להרוויח או להשקיע: מה לעשות עם מסי הדלק?
האינטרס הפרטי והלאומי הוא להפחית את התלות שלנו בנפט. את הכנסות המדינה ממסוי על דלק צריך לנצל לשם כך
מצד אחד, אנו יכולים לטעון, בצדק, כי אנחנו משלמים מחיר נמוך מהמחיר האמיתי של השימוש ברכב שלנו. זאת כיוון שאנו משלמים כיום רק את התשלום הישיר על כל ליטר דלק, מבלי לכלול את עלות זיהום האוויר המקומי הנפלט כמו תחמוצות חנקן, חלקיקים נשימים והיווצרות אוזון "רע", הגורמים למחלות, לנזקים לחקלאות ועוד. וגם מבלי לכלול בתשלום גם את הפחמן הדו חמצני הנפלט בתהליך שריפת הדלק במנוע, מזהם אוויר גלובלי הגורם להתגברות אפקט החממה ושינויי אקלים, התורם כחמישית מכלל פליטות גזי החממה בישראל. כמובן שמעבר לכך, לשימוש בדלק ובתחבורה יש השפעות סביבתיות כמו פגיעה בשטחים פתוחים בגלל הצורך בסלילת כבישים, השפעות של רעש הנגרם מהפעלת מנועי כלי הרכב, פגיעה בנוף והקרקע (זהום מים וקרקע מדלקים).
מצד שני, יותר מ-50% ממחיר הדלק הוא למעשה מס הנכנס לקופת המדינה, ובנוסף, נהנית המדינה ממסים נוספים מתעשיית התחבורה- חברות זיקוק הדלק, יבואני המכוניות והצמיגים, סוללי הכבישים ועוד. ניתן לתהות לגבי השימוש שעושה המדינה בכספי המיסים שלנו, ובעיקר לדרוש ממנה להפנות את המשאבים דווקא לצמצום השימוש בדלקים. חשוב לזכור כי התלות שלנו בדלק (וברכב הפרטי) משמעותית- למעלה משליש מצריכת האנרגיה הראשונית בישראל נצרך על ידי סקטור התחבורה.
טרם נעשה הרבה
מכאן, שהאינטרס הפרטי והלאומי הוא להפחית את התלות שלנו בנפט בכלל ובסקטור התחבורה בפרט. הפתרון המוצע הוא שימוש מושכל בכספים שנאספים ממיסי הדלק דווקא לשם להפחתת השימוש בו. האפשרויות למימוש פתרון זה מגוונות: שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית, השקעות במו"פ (מחקר ופיתוח) לקידום תחליפי דלק ושיפור מנועים וטכנולוגיות רכב נוספות המשפרות את צריכת הדלק, עידוד השימוש באופניים והליכה ברגל במרכזי הערים.
נכון להיום, טרם נעשה הרבה לטובת הפחתת השימוש בדלקים, אם כי לאחרונה התקבלו שתי החלטות ממשלה רלוונטיות. האחת דנה בהפחתת פליטות גזי חממה ולה הוקצו 2.2 מיליארד שקל לעשור והשניה תכנית לאומית לפיתוח תחליפי נפט, לה הוקצו 1.5 מיליארד שקל בעשור
הקרוב. סך הכל הוקצבו לענין 3.7 מיליארד שקל, אך מדובר בסכום שמתפרס לאורך עשור. להזכירכם, המדינה הכניסה סכום גבוה מזה לקופתה בחצי השנה האחרונה בלבד, רק ממיסוי הדלק.
כלומר, המדינה רוצה, לכאורה, להצטרף בגאון למדינות המפותחות אשר מצליחות לייצר פיתוח כלכלי ללא הגדלה של פליטות מזהמים (תהליך הנקרא DECOUPLING) אך מאידך, היא חוששת מאובדן הכנסות ממיסים.
מדינת ישראל צריכה לקבל החלטה אמיצה - לא רק לפזר סיסמאות ושברירי תקציב שנתי, אלא להשקיע במו"פ, בטכנולוגיות, בתשתית לתחבורה ציבורית, על מנת לקדם באמת את הפחתת התלות בנפט, הפחתה שתשפר את איכות חיינו, את בריאותנו ואת עמידתנו בדרישות המתבקשות על ידי ארגון המדינות המפותחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם