עובדי נמל אשדוד מציגים: סכסוך עם בשר
כבר 3 שבועות עובדים בנמל אשדוד לאט, רק בגלל שלקחו מהם את התמריץ בדמות שוברים לארוחות. כתב מעריב יצא לסעוד במסעדת המריבה
> nrg גם בפייסבוק. הצטרפו לרשימת החברים שלנו וקבלו עדכוני חדשות
"תסתכלו עליי, אני נראה אחד שאוכל כל יום במסעדה?", שאל אחד מהם, שדווקא לא נראה כמו מי שהטיל על עצמו משטר דיאטה. השאלה הזו, במסעדה הזו, משקפת את התחושה בקרב העובדים, החשים מותקפים.
שכרם של עובדי הנמל, גם ללא התמריץ, אינו מן הנמוכים במשק (בלשון המעטה), ונשאלת השאלה האם הם זכאים לתמריץ כזה, על חשבון משלם המיסים, למרות שלא אושר על ידי האוצר. "אני מרוויח בקושי עשרים אלף שקל בחודש", ממשיך הגברתן. "סתם נטפלים אלינו".
הוא מוסיף: "אני מקבל שובר לארוחה רק פעם בכמה חודשים, ובא לכאן משום שאני חבר של הבעלים ויש כאן אוכל טוב. עושים עניין מכל דבר קטן".
השולחנות בתפוסה כמעט מלאה. רבים מעובדי הנמל הביטו בחשדנות בצלם שתיעד את המסעדה שהפכה לשיחת היום בזכות חצי שביתה של חלק מלקוחותיה. פתאום לניחוח הבשר הצלוי שעולה מהגריל הענק שליד הבר יש ארומה קלה של שחיתות.
"ראית, שוב כותבים עלינו", אומר עובד נמל לחברו. "רוצים להוציא לאנשים את העיניים. אפשר לחשוב מה קרה. בסך הכל מסעדה". החבר, שעסוק בניגוב סלט חציל בטחינה, לא נותן למצב לקלקל לו את התענוג מהמנה הראשונה. "עזוב", הוא אומר, "כולה מסעדה. העיקר שהפוליטיקאים האלה בכנסת משמינים על חשבוננו. על זה לא מדברים. נו, תבדוק למה הבשר מתעכב".
בנמל אשדוד עובדים קשה, על זה אין ויכוח. מאידך, יש אלפי מקומות עבודה נוספים שעל השקעה ותפוקה מוגברת מקבלים רק מילה טובה, מכתב הערכה, אולי בונוס קטן. אבל בנמל אשדוד יודעים לתגמל, ועובדים שמגיעים לתפוקות גבוהות בפריקת מכולות מקבלים שובר לארוחה זוגית.
מתברר שהתמריץ הזה הוא אפקטיבי מאוד: מאז שההנהלה
לאחרונה נאלצה ההנהלה לבטל את ההטבה לעובדים, בגלל דרישת משרד האוצר. העובדים, שכבר התרגלו לשילוב המנצח של פריקת מכולות בקצב וטריו פילה בקר, הגיבו כמו שהם יודעים: לא שובתים, אבל מורידים את התפוקה למצב "רגיל". וכשמדובר בנמל משמעותי כמו אשדוד, המשק מרגיש היטב את ההאטה בקצב העבודה.
בכיר בנמל, שלא הגיע אתמול למסעדה, הסביר: "בנמל כל נושא הכבוד הוא דבר גדול. ה'סינטה' זה גזר שמעמידים מול שפן כדי שימשיך לרוץ. מאז שהתחילה ההטבה התפוקות הפכו לגבוהות ונהייתה ממש תחרות בין העובדים".
הבכיר המשיך: "מפעיל גשר שעובד בגובה של עשרות מטרים לא יוצא אפילו להפסקה של חצי שעה לאכול, כדי להספיק לפרוק עוד מכולות. אנשים הפסיקו לאכול והתחילו להגיע לפני הזמן כדי להספיק. התחילה תחרות להגיע ל-250 מכולות במשמרת לצוות של שישה-שבעה עובדים. אלה רמות שלא היכרנו. כמויות לא נורמליות".
הבכיר מספר כי לפני ההטבה עמדה התפוקה הממוצעת על 130 מכולות במשמרת בלבד. לשאלה איך ייתכן שהטבה שערכה מאות שקלים מצליחה לדרבן עובדים שמשתכרים עשרות אלפי שקלים בחודש הוא משיב: "זה כמו בכדורגל. אפילו שיש לך את המשכורת השמנה שלך ואת הפרמיות, אתה רוצה לקחת אליפות. אתה נהנה לצאת לארוחה במסעדה עם כל הקבוצה, אפילו שזה לא כתוב לך בחוזה".
לקראת אחר הצהריים, השולחנות הולכים ומתרוקנים אבל בעלי המסעדה לא מודאגים. מתברר שמספר האורחים מהנמל לא פחת מאז שבוטלה ההטבה, ושרבים מהם ממשיכים להגיע עם שוברים שככל הנראה נשמרו לימים קשים ולתקופות מחסור.
"לנו אין שום אמירה בנושא", אומר אחד הבעלים, וברור שגם אם יש לו אמירה, אין סיכוי שהוא ישמיע אותה באוזניו של עיתונאי כי סכסוך עם לקוחות כמו עובדי נמל יכול להשפיע קשות על הקופה. "שבנמל יעשו מה שהם רוצים. אנחנו עושים אוכל טעים, ומי שרוצה ויכול - שיבוא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם