ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

אמה של מדלן מקאן: רציתי להתאבד בים

קייט מקאן מפרסמת ספר על היעלמות בתה הקטנה לפני ארבע שנים, ומתארת כיצד האירוע השפיע עליה וגרם לה לחשוב לפגוע בעצמה

ארבע שנים אחרי שבתה מדלן נעלמה במהלך חופשה בפורטוגל, מוציאה קייט מקאן ספר חדש, שבו היא מתארת את הרגעים הראשונים אחרי שגילתה כי בתה איננה וחושפת כי היא חשבה לא פעם על התאבדות לנוכח השמועות כי היא ובעלה רצחו את הילדה.

מקאן הבריטית נעלמה במאי 2007 במהלך חופשה משפחתית בדרום פורטוגל, ימים ספורים לפני יום הולדתה הרביעי. פרשת היעלמותה הסעירה את העולם כולו, ועל אף חקירה משטרתית נרחבת עדיין לא ידוע מה עלה בגורלה. תחילה עלה חשד כי ההורים הם שהרגו את הילדה והחביאו את גופתה, אולם החוקרים שללו את האפשרות.
  
העיתון סאנדיי טיימס פרסם היום (א') קטעים מהספר החדש "מדלן", שכתבה אמה קייט מקאן ובו היא מתייחסת באופן מקיף לפרשה ולתחושותיה האישיות. הספר, אשר מבוסס על היומנים שכתבה האם בשנים האחרונות, נועד לסייע לגייס כספים למבצע החיפושים אחרי הילדה שהייתה צריכה להיות כיום בת 11.

בספר מתארת מקאן כיצד גילתה כי בתה הקטנה נעלמה בעת ששהתה עם אחיה ואחותה התאומים במעון הנופש כאשר ההורים יצאו לארוחת ערב. לפי מקאן, כאשר היא הגיעה לבדוק מה שלום הילדים, היא ראתה כי דלת חדר השינה של מדלן פתוח והילדה לא במיטתה. "מדלן איננה! מישהו לקח אותה!", צעקה.

"זה היה מפחיד לראות אותי בימים הראשונים האלה", היא כותבת על ההלם שבו הייתה בתחילת הפרשה המסעירה. "ראיתי את עצמי שבורה לחלוטין, מבולבלת ואבודה".

מקאן חושפת כי בעקבות ההיעלמות, והדעה הציבורית כי היא ובעלה רצחו את הילדה, התגברו בה המחשבות על התאבדות. "היה בי רצון עז לשחות באוקיינוס, רחוק ככל שאוכל. לשחות ולשחות ולשחות עד שאני אהיה רחוקה ותשושה ואוכל לאפשר למים למשוך אותי למטה ולשחרר אותי מהסבל הזה", היא מספרת.

"לא שמרתי את הרצון הזה לעצמי. צעקתי את זה לעבר כל מי שהיה לידי בחדר. אני מניחה שזה היה ביטוי שנועד לפרוק את הייסורים", מוסיפה מקאן. "איכשהו, להסב לעצמי כאב פיזי נראה כמו הדרך היחידה לברוח מהכאב הפנימי".

עוד כותבת מקאן: "בכיתי כי יכולתי לראות את מדלן שוכבת, קרה ומנומרת, על אבן אפורה גדולה. לא יכולתי להיפטר מהתמונות

הזוועתיות האלה בימים ובשבועות הראשונים. במבט לאחור, לראות את עצמי ככה בוודאי היה איום ונורא עבור חבריי וקרוביי, במיוחד עבור הוריי, אבל לא יכולתי לעזור לעצמי".

אחרי ששבו מפורטוגל לבריטניה, סבלה מקאן מדיכאון עמוק. "ג'רי (הבעל) תפקד מוקדם יותר ממני", היא אומרת. "איכשהו ראיתי בכך משהו פוגעני אם מישהו לא התאבל מספיק. הוא היה מציע לעשות משהו נחמד ואני הייתי בוכה".

בספר, שייצא לדוכנים בהמשך השבוע, גם מבקרת מקאן את משטרת פורטוגל, אשר החליטה לסגור את החקירה ביולי 2008, ומאשימה אותה כי היא לא חקרה באופן מקיף טענות על חטיפות נוספות של ילדים ואת החשדות כלפי פדופילים מוכרים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...