עדויות מתוך התופת בסוריה: "ערימת גופות"
הסיפור של היממה האחרונה הוא סיפורם של אלפי פליטים סורים שברחו לגבול הטורקי, ומספקים עדויות מזעזעות על הטבח שמבצע אסד באזרחיו
חיכמאת היה אחד מאחרוני התושבים שנותרו בגי'סר א-שוע'ור כשהצבא הסורי נכנס לעיר ביריות לכל כיוון. "לא היה אכפת להם במה הם יורים", אומר האיש בן ה-39 שנפגע ברגלו כשהחיילים הגשימו איום בן שבוע להרוס את העיר שהעזה להרים ראש מול המשטר.
ג'יסר א-שוע'ור נחסמה בידי כ-15 אלף חיילים, מגובים בטנקים ובמסוקים שפועלים ללא חשש מעונש. שעות אחרי שנפגע, חיכמאת ברח לכיוון הגבול עם טורקיה. "היה שם איש טוב עם אופנוע שנתן לי טרמפ", הוא מספר. "היינו צריכים לנסוע בלילה בגלל שהדרכים עדיין לא היו בטוחות".
הוא אומר שעבר על פני "הרבה הרבה" אנשים מהעיר בת 40 אלף התושבים, שברחו אל הגבעות שבין ג'יסר א-שוע'ור לגבול הטורקי. "הם פוחדים מכדי לזוז. הם מבועתים".
אלו שעברו את הגבול שופכים אור נוסף על שלושה ימים של שפיכות דמים ששינו את פני ההפיכה בסוריה. עד עכשיו רק מעטים הצליחו לספר על מה שנשאר מאחור בג'יסר א-שוע'ור או על הארועים שהובילו לטבח של סוף השבוע שעבר.
שלטונות סוריה אומרים שמרחץ הדמים נגרם ע"י כנופיות חמושות שתקפו והרגו 120 אנשי צבא. הראיונות בשטח מציירים תמונה שונה. הם מספרים על דיכוי אכזרי יותר ממה שנראה בהתקוממות הראשונה, לפני שלושה חודשים, ועל מחאות שנתקלות בכוח הולך וגובר מצד הנשיא בשאר אסד.
לפני שבוע, סמיר, בן 27 אתמול, חזר מלוויה של תשוב מקומי שנהרג יום קודם לכן מירי של כוחות הבטחון. "התאספנו
גופו של סמיר מנוקב כדורים, שגבו מחיר עצום: דימומים פנימיים וזיהומים. לא בטוח שישרוד את הימים הקרובים. "האש הגיעה מכל הכיוונים", הוא אומר ממיטת חוליו בבית חולים באנטקיה, "והרבה אנשים נפלו. זה היה טבח".
סמיר מספר שהמבצע נבנה במשך ימים: זרים בעיר אספו מודיעין על המפגינים, במיוחד כאלה שסומנו על ידי המשטר. "אנחנו הפגנו למען חופש, למען הזכויות שלנו, בדיוק כמו כל השאר. הם אמרו שהיו לנו כלי נשק. תאמין לי, לא היו לנו, הייתי הראשון להשתמש בהם".
באותו בית חולים שוכב אבו טאהר, בן 29, נהג אמבולנס מג'יסר א-שוע'ור, שנפצע בגבו. ביום ראשון שעבר הוא הגיע לאותה גינה כדי לעזור לפצועים. "קליעים עפו בכל מקום", הוא מספר. "זה היה תוהו ובוהו. הם פשוט המשיכו לירות ולירות. הורו לנו לא לאסוף את הפצועים, רצו שהם ימותו שם. כל מי שניסה לעזור נורה, וגופתו נפלה על זו של קורבן אחר. זה גם מה שקרה לי. הדבר הבא שאני זוכר זה שהתעוררתי כאן".
אבו טאהר אומר שהאלימות בשבוע שעבר החזירה זיכרונות משפחתיים שאביו ביקש לקבור לפני שנים - שני מעשי טבח בשליחות חאפז אל אסד, אביו של בשאר, בראשית שנות השמונים, שאחד מהם אף התבצע בג'יסר א-שוע'ור.
"אבא שלי תמיד רצה לשכוח מזה, לא לדבר על זה", הוא אומר ומוסיף: "הוא אמר שאסור לנו להתערב בפוליטיקה כי זה יהרוג אותנו. אנחנו מכירים את טבעו של המשטר שלנו. כל יום בחודש האחרון ידעתי שהם יבואו בשבילנו. הם עשו מה שחששנו ממנו. ההבדל הוא שכעת העולם יודע. הם יהרגו אותנו אם יוכלו. בהרים יש עדיין הרבה אנשים שמפחדים לזוז משם. זה משבר והם צריכים עזרה".
העדויות האלה הן רק חלק קטן ממצבור עצום של עדויות על זוועות שמבצע הצבא הסורי במרחק עשרות קילומטרים. חיילים סורים שנמלטו לטורקיה חשפו כי יחידות צבא ירו ללא אבחנה, גם בילדים, ואנסו נשים לעיני משפחותיהן. גם בסוף השבוע הזה נהרגו עשרות אזרחים באירועי המחאה. לראשונה מאז החלו המהומות, ירו מסוקים של חיל האוויר הסורי לעבר המפגינים והרגו בהם.
בינתיים עברו את הגבול הטורקי כ-4,000 בני אדם והשלטונות באנקרה הודו אתמול כי הם ערוכים לקלוט עד עשרת אלפים פליטים סורים. מעבר לכך תזדקק טורקיה לעזרה של האו"ם. בינתיים, איזור הגבול מלא בכוונות טובות ובהרמוניה: טורקים מאזור אנטיוכיה באים עם שמיכות ומזון, לעיתים נפגשים עם קרובי משפחה שזה עתה הגיעו מסוריה. אבל אם הבריחה מסוריה תימשך במימדים הללו, לא בטוח שהמערך ההומניטרי של טורקיה יעמוד בכך.
הטורקים הקימו עד כה שני מחנות מאולתרים, שמספקים לפליטים את כל צרכם, כולל בית חולים שדה. אבל הטורקים גם חוששים מהצפה של אזרחים סורים, ולכן המחנה הבא מוקם כבר ממש על הגבול, רחוק ככל האפשר מערים טורקיות. זאת ועוד, מחנות הפליטים מוקפים בגדרות, והגישה של התקשורת הבינלאומית אליהם נחסמת כמעט לחלוטין.
על פי הדיווחים, 30 אזרחים נהרגו בהפגנות המחאה שנערכו בסוף השבוע בכל רחבי המדינה. הפעם נרשמו תקריות אלימות גם בבירה, דמשק. לפחות שלושה בני אדם נהרגו בהפגנה לילית, בין שישי לשבת, לאחר שכוחות הבטחון הסוריים החלו לירות לעבר מפגינים שהעלו באש תמונות של הנשיא אסד.
תקרית חמורה נוספת אירעה בעיירה מיערת נועמאן, בצפון המדינה, שם נהרגו 11 בני אדם מירי של מסוקי קרב. זו הפעם הראשונה שבה מפעיל אסד - בדומה לעמית הלובי קדאפי - את חיל האוויר שלו, מאז החל גל המחאה באמצע חודש מארס.
הכותבים הם שליחי האובזרבר לאנטקיה, דרום טורקיה. בהכנת הידיעה השתתף: עמית כהן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם