון ביטל סופית הארכת פטנט לציפרלקס של חברת "לונדבק", (התרופה הנמכרת ביותר בתחום הדיכאון והחרדה). לשתי התרופות פותחו תחליפים גנריים והמחיר ירד בצורה משמעותית.
"השיטה מאוד פשוטה. משנים משהו שהוא לחלוטין חסר משמעות ומגישים את אותה גברת בשינוי אדרת. הרעיון הוא לעשות את השדה ירוק לנצח - מונופול לנצח", אומר לויט. "אם הציבור יכריז עצמאות ממונופולים החיים שלנו יהיו הרבה יותר פשוטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם